בית מאיר/סוכה/ט/ב
ברש"י ד"ה מאי למימרא. ש"מ מהכא שמסככין ע"ג קני הגג שקורין לט"ש, ע"כ איירי בשאותן הלט"ש לא היה עליהם מעולם רעפים, דאל"ה אלא שהיה עליהם והסירן כדי לסכך על גביהן קשה מה צורך ללמוד מהכא ת"ל דאף הקנים נתכשרו ע"י ניטל אחד מבינתים כמבואר במתני' ט"ו ולכ"ע אפילו להרמב"ם בקנים פתוחים מד' אלא ש"מ כנ"ל ואז על הקנים אף שהם פתוחים מג' דלכ"ע לא פסולים משום גזירת תקרה מ"מ שם סכך פסול עליהם משום תעשה ולא מן העשוי, והא דהוצרך ללמוד מהכא ביטול סכך פסול אף דמשנה שלימה היא גבי שפודין היינו משום דאינו דומה שהם דברים המטלטלים והכא הקנים מחוברים והא דלא ליבטלו בסכך כשר התלוש לכך הוצרך ללמוד מאילן שאעפ"כ בטל, ועיין בספר פ"י וכן מבואר במ"א סי' תרכ"ו סק"ו ר"ל לבאר דהיכי דהיה עליהם רעפים לדין תקרה דומה והיכי דלא היה עליהם מדין אילן מוכרח ללמדו], ואולם בנדון הש"ע שם דאייירי שמסככין תחת הקנים ולא על הקנים באופן המבואר שם בש"ע שהסירו הרעפים כדי לסכך כבר החליט המג"א שם דדומה נמי לדין תקרה שאין עליה מעזיבה שאף הקנים נתכשרו ודלא כט"ז שם שרצונו לחלק בהכי בין אם מניח ביניהם להניח תחתי' והדין לענ"ד עמו דמנין לנו לחלוק בסברא מלבינו בלי הוכחה ובאופן דאיירי רש"י ז"ל דהיינו בלא היה רעפים מעיקרא כבר נמי החליט המ"א ששוה ודלא כט"ז שר"ל דבלא הניח ע"ג הקנים כ"א למטה מהן יהא שייך משום ב' סככים אף שהעליון חמתו מרובה וכבר עמד עליהם בעל תשובת פ"מ לבטלן בדברים נכונים, לכן בסכות דידן שמסככין כולה בסכך כשר בין שמניח על הקנים ובין שמסכך תחת הקנים מהראוי ליפסוק לקולא ואפילו הקנים סמוכים בפחות מג' ודין לבוד לא שייך כדביאר המ"א שם אף שלענ"ד דבריו שבס"ק הנ"ל מ"ש וכן הוא בגמ' דף י"ד ב' נסרים אין מצטרפין עכ"ל הם תמוהים דמה ענין זה לזה דשם הפי' משום דר"י ס"ל מסככין כולה בנסרים וגם מה שמביא ראיה מסי' תרל"א גבי שפודין נמי אינו ראיה משום דשאני גבי שפודין שמניח בשר ביניהם לכך א"א לומר לבוד משא"כ במסכך תחת הקנים והקנים למעלה רצופים בפחות מג' אפשר די"ל לבוד, אבל מ"ש ועיין ס"ס תרל"ב דברים אלו לענ"ד ראיה נכונה דשם מבואר בהרא"ש דלא אמרינן לבוד להחמיר וביאור הדברים עיין במ"א שם ובסי' תק"ב וה"נ דכותי' ודוק, והיכי שמחבר קנים ביחודות בסוכה כדי לסכך עליהם בזה כבר מבואר בפשוט להיתר בש"ע סי' () ע"ש וק"ל.
בתוס' ד"ה הא קא מצטרף והא דלא משני וכו' דא"כ מאי למימרא. ואף די"ל דמשמיענו דבאילן חמתה מרובה אין בו פיסול משום שני סככים ע"כ לומר דהכי קאמרו דמדחזינן דגבי אילן משמיענו התנא דמתני' דייק כאלו עשאה בתוך הבית להורות דוקא בצילתה מרובה קאי המאי למימרא על התנא דמתני' שהרי בסוכה תחת סוכה נמי דוקא בדתרוויהו צילתה מרובה כמבואר בגמ' ולמה לא ביאר התנא דמתני' רמז להורות שאם עליונה חמתה מרובה מרוב הכשר, אלא ודאי דלתנא דמתני' זה סברא חיצונה דחמתה מרובה לא מקרי כלל סכך ואם כן אף באילן פשיטא וק"ל, אבל עיין בהריטב"א לדבריו משמעינו טובא דלא ליפסל () ולא סוכה שתחת אין משמיענו דאילן שחמתו מרובה לא מקרי אילן וצ"ע.
מה שמביא בסוגי' הנ"ל המהרש"א קושיא לשיטת הריב"א שברא"ש ור"ן מה צריך הברייתא לדרוש מבסוכת למעט סוכה שתחת האילן ת"ל דהסכך פסול מבטל הכשר שתחתיו וביישוב המהרש"א לא הונח לי, יראה לענ"ד לומר דלשיטת הריב"א כל עיקר קושית הגמ' והא קמצטריף דהיינו אפילו לגבי סוכה שצלתה מרובה מן ברייתא זו נפיק והיינו מדדריש התנא בסכת ולא וכו' ואיכא למידק בשלמא סוכה תחת סוכה נפק מדרשא דבסכת חדא משמע אלא ולא תחת הבית והאילן מהיכי נפיק דהא אף שתחת הבית ואילן אינו יושב אלא בסוכה אחת דהא תקרת הבית ואילן אינם נכללים בשפ סוכה, אלא ודאי הכי הדרשה בסכת תשבו שדוקא ישיבתו יהא בצל סוכה ולא שתחת הבית שאז אינו יושב בתל סוכה אלא בצל בית ואילן וע"כ היינו משום דצל הבית ואילן מבטלים צל הסוכה שתחתיהם ודוק.