בכור שור/במדבר/כג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

בכור שור TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אעריכה

בנה לי בזה שבעה מזבחות. כדי להרבות רצוי אולי יתעשת וירצה שיקללם:

חעריכה

מה אקב לא קבה אל. מה אני יכול לקוב מאחר שאין הק' חפץ ואינו רוצה להסכים שאקללם וכן לא זעם ה' אותם ואינו חפץ לזעום אותם:

טעריכה

לבדד ישכן. כלו' לבטח ישכון כמו "בטח בדד עין יעקב" דמי שאינו ירא כלום יושב בדד ואינו צריך חבורה:

ובגוים לא יתחשב. אינם נחשבים כשאר גוים שיכול אדם לקללם:

יעריכה

מי מנה עפר יעקב. מי יוכל למנות שהוא נדמה כעפר כמו "אם יוכל איש למנות את עפר גם זרעך ימנה וגו':

ומספר רובע. מי מנה [יש לפרש רובע לשון רביעה כלו' זרע הראוי לצאת מהם] כמו שפיר' רבותי' הק' מונה אפי' רביעיותיהם של ישראל [ויש לפרש רובע לשון רביעית לפי שראה ישראל שוכנים לארבע דגלים אמר אפי' הרביעית אין אדם יכול לספור:

תמת נפשי מות ישרים. מכאן יש להוכיח מן התורה שישראל יש להם חלק לעולם הבא ובגן עדן שהרי בלעם ברוח הקודש היה מדבר ואם חס ושלום לא היה תועלת אין תועלת למתים מה לי מות רשעים מה לי ישרים]:

יגעריכה

לך נא אתי אל מקום אחר וגו' וכלו לא תראה. הכא אמר ליה שמא אין אדוניהם של אלו רוצה שתקללם כולם, אבל אביאך אל מקום אחר שלא תראם כולם אלא מקצתם ושמא יודה לך במקצת לקללם וימעטו אותו מקצת, וכיון שראה שלא יוכל לקלל אותו מקצת הוליכו אל מקום אחר שראה מקצת אחר, אמר שמא בזה המקצת טובים שבהם ואינו רוצה שתקלל מקצת זה, והוליכו למקום אחר, אולי יכול לקלל מקצת האחר, ולכך הוליכו בג' מקומות. ורבותינו פירשו שבלק היה רואה בקסמיו שמאלו ג' מקומות עתיד לבא פורענות ולכך הוליכו לאלו המקומות והוא כתוב בפי' רש"י ז"ל:

יזעריכה

[בתחילה כת' "וכל שרי מואב אתו" ולבסוף כתב ושרי מואב דכיון שראו שמברך ישראל הלכו להם מקצתם] וכיון שראה שאינה יכול לקלל לא כולם ולא מקצתם אמר לו לך "ברח לך אל מקומך" כי "מנעך ה' מכבוד":

מה דבר דבר ה'. כלו' יודע אני בך שלא תאמר אלא מה שדיבר ה' והוא ענה לו מה אתה סבור שדיבר:

יטעריכה

לא איש אל ויכזב. כזב קורא מי שחוזר בדבורו בחנם שיש ספק בידו לעשות מה שאמר והוא אינו עומד בדבורו וחוזר בו בחנם, זהו כזבן, אבל הק' אינו כן, וכן אדם ויתנחם כמו אדם שאין ספק לעשות מה שאמר ומתנחם על מה שאמרו אבל הק' כל יכול ואלו שתי מדות אינם מצויות בהק', אבל יש מידה שלישית כגון אדם שאומר לחבירו אני נותן לך כך וכך בשביל שתכבדינו ותעבדינו וזה אינו רוצה לעבוד ולכבד והוא מתנחם מלתת לו וזאת הנחמה בפשיעת המקבל שלא מילא תנאו, והנותן אמיתי ועמד בדבורו שלא התנה אלא על מנת, וכן גבי רעה שאדם אומ' להרע לחבירו ובא זה ופייסו ואינו עושה לו רע: זה מצוי בהק' - כי הדין עמו - כמו גבי אדם דכתי' "כי נחמתי כי עשתים" שאני בראתים לכבודי כדכתי' "כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו" וגו' והם השחיתו דרכם לכך נחמתי על פשיעתם וכן "נחמתי כי המלכתי את שאול למלך כי שב מאחרי" ואני אמרתי לו על ידי שמואל "והיתם גם אתם וגם המלך אשר מלך עליכם אחרי ה' אלהיכם" והוא שב מאחרי, וכן במדה רעה כמו בגינות ובישראל ששבו מדרכם הרעה ומן החמס "וינחם ה' על הרעה" וכן הוא אומ' ודוד "אם ישמרו בניך את דרכם" וכן פי' בבראשית כי [ג' נחמות מצויות באדם, אחת שאינו עומד בדבורו ואחת שאינו יכול ואחת בפשיעת המקבל ועל השנים אמר בלעם] שאינו בהק' נחמת כזב ונחמת שאינו יכול ולכך מתמה ואומ' ההוא הק' אמר ולא יעשה וגו' בתמיה:

כעריכה

[הנה ברך לקחתי וברך. וקבלתי מאת הק' וברך כלו אברך אותם לא אשיבנה הברכה מהם] כי על כרחי אומ' מה שצוה עלי, וכן תירג' אונקלוס:

כאעריכה

לא הביט און ביעקב. כלו' למה יחזור מלברכם הלא לא הביט הק' שום און ותוך ביעקב] וגם לא ראה עמל כל פעולה רעה קורא עמל כדכתי' "ורהבם עמל ואון" אבל אם היה בהם עמל ואון אז היה הק' מתנחם מן הטובה להרע להם כמו שפי' למעלה שהק' מתנחם מטובה לרעה ומרעה לטובה כשאדם מתהפך לפניו מטובה לרעה או מרעה לטובה, אבל בישראל לא ראה עתה עמל ואון שיהפוך להם ברכתו [ולפיכך (שאין בהם עמל ואון) ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו לשון ריעות וחיבה וזהו סמיכה גדולה שהרי אל חזק ה מוציאם ממצרים כי אל לשון חוזק כמו "ואת אילי הארץ לקח"]:

כבעריכה

כתועפת. [ככפלי כפלים וחוזקו כפול מכח הראם תועפות לשון כפול כמו "כפול" דמתרגמי' עוף וכמו "תעפה בבקר תהיה" כלו' חשיכה כפולה תהיה בבקר. ואעפ"י שראם כאין נגד הבורא, בן אדם אינו יכול לדמות משלו אלא במה שעיניו בני אדם רואות כמו "ה'…כאריה ישאג" ואריה אינו כלום]:

כגעריכה

כי לא נחש ביעקב. [נחש כמו נסיון כמו "נחשתי ויברכני ה'" דמתרגמינ' ניסיתי כלו' אין לנסות אם יקללם כי ודאי לא יקללם :

ולא קסם בישראל. ואם תאמר ודאי אין הק' חפץ לקללם אבל על ידי כשפים וקסמים יכול אדם להרע להם ולכך אמר לא קסם מועיל בישראל כי הק' שומרם] ויעשה להם נסים ונפלאות:

כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. [כעת הבא כמו "כעת חיה"] ארחי המקרא הוא לדבר כך, כעת כים. יאמר ליעקב ולישראל מה פעל [כלו' על יעקב ועל ישראל כמו "אמרי לי אחרי הוא"] שהוא כמו עלי. מה פעל אל [כלו' כל כך יעשה הק' נסים וגבורות לישראל עד שיאמ' כל העולם כמה פעולות פעל הק' עם אלו כמו "מה רבו מעשיך ה'"] שהוא כמו כמה רבו מעשיך [ולכך הוא חציו קמץ וחציו פתח שאינו שם דבר]:

כדעריכה

הן עם כלביא יקום. כלו' אתה היית סבור להשפילם לא כך אלא יתנשאו ויתגברו כלביא וכאריה]:

לא ישכב. על המנוחה ועל הנחלה כמו שתירג' אונקלוס]. ויש לפרש לא ישכב בלילה עד שיאכל טרף וישתה דם חללים כמו הארי שטורף וכשהוא שבע רובץ ושוכב:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.