ריטב"א/יומא/יט/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ה"ק משביעים אנו עליך על דעתינו. פי' דלאו שלוחנו להקרבה קאמרי' אלא שלוחנו לשבועה זו שאתה נשבע אותה על דעתנו שהוא במקום דעת ב"ד שאנו שלוחיהם:
והיו תולעין יוצאין מחוטמו. פי' רש"י ז"ל כי מפני שחוטמו נכנס שם בתחלה לפיכך נדון תחלה ואחרים פי' לפי שהריח מריח הקטורת חוץ לקדש הקדשים:
ומצאו רגל עגל בין כתיפיו שנאמר וכף רגליהם ככף רגל עגל. ההשו בירושלמי דהכתיב וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לשרת בקדש ודרשי' אפילו אותם שנאמר עליהם ודמות פניהם פני אדם ותירצו דשניא הא דהכא שלא נעשה הקטורת כמצותו. עוד הקשו כן על מעשה דשמעון הצדיק שבשלהי מסכת מנחות ולקמן בפרק טרף בקלפי שהיה רואה שם ביום הכפורים כאיש לבוש לבנים ומעוטף לבנים נכנס עמו ויוצא עמו. ותירצו דכבוד שכינה היה נראה שם כעין איש לבוש לבנים.
ה"ג וכן גרש"י ז"ל מתני' רב נחמן בר חייא לחייא בר רב קפוטל בפ"ה ומחזי ליה רב קבוטל בבי"ת. ויש שגורסי' דמתני ליה קבוטל ואחוי ליה קפוטל: ולא נהירא דא"כ בכל המשניות שאנו גורסי' קבוטל בטעות' גרסי' ליה.
וכי האי גוונא מי שרי והתניא הקורא את שמע כו' ושמעינן מהא שאסו' לקרוץ ולרמוז אפילו בדבר מצוה ומיהו לאפרושי מאיסורא דלית ליה תקנתא מותר לרמוז ואפילו להפסיק ולומר לו. דלא גרע מן המפסיק לקרוא שלום מפני היראה או מפני הכבוד דכבוד שמים עדיף.
הא בפרק ראשון הא בפרק שני יש שפי' דהא דנקטינן פרק ראשון היינו לרב דס"ל דבעי כונה בפרק ראשון. אבל אנן דקיימא לן כרבא שאין חובת כונה מעכבת אלא בפסוק ראשון הכא נמי בפסוק א'. ויש אומרים דלענין דלא לשוויי עראי בקריצה וברמיזה אפי' רבא מודה דכוליה פרק ראשון אסור וזה דעת הגאונים ז"ל וכבר פריש' לה בפר' מי שמתו בס"ד:
בם ולא בתפלה. פרש"י ז"ל בם הדבור בקול מותר ואריך. ולא בתפלה שהתפל' צריכה בלחש כדכתיב וקולה לא ישמע. ואחרים פירשו לענין שאלת שלום. דבק"ש מותר להפסיק אבל לא בתפלה שאפילו נחש כרוך על כתפו לא יפסיק וכן פי' בירושלמי ואחרים פירשו שזה לענין אותה שאמרו בפ' יציאות השבת חברים העוסקים בתורה מפסיקים לק"ש ואין מפסיקים לתפלה. אי נמי שלא יאריך בתפלה יותר מדאי שיתבטל הרבה מתורתו שלא להניח חיי עולם ולעסוק בחיי שעה.
מאי צרדא אמר רב הונא צרתא דדא. פרש"י ז"ל האצבע שהוא סמוך לגודל והוא שני לו אבל ר"ת ז"ל פי' כי היא האצבע הארוכה שהיא כנגד הגודל ובו נשמע הקול יותר. וכן יסד הפייט הקלירי תבל וכל עפרה בצרדה הכילו וזה לפי שדורש וכל בשליש עפר הארץ כי באצבע שלישי בראו וקורא לאצבע שלישי צרדה וכן הוא בתוספתא איזו היא אצבע צרדה זו אצבע גדולה של ימין. וכן בילמדנו בס' בוא אל פרעה ושיעור רצועה של יד אמ' ריש לקיש עד אצבע צרדה. ומאי אצבע צרדה אמצעית פי' אצבע צרודה וכן פירש בעל הערוך ז"ל.
עמוד והפג אחת על הרצפה. פי' הפג וסלק שינה מעיניך והלך על הרצפ' שמצננת הרגלים ומנדדת השינה.
אמר רבי יצחק (עוד) על חדת. כלומר עוד עושה דבר אחר על הרצפה מאי היא אמרו ליה אחוי קידה פי' ולזה רמז התנא כשאמר הפג אחת על הרצפה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |