חתם סופר/פסחים/מה/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ריטב"א מהר"ם חלאווה מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע בית מאיר חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בצק שבסידקי עריבה אם יש כזית במק"א חייב לבער ואם לאו בטל במיעוטו פר"ח מייתי בשם ירושלמי דכלי מצרף ב' חצאי זתים לזית שלם ופריך ממתניתין דאם אין כזית במק"א א"צ לבער ומשני כאן בדבוק כאן בתלוש ופי' הפר"ח דבדבוק הכלי מצרפו ולא בתלוש ע"ש ולבבי לא כן ידמה דא"כ לא אתי' ירושלמי כלישנא בתרא דשמואל דמוקי מתני' בעשוי לחזק וע"כ בדבוק איירי מתני' ולישנא בתרא דשמואל הלכתא היא לכ"ע עכנ"ל כוונת הירושלמי בהיפוך דבדבוק כל חצי זית בטל במקומו ומשמש מעשה עץ בעלמא ואינו מצטרף והיינו בעשוי לחזק דבהכי איירי מתני' ללישנא בתרא דשמואל ובתלוש היינו שאינו עשוי לחזק אזי הכלי מצרפו ובזה א"ש דכ' הטור שאין לסמוך על ניקור העריבות כי א"א לנקרן והכלי מצרף והק' הפר"ח דה"ל לחלק בין דבוק לתלוש והא"ש דהטור מיירי בסתם עריבות שלנו שאין הבצק שבו עשוי לחזק ואז הכלי מצרף בכל גווני וק"ל ועי' בסמוך:
איכא דמתני לה אסיפא כו'. יש לעי' בכולי שמעתא הא הש"ס אמר לעיל בפשיטות פירורין ממילא בטלי וא"כ מה כל הרעש הזה בפחות מכזית הא ה"ל פירורין כדמשמע בר"פ אלו דברים דפחות מכזית מיחשבי' פירורין שוב מצאתי מ"ש בספר גבול אשר בשם קרבן נתנאל בזה ולפע"ד דהכא לא בטלי ממילא כיון שעשויין לתועלת הכלי נהי דה"ל מקום שאין עשויין לחזק דלהוי מעשה עץ. מ"מ לא בטלי נמי ממילא. ובזה מיושב ק' תו' ארש"י דמקשו דלמ"ל טעמא דזמני מכנשי ונפלי אהדדי תיפוק דבית הוה שלא במקום לישה והא"ש דאי לאו טעמא דמכנשי ה"ל פירורין דממילא בטלי דבבית אין שום תועלת בבצק פחות מכזית ואין להקשות א"כ איך החליט הש"ס פירורין ממילא בטלי הא מכנשי ונפלי אהדדי כבר כ' האחרונים ז"ל לחלק בין בצק לשארי פירורין עי' בק"נ הנ"ל. ואולי מ"מ מקשו תו' שפיר דשפתי העריבה אין שום תועלת בבצק ואפ"ה לא בטל ממילא וע"כ ליתא לסברא הנ"ל ואולי לזה פסק הרי"ף סמי קילתא מקמי חמירתא והקשו עליו והא"ש דס"ל דלמאי דמחלקי' בין שפתי העריבה לדפנותי' ע"כ לי"ל הא דקי"ל פירורין ממילא בטלי ואנן קי"ל כסתם הש"ס דלעיל וא"כ בשפת העריבה פירורין ממילא בטלי ואין לנו אוקמתא כ"א סמי קילתא מקמי חמירתא וגם מכאן תשובה לדברי פר"ח הנ"ל דלדבריו דמתני' בתלוש וע"כ איירי מתני' באין עשוי לחזק וא"כ ללישנא חמירתא דמתני' בעשוי לחזק היינו בדבוק א"כ לאותו לשון מוכח דאין הכלי מצרף ואמאי קרי ליה חמירתא הא אית ביה קולא שאין הכלי מצרף ואין לומר מאי נ"מ שאין הכלי מצרף הא סוף סוף חייב לבער אפי' פחות מכזית להך לישנא ז"א הא נ"מ במקום שאין בו תועלת לכלי שאז פירורין ממילא בטלי כנ"ל ואז צריכין להאי סברא דהכלי מצרפו ולהנ"ל ללישנא חמירתא אין הכלי מצרפו וע"כ דלא כפר"ח ואולי לזה כיון רש"י בצחות לשונו שכ' לישנא בתרא חמיר מלישנא קמא להורות לנו לאפוקי מסברת פר"ח הנ"ל וק"ל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |