ביאור הגר"א/אורח חיים/תכב

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תכב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א ואם לא. בין. ברכות ל' ב':

ואם נזכר. רא"ש ומרדכי בפ"א דתענית. מבה"מ קודם הטוב והמטיב ברכות מ"ט ב':

ואם לא נזכר עד אחר כו'. שם כ"ט ב':

ואם הוא ספק. ירושלמי פ"ז דברכות והש"ע השמיטו משום דלא קיימא במסקנא שם והכי איתא שם שלשה שאכלו כאחד כו' תני היה יושב ואוכל בשבת ושכח ולא הזכיר של שבת רב אמר חוזר ושמואל אמר אינו חוזר שמעון בר בא בשם ר' יוחנן ספק הזכיר של ר"ח ספק לא הזכיר אין מחזירין אותו אשכח תנא פליג כל יום שיש בו קרבן מוסף כגון ר"ח וחש"מ צריך להזכיר מעין המאורע וא"ל הזכיר מחזירין אותו כו' ובפ"ה שם ר"י בר אחא ור"ש בר אבא בשם ר"א ספק הזכיר ר"ח ספק לא הזכיר מחזירין אותו להיכן הוא חוזר כו'. ועוד דמ' שם דבח"מ איירי ופליג אגמ' דידן אבל בתפלה לא איירי כלל ועוד מדפריך מודאי לא הזכיר אספק ש"מ שחד דינא אית להו ודלא כד"מ ועמ"א דעמ"א ובט"ז ובלבוש כו':

ב

ס"ב בין יחיד בין ציבור. ר"ל אע"פ שאמרו שם ובערכין י' ובברכות ימים שאין היחיד גומר את ההלל ל"ד יחיד כמ"ש בתענית חדא דמדלגי דלוגי ועוד אשמעינן אע"פ שאמרו שם יחיד לא יתחיל דא"צ להתחיל מ"מ יש לקרות שכבר נהגו וכמ"ש תוס' בברכות י"ד א' ד"ה ימים וכ' שם דאף ציבור אין חייבין רק משום מנהג:

מברכין עליו בתחלה. סוכה ל"ט א':

לקרא. כיון שאין גומרין תוס' הנ"ל:

ואם בירך. שם מדלא הבין רב שם בתענית מן הברכה:

ולבסוף. סוכה שם ובירושלמי הביאו תוס' הנ"ל:

והיחיד אין. מגמ' דתענית הנ"ל יחיד לא יתחיל וכיון שאין חיוב אין מברך אשר צוונו ותוס' כ' בשם ר"ח דה"פ לא יתחיל בברכה. בערכין שם ד"ה י"ח כו':

וי"א שאף. שם אמר מנהג אבותיהם בידיהם ואמנהגא לא מברכינן כמ"ש בסוכה מ"ד ב':

וי"א דגם. תוס' הנ"ל מדאמרינן ימים שאין היחיד גומ' אפי' באמצע הפרק כו' משמע הא בענין אחר לא יפסיק וכמ"ש בס"ד ואי בלא ברכה מאי הפסקה שייך ועוד מדרב שם חזינהו דמדלגי דלוגי כו' אמאי לא הרגיש שלא ברכו ומ"ש רש"י דאמנהגא לא מברכינן לאו דוקא דשם רק טלטול לבד אבל בלאו הכי מברכינן מדברכינן איום טוב שני אע"ג דמנהגא הוא כמ"ש בפ"ק די"ט. והראבי"ה כ'. הביאו הגמ"ר ספ"ב דשבת דר"ח פי' יחיד לא יתחיל בברכה ואם התחיל בברכה גומר וכיון דנהוג לכתחלה נהוג שכן אנו צריכין לפרש לדברי ש"מ שמפרשים יחיד לא יתחיל לקרות והנה נהגו לקרות אפי' יחיד הלכך ה"נ בברכה לפי' ר"ח כנ"ל:

ומ"מ. כדי לצאת ס' הראשונה:

וי"א כו' דאם. דשלשה מקרי רבים כמ"ש בגיטין מ"ו א' כר"נ דקי"ל שם כותיה:

ונהגו. דהודו לבד מקרי ראשי פרקים כמ"ש בסוכה ל"א ב' ע"ש ושם שמצוה לענות ראשי פרקים וע' ברא"ש פ"י דפסחים סל"ב במדרש תהלים הקוראים צריך שיהיו שלשה כדי שיאמר א' לשנים הודו וע' בברכות מ"ה:

ג

ס"ג בענין כו' וכן כו'. סוכה שם מקום שנהגו לכפול כו' ושם בגמ' כמה הלכתא כו' ממנהגא כו' אלמא מנהגא הוא:

ד

ס"ד אכל בענין. כנ"ל:

ודוקא בר"ח כו' אבל. שם וכפי' הרא"ש:

טעה. עמ"א והוא תוספתא פ"ב דברכות:

ז

ס"ז מצות. עט"ז:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.