גליוני הש"ס/פסחים/מה/א

גרסה מ־00:58, 24 ביולי 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png מה TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהר"ם חלאווה
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


מ"ה א' חטאת להיתיר מצטרף לאיסור וחולין מקדשים לא גמר, נ"ב מוכח דבקדשים המלח"ס וע' ערוך ערך דם שכ' דכל איסורין שבתורה אין המל"א ואפי' בקדשים כדתני' ר' יהושיע אומר כל הזבחים שבתורה נשתייר מהן כזית בשר או כזית חלב זורק את הדם כחצי זית בשר כחצי זית חלב אין זורק את הדם עכ"ל ולכאורה נ' כוונתו דאילו הי' גם בקדשים המל"א אזי הי' ראוי' דאפי' בנשתייר כחצי זית בשר יזרוק כו' כיון דיש להזריקה לעשות פעולת היתיר דאם לא יזרוק יופסל הקרבן ואפשר לו לבוא לחיוב מלקות בחצי זית זה אם יאכלנו עם חצי זית חולין דנמצא עיקר המלקות על חצי זית זה דצירוף החולין מועיל רק שיוחשב חצי זית זה אכילה ולוקה עליו לבד ע' קונטרס ע' פנים לתורה וכן גם בלי הפסול גם עתה י"ל דראוי שיולקה אלאו דאכילת בשר לפני זריקה כשיאכל החצי זית בשר עם חצי זית חולין וא"כ הרי הזריקה באה בפשיטות להתיר האכילה כמו בכזית [ואע"ג דבלאה"נ גם בח"ש הרי באה להתיר איסור ח"ש דאסור מה"ת י"ל דהיתיר איסור זה לא חשוב היתיר כיון דאין האיסור מפורש ואיננו מכלל הלאו רק מריבוי בעלמא ומסברא דחזי'] וא"כ עכ"פ לפי"ז דבריו צ"ע מכאן דמוכח דבקדשים המל"א בין לר"ע ובין לרבנן ודוחק לומר דר' יהושוע פליג ע"ז ועוד יש דחוקים בזה ע' היטיב בערוך שם ואולי כוונת הערוך רק דבקדשים לא אמרי' צירוף לעניין מצוה שיוחשב קיום מצות אכילת קדשים באכלו חצי זית בשר עם חצי זית חולין דאילו הי' כן הי' ראוי שיזרוק גם בנשתייר חצי זית בשר כיון שהזריקה היא לצורך מצות אכילת קדשים כמו בכזית ודו"ק אולם גם זה דוחק בכוונת דבריו עש"ה וצע"ג:

שם א"ר יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום שאין עשוין לחזק אבל במקום שעשויין לחזק אינו חייב לבער, נ"ב כזה שבת קמ"ו ב' א"ר יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום העשוי לשמר אבל במקום העשוי לחזק אסור והיינו כהך דכאן דבמקום העשוי לחזק בטיל לגבי חבית והילכך הנוקבו ה"ל כפותח לכתחלה עש"ה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.