אמרי בינה/דיני גביית חוב/א

גרסה מ־13:47, 10 בספטמבר 2023 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אמרי בינה TriangleArrow-Left.png דיני גביית חוב TriangleArrow-Left.png א

דיני גבית חוב
סי' א

מצות עשה להלות לעניי ישראל ובתשובת רשב"א (סי' ח"י) מביא משם תשובת הר"י בן פלט ז"ל ששאל מהראב"ד מפני מה אין מברכין על כמה מצות כמו מת"ע והלואה וצדקה וכי"ב והשיב לו כיון שאינו תלוי כולה ביד העושה שאפשר שלא יתרצה בה חבירו וכל מצוה שאפשר למיעקרי' אע"ג דהשתא לא מיעקרא כמאן דמיעקרא דמי כמו בש"ס כתובות פ' אלו נערות אי אמר לא בעינא ליתא לעשה ומינה למורא וכיבוד אב ועמידה בפני רבו הואיל ואפשר למיעקר שהאב שמחל על כבודו מחול ובקצוה"ח הקשה מש"ס ב"מ (דף ל"ב) יכול אמר לו אב היטמא כו' ישמע לו ת"ל איש אמו ואביו תיראו ול"ל קרא תפ"ל דאין העשה דכבוד אב דחי ל"ת כיון דמצי מיעקרא וכבר קדמוהו הרא"ה ז"ל בש"מ ב"מ שם להקשות כן וכ' דאף אם אמר האב לא בעינא מ"מ מצוה איכא ומקיים המצוה והיינו דרק מעונש נפטר אבל מצוה מקיים כשמכבדו וכן יש להביא ראיה מש"ס קידושין (דף ל"ב) דר"ה קרע שיראי באפי רבה בריה אמר איזל אחזי אי רתח אי לא ומקשי ודלמא רתח ועבר על לפני עור ומתרץ דמחל ליה לבריה וכתבו תוס' וצ"ל שהודיעו קודם לכן דאל"כ אם ירתח יהי' כמו נתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה שצריך כפרה ואם כן מה אהני במה שאמר אחזי אי רתח כיון דמחל ליה והודיעו אלא ודאי כיון דעכ"פ מצוה איכא לכבדו רצה לנסותו אם יקיים ויחבב המצוה ואם כן לכאורה קשה למה אינו מברך כיון דעל כרחך מצוה איכא אף במחל לו. ובריטב"א קידושין שם משמע דלא הודיעו רק כיון שמחל מותר לנסותו בזה ואין בו משום לפני עור וליכא הוכחה כשידע שמחל לבריה דיש גם כן מצוה. ובספר חסידים (סי' תקע"ג) ראיתי שכ' ומה שאמרו אב שמחל על כבודו מחול מדיני אדם אבל בדיני שמי' חייב וק"ק מש"ס הנז' כיון דעכ"פ יש מצוה ובידי שמים נענש כשאינו מקיים איך ניסה בזה ר"ה לרבה בריה. ולמה שכ' בתשובת פנ"י הגורם להכשיל לאחר באיסור דרבנן עובר על לאו דלפני עור מה"ת דעכ"פ איכא מכשול ועיין במה שכ' ע"ד בח"ר דיני טריפות (סי' ז') ואולי י"ל בכה"ג כדי לנסות שרי והא דאין מברכין על מצות כ"א אף דגם במוחל איכא מצוה י"ל דעיקר הכוונה כיון דלא תליא בדידי' לבד וצריך אחר שע"י יעשה המצוה ואם אין כאן מקבל ליכא מצו' לכך אינו חייב לברך. ובתומים כתב למה שכ' הרא"ש הא דאין מברכין על קידושי אשה דאפשר בפלגש ולא כ' דלמא לא תתרצה האשה לקבל משמע דלית ליה חילוק הנז' ולא קשה כלל דבשלמא בצדקה אם לא יאבה העני לקבל ליכא עליו כלל שם מצוה מה שאין כן לקיים פו"ר מוטל עליו על קרקפתא דגברא שישתדל להשיג האמצעי שיקיים ע"י המצוה וכן מצאתי בספר אבודרהם עיין שם באורך. וגם כתב שם מה שכ' התומים הטעם דאין מברכין על מתנות עניים דאין מברכין על הקללה ועיין מה שכ' בח"ר דיני פדה"ב (סי' ב'):

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· הבא >
מעבר לתחילת הדף