גליוני הש"ס/מועד קטן/טז/ב

דף ט"ז ע"ב

עייא. נ"ב ע' השמטות מנמוקי הגרי"ב דמאי פ"ג מ"ב דכן הי' דרכם לפעמים להחליף ח' בע' וע' בח' וכמו במשנה שם נאמר שאינו מעושר אלא מניין והוא כמו שאינו מחוסר אלא מניין וכן ברבה תולדות קורין לחתירתא עתירתא וכן מצאתי בחידושי רמ"ה סנהדרין ו' ב' ד"ה ור"ש בן מנסיא שכ' דחי"ת ועי"ן מתחלפות דכתי' חמדתו וכתי' מיכה א' ויקח מכם עמדתו עכ"ל ושוב מצאתי עוד בפי' הראב"ד על הת"כ פ' קדושים פרשה ב' בבא ט' שכ' ג"כ דע' ות' מתחלפין והביא לזה שם ראיות רבות מאוד עש"ה וכ"ה עוד בחידושי הרמ"ה סנהדרין ק"ג א' אהך דויחתר לו ע"ש וכ"ה עוד בס' תניא רבתי בפי' ההגדה וז"ל ופתרון ויפסח נוכל לפרשו כמו ויפסע כו' עכ"ל וע"ע רש"י ביצה ז' א' ד"ה דפחיא דכ' דהוא כמו דפעיא ע"ש ומצאתי עוד אריכות בזה ברמב"ן עה"ת דברים ב' פסוק כ"ג ע"ש מ"ש ועל דעתי העוים הם החוים כו' ומורגל הוא בלשון ומה עויא (צ"ל עייא] אומר בדבר זה על ר' חייא כו' עש"ה וע"ש במיני תרגימא להגאון הרי"פ ז"ל שדיבר בהך דכאן ובדברי המהרש"א בח"א כאן עש"ה וע"ע ביצה ל"ב א' מאי חרניות א"ר יהודה ערניות והוא ג"כ חילוף ע' בח' וע' תוס' ב"מ נ"ט ב' ד"ה זה תנור של עכנאי דכ' יש דגרס חכנאי וכן בירושלמי וחכן זה נחש עכ"ל ואולם בבבלי נקרא נחש תמיד עכנא והטעם ג"כ כנ"ל דע' וח' מתחלפין ושם עכנא כמו חכנא וע"ע בר"ש כלים פ"ב מ"ב דכ' אביונות כמו חביונות והיינו דכמו דע' וח' מתחלפין כך א' וח' מתחלפין דא' וע' שוין במבטא וגם מתחלפין לרוב כמ"ש בגליון שבת ע"ז א' וע"ע ירושלמי תרומות פ"ג ה"ב אית תניי תני משיטחנו ואית תניי תני משיטענו וי"ל דשניהם קיבלו ל' אחד רק דנחלקו אם העין מתחלפת בחי"ת או להיפוך ויש כה"ג פלוגתא בקבלה בל' דומה במקומות רבות וכמ"ש ברשימותי:

אחרונים מכלל דאיכא ראשונים. נ"ב דוגמתו נזיר י"ט ב' והימים הראשונים יפלו מכלל דאיכא אחרונים:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף