אליה רבה/אורח חיים/תט

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אעריכה

[א] [לבוש] יש אומרים וכו'. וכך סתום בשולחן ערוך. ודוקא בקבר בנין אבל נתנו בקרקע בית הקברות שרי יורה דעה סימן שס"ד:

בעריכה

[ב] [לבוש] שנשאר וכו'. שלא ישאר בהם בשר כנזכר לעיל, וצריך לומר ועצם קטן נדחה בנפיחה (מלבושי יום טוב):

געריכה

[ג] ויתחייב וכו'. והוא הדין כשהניח עירובו ברשות הרבים רחוק משביתתו אין מתירין להביא פחות מארבע כיון דאפשר לבוא לידי חיוב חטאת תוס', ועיין סימן של"ו סעיף ג':

דעריכה

[ד] [לבוש] שאסרו להשתמש וכו'. שלא יתלוש ואינו קרוב לודאי כמו קטימה:

העריכה

[ה] [לבוש] אלא איסורא וכו'. דדומה למחובר (מלבושי יום טוב), ומברטנורה פרק ג' דעירובין משמע דלית איסור כלל לתלוש בנעוצה אלא דקא משמע לן אף שהוא למעלה רוחב ארבע כיון שאין לו למטה ארבע לאו רשות היחיד הוא והוי עירוב, ולדעת הטור והרא"ש נראה לי דקא משמע לן דלא בעינן עירוב על גבי מקום ארבע, ואף דמפירוש רש"י דף ל"ד בעינן וכן פסק בעבודת הקודש דף ל"ה מכל מקום הם לא סבירא ליה כן, עוד יש לומר דקא משמע לן לדיוקא דבאין נעוצה אסור:

ועריכה

[ו] דאורייתא וכו'. ועיין סימן שנ"ד סעיף ב':

זעריכה

[ז] ונתגלגל וכו'. הוא הדין עבר במזיד וגללו (ט"ז :

חעריכה

[ח] [לבוש] ואף על פי וכו'. הב"ח וט"ז חשבו שזה הקשה הבית יוסף ומתרץ מנפשיה עיין שם ולא עיינו בר' יהונתן פרק בכל מערבין שממנו העתיק הבית יוסף:

טעריכה

[ט] [לבוש] ומשם אין ארבע אמות וכו'. כלומר ומשום הכי אינו רחוק ארבע אמות מעירובו (מלבושי יום טוב):

יעריכה

[י] שספק אם הונח וכו'. וכן עירב בתרומה ונסתפק אם בתרומה טהורה או טמאה וכן בפירות ספק נתקנו או לא נתקנו ועדיין טבל הן אין לומר כאן העמד עירוב על חזקתו שלא הוחזק בכשרות מעולם אדרבה יש לומר העמד האיש בחזקת ביתו (עבודת הקודש ל"ה), עירב בספק טריפה אינו עירוב דבעינן סעודה הראוי לאכילה (גמרא):

יאעריכה

[יא] ואם הוא חולה וכו'. כן הוא בש"ס דף ל' וכן משמע בעבודת הקודש דף ל"ג ובהרא"ש וכן צריכין לפרש בטור ושולחן ערוך וכן עיקר, ומה שכתב ויש אומרים דחולה וכו' ליתא כלל:

יבעריכה

[יב] ששה ביצים וכו'. עיין סימן שס"ח ס"ק:

יגעריכה

[יג] מקום לינחם וכו'. וכן הרועים הלנים בשדה וקייצים ושומרי פירות הולכים אחר מקום לינתן:

ידעריכה

[יד] על ידי שליח וכו'. אפילו עבד או שפחה כשהם גדולים ומודים בעירוב:

טועריכה

[טו] ונתנו לו וכו'. כן כתב הטור וצריך עיון דבעבודת הקודש כתב דף ל"ג אם ראה שהגיעו אף שלא ראה שקיבלו סמך עליו שחזקה קיבלו וכן משמע בש"ס ורמב"ם פרק ו', ובבית יוסף לא נזכר מחלוקת בזה וצריך עיון: טז דחזקה וכו'. בשל חבריהם עבודת הקודש שם ור' יהונתן פרק בכל מערבין וריא"ז בשלטי גיבורים אבל במגן אברהם הביא בשם תוס' והרא"ש ומהר"ם דאפילו בדאורייתא כשיש מכשול למשלח אם לא יעשה שליחותו כגון הכא אמרינן חזקה שליח עושה וכו' אם ידעינן שעשה שליחתו אלא שספק אם שינה השליח אמרינן ודאי לא שינה (ר' בצלאל כ"ט):

טזעריכה

[טז] דחזקה וכו'. בשל חבריהם עבודת הקודש שם ור' יהונתן פרק בכל מערבין וריא"ז בשלטי גיבורים אבל במגן אברהם הביא בשם תוס' והרא"ש ומהר"ם דאפילו בדאורייתא כשיש מכשול למשלח אם לא יעשה שליחותו כגון הכא אמרינן חזקה שליח עושה וכו' אם ידעינן שעשה שליחתו אלא שספק אם שינה השליח אמרינן ודאי לא שינה (ר' בצלאל כ"ט):

יזעריכה

[יז] הרי זה עירוב וכו'. דבדרבנן קיימא לן יש ברירה ואפילו לא ידעו עד שחשיכה (מגיד):

יחעריכה

[יח] בתמרים וכו'. ואין חילוק בין עירוב משל משלח או משל שליח (מגיד):

יטעריכה

[יט] במגדל וכו'. אפילו שניהם קרובים או שניהם רחוקים כאן דעתו לנוח בשבת ולא במקום אחר (עבודת הקודש):

כעריכה

[כ] אילן וכו'. והוא הדין שדה או מקום או בקעה כן משמע ברמב"ם פרק ז':

כאעריכה

[כא] מותר לילך וכו'. לאו למימרא שצריך לשם דוקא שאין צריך אפילו להחזיק בדרך, ולא דמי לסימן ת"י הואיל ואין לו שום מקום והוא בא בדרך (מלבושי יום טוב):

כבעריכה

[כב] [לבוש] על ידי ריצה וכו'. בכל כחו (רמב"ם):

כגעריכה

[כג] אם אין כל אילן וכו'. נראה לי דאם יש שלוש אמות חוץ לאלפיים מותר דעל כל פנים מקצת ביתו בתוך אלפיים אמה וכמו שכתב סוף הסעיף (מגן אברהם), ולא דק דבש"ס ופירוש רש"י מבואר דאלפיים וארבע אמות מותר וכן כתבו המרדכי סוף פרק מי שהוציאהו ור' יהונתן ומגיד וכן כתב בעבודת הקודש דף ל"ב זה לשונו, אם יש בין מקום רגליו ובין סוף נופו של אילן יותר מאלפיים אמה וארבע אמות לא יזוז וכו' היה כל נוף האילן מובלע בתוך אלפיים וארבע אמות אף שיש ברוחב הנוף שמונה אמות או יותר אף שלא סיים מקום ידוע בתחתיתו של אילן יכול לילך וכו', ואין ספק שכן כוונת הטור ושולחן ערוך ולבוש כמו שכתבתי אלפיים היינו ארבע אמות של שביתה ואלפיים, ואין לומר כוונת מגן אברהם נמי דאם יש שלוש אמות חוץ לאלפיים וארבע אמות דהיינו שבעה אמות חוץ לאלפיים דזה ודאי ליתא שהרי אם היה קונה שביתה בסוף האילן אין יכול ליכנס למקום רגליו אלא רק עד שלוש אמות ממקום רגליו, ולא דמי לסוף הסעיף דשם אין הדבר תלוי אלא במסויים שהרי יכול לילך לשם לכך כיון שמקצת ביתו מסוים סגי מה שאין כן הכא וכן מבואר מכל הפוסקים הנזכרים לעיל דכל האילן צריך שיהא מובלע בתוך אלפיים וארבע אמות:

כדעריכה

[כד] [לבוש] עד סוף האילן וכו'. ולשון תמוה הוא זה וכי איזה ארבע אמות נותנין לו אלא בתחתיתו של אילן ולשון רש"י כך הוא כל ארבע אמות שאתה נותן לו תחתיו לשביתה נותנת עד מקום רגליו אלפיים אמה:

כהעריכה

[כה] ולרמב"ם וכו'. ולעניות דעתי עיקר כסברא ראשונה כיון שהרשב"א והרא"ש וטור ומרדכי ראו לדברי רמב"ם וחולקין, ומה שכתב בית יוסף שדעת הרי"ף כרמב"ם מדהביא הא דאמר ר' הונא אינו מוכרח שהרי מביא כל השיטה שם וכן מר' יהונתן שם משמע דסבירא ליה כרשב"א וסייעתו וכן משמע באגודה:

כועריכה

[כו] [לבוש] הכל בסיום וכו'. מקום לא אסברה לו יפה דזהו טעמא דרב וכולי עלמא אף הרמב"ם פוסק כשמואל אלא טעמא דהרמב"ם שסובר שכל שאינו קונה מקום שרצה לשבות בו מקומו שהוא עומד שם נקנה לו היא שיטת שמואל (מלבושי יום טוב):

כזעריכה

[כז] [לבוש] לבוא בדרך וכו'. אפילו היה בידו פת כיון שיצא שלא על דעת לערב וחשכה לו (רשב"א מלבושי יום טוב):

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.