בית מאיר/יומא/יט/ב
תוס' ד"ה מי. ולי נראה. עיין היטיב כי לענ"ד תירץ זה אינו עולה, מדאיתא בנדרים דף ל"ו ע"א אי אמרת שלוחא דידן הוי אמאי פיגולן פיגול, לימא לתקוני שדרתיך ולא לעוותי, ולפירושם מה בכך הא מכל מקום עיקר השליחות הוא דרחמנא, ומצד זה יכול לפגל, כמו אף אם מוחה לכהן המשמר שאין בידו לעכב מפני שעיקר השליחות הוא דרחמנא, והכי נמי אף אם אדעתא דעיוותי לא עבדו לשליח, מכל מקום שפיר הקריב ושפיר פיגל מצד שלוחא דרחמנא, לכן לענ"ד יפה עשה הר"ן בנדרים (דף ל"ה ע"ב בד"ה איבעיא להו) שלא פירוש אלא כתירץ הראשון.