גליוני הש"ס/פסחים/מה/א

דף מ"ה ע"א

חטאת להיתיר מצטרף לאיסור וחולין מקדשים לא גמר. נ"ב מוכח דבקדשים המלא"ס ועיין ערוך ערך דם שכ' דכל איסורין שבתורה אין המל"א ואפי' בקדשים כדתני' ר' יהושע אומר כל הזבחים שבתורה נשתייר מהן כזית בשר או כזית חלב זורק את הדם כחצי זית בשר כחצי זית חלב אין זורק את הדם עכ"ל ולכאורה נ' כוונתו דאילו הי' גם בקדשים המל"א אזי הי' ראוי' דאפי' בנשתייר כחצי זית בשר יזרוק כו' כיון דיש להזריקה לעשות פעולת היתיר דאם לא יזרוק יופסל הקרבן ואפשר לו לבוא לחיוב מלקות בחצי זית זה אם יאכלנו עם חצי זית חולין דנמצא עיקר המלקות על חצי זית זה דצירוף החולין מועיל רק שיוחשב חצי זית זה אכילה ולוקה עליו לבד ע' קונטרס ע' פנים לתורה וכן גם בלי הפסול גם עתה י"ל דראוי שיולקה אלאו דאכילת בשר לפני זריקה כשיאכל החצי זית בשר עם חצי זית חולין וא"כ הרי הזריקה באה בפשיטות להתיר האכילה כמו בכזית [ואע"ג דבלאה"נ גם בח"ש הרי באה להתיר איסור ח"ש דאסור מה"ת י"ל דהיתיר איסור זה לא חשוב היתיר כיון דאין האיסור מפורש ואיננו מכלל הלאו רק מריבוי בעלמא ומסברא דחזי'] וא"כ עכ"פ לפי"ז דבריו צ"ע מכאן דמוכח דבקדשים המל"א בין לר"ע ובין לרבנן ודוחק לומר דר' יהושוע פליג ע"ז ועוד יש דחוקים בזה ע' היטיב בערוך שם ואולי כוונת הערוך רק דבקדשים לא אמרי' צירוף לעניין מצוה שיוחשב קיום מצות אכילת קדשים באכלו חצי זית בשר עם חצי זית חולין דאילו הי' כן הי' ראוי שיזרוק גם בנשתייר חצי זית בשר כיון שהזריקה היא לצורך מצות אכילת קדשים כמו בכזית ודו"ק אולם גם זה דוחק בכוונת דבריו עש"ה וצע"ג:

א"ר יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום שאין עשוין לחזק אבל במקום שעשויין לחזק אינו חייב לבער. נ"ב כזה שבת קמ"ו ב' א"ר יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום העשוי לשמר אבל במקום העשוי לחזק אסור והיינו כהך דכאן דבמקום העשוי לחזק בטיל לגבי חבית והילכך הנוקבו ה"ל כפותח לכתחלה עש"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף