אליה רבה/אורח חיים/תטז

אליה רבה ‏ אורח חיים תטז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] דקדושה אחת הן וכו'. אפילו לקולא שנאכל עירובו בראשון יוצא בשני דלא כב"ח שפסק להחמיר כראב"ד דלא נהירא דהוא יחיד נגד כל הגדולים כמו שכתב המגיד פרק ח'. ונראה לי שכן דעת הטור וכן מבואר בלבוש סעיף ב' שכתב שהרי שתי קדושות הן ודו"ק וכן משמע במגן אברהם:

ב

[ב] ליום טוב וכו'. לשבת ולא ליום הכיפור ליום כיפור ולא לשבת (תוספתא פיסקא מתנה אדם פרק ג' :

ג

[ג] [לבוש] אם ליל הראשון הוא יום טוב וכו'. ואם הוא שבת מניחו שם ולמחר הולך לאותו מקום ורואה הוא קיים ואוכלו שם או מביא לביתו:

ד

[ד] ולמחר מוליכו וכו'. או משלחו (עבודת הקודש דף ל"ד):

ה

[ה] [לבוש] בשבת בפת וכו'. תימא כיון שלא עירב אתמול בפת ושולחן ערוך לא כתב רק ברגליו וכן כתב מלבושי יום טוב וכן מבואר בעבודת הקודש:

ו

[ו] ולא יאמר וכו'. ואם אמר עירובו עירוב וכן כשאמר על הפת שעירב אתמול כיון דבלא אמירה נמי הוא עירוב אבל במערב בפת שלא עירב אתמול אינו עירוב (ב"ח ואחרונים), ועיין סימן תקכ"ח ס"ק ב':

ז

[ז] ואם רוצה לערב בפת וכו'. פירוש שרוצה לילך למחר לרוח אחר ואי אפשר באותו פת שהניח אתמול לרוח זה (ט"ז) והוא תמוה, והפרישה כתב על מה שכתב הטור אם עירוב בראשון בפת יכול לערב בשני באותו פת עצמו זה לשונו נראה דמיירי דעירוב בשתי ימים לרוח אחת דאי לשתי רוחות מיד שנטלו ממקום ראשון ביום טוב ורוצה להניח למקום אחר נתעקר שם עירוב ראשון והוי כמניח מחדש וגם הטילטול שמטלטל ומניחו למקום אחר ניכר שמשום הכנה הוא עושה, אבל כשמערב בשתי ימים לרוח אחת אף שנטלו לבית בראשון וחוזר ומניחו אין מקרי הכנה דהא מניחו על מקום הראשון ושם עירוב ראשון עליו, עד כאן, ואפשר לכוין לזה דברי ט"ז הנזכר לעיל, מיהו כשמערב ברגליו מבואר שם דמותר אפילו לרוח אחר וכן משמע בעבודת הקודש שם ובלבד שלא יאמר אלא ישתוק:

ח

[ח] עירובי חצירות וכו'. כן לימד הרא"ש מדאמרי בית הלל לבית שמאי בעירובין דף ל' שאוסר לערב נזיר ביין אי אתם מודים שמערבין לגדול ביום כיפור. וכתב עליה בית יוסף סימן תרי"א יש לגמגם דילמא מיירי בעירובי תחומין, עד כאן, ושמעתי שהקשה הגאון מהר"ש קודנאוור על בית יוסף דאי בתחומין מיירי מאי הקשה בית הלל לבית שמאי דיש לומר דהא דמערבין לגדול היינו ברגליו ולא בפת אלא דמיירי בחצרות, עד כאן, ולא ידעתי מאי קושיא דבית הלל ידע בבירור שמערבין אפילו בפת, גם נראה לי דאי במערב ברגליו היה לו לומר שגדול מערב ומדאמרי שמערבין לגדול משמע דאחר מערב בשבילו וזה אי אפשר ברגל אלא בפת. והנה בקושיות בית יוסף האריך בים של שלמה פרק קמא דביצה סימן ל"ה, ולעניות דעתי דעיקר ראיית הרא"ש מדפריך מיום כיפור לשבת אלמא דלא קיל יום כיפור משבת לענין עירוב ודו"ק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.