תוספות הרי"ד/דמאי/א/ד

תוספות הרי"ד דמאי א ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עולא בר ישמעאל בשם ר"י פוטר אדם את טבלו בסאה אחת של טבל כיצד הוא עושה מביא סאה אחת של טבל וכו' התיב ר"ש והא מתניתא פליגי היו לפניו שתי כלכלות של טבל. ותני עלה כיצד הוא עושה מביא שני תאנים ושני עישורין ועישורן של עישור. ויטול שני תאנים ויעשה אותן שני ויפדה ויחזור ויעשם תרו"מ למקום אחר אר"מ ואין שני שבראשון וכו' אר"ח תמן כרי שהוא טבול לראשון ושני ברם הכא וכו' וכו' הסוגיא הזאת חמורה מאד מאד ולא הבנתי פירוש הפ"מ ז"ל וכן פי' הרא"פ זצ"ל:

ונראה לפענ"ד לפרש בע"ה מה שנראה לפענ"ד דמה שהקשה מהמתניתין דשתי כלכלות ומהברייתא דתני עלה דמאי שייכות הוא לענין דידן ע"פ דהרמב"ם ז"ל פסק (בפ"ז מה' מעשר ה"ג) וז"ל ויש לאדם לקבוע מע"ש ופודהו ועושה מעשר ראשון על אותן הפירות או תרומת מעשר למקום אחר ועיי' בראב"ד ז"ל ובכ"מ ז"ל דלהראב"ד ז"ל דווקא תרו"מ שרי משא"כ תרומה גדולה עיי"ש היטב. והנה ז"ב דלאו דשרי מטעם דקביעות בעלמא הוא ובקביעות אינו עובר בל"ת דמקדים מע"ש למעשר ראשון ז"א כמו שנבאר אי"ה דמוכח מסוגיא המפורשת דבוודאי עובר בל"ת אף בקביעות לחוד אלא העיקר דאינו עובר בל"ת משום דחוזר ועושהו ראשון להך שני גופה ואימתי עובר בל"ת דווקא בעושה מעשר ראשון בפירי אחריני אבל אם עושה מעשר ראשון מהמעשר שני הזה גופה דחוזר אותו לראשון כמו בראשונה אינו עובר בל"ת והרמב"ם ז"ל דפסק דעושה אותו ראשון הוא למד ג"כ מכאן דע"כ עושה אותו ראשון דאל"כ אלא דהפריש עליו ראשון ממקום אחר א"כ האיך עושה אותו תרו"מ דהא מחולין אינו יכול לעשות תרו"מ רק ממעשר ראשון אלא ע"כ דחוזר ועושה אותו מע"ר. וגרסינן ובמס' תמורה (דף ד') היה לפניו שתי כלכלות של טבל ואמר מעשר של זב"ז הראשונה מעושרת ואתמר ר"א אמרי לוקה מפני שהקדים מע"ש שבה למע"ר שבחבירתה ע"כ ופי' התוס' ז"ל דבקביעות על הראשונה הוי כמו שהפריש בב"א המע"ר ומע"ר נמצא דמקדים מע"ש של ראשונה בשעה שהיה טבל על הראשון שבכלכלה השני ומסיימי בשם הירושלמי דעל הראשון עובר בעשה דקבע בב"א ולאו ליכא רק בהקדים זו אתר זו אבל בב"א עובר בעשה עיי"ש ואין לו שום עצה שלא יעבור בל"ת ואי כדס"ל לעולא בר ישמעאל בשם ר"י דיכול לחזור השני גופי' לראשון ולא יעביר בל"ת א"כ קשה למה תנינן בברייתא דנותן ב' המעשרות מכלכלה שני' בעד הכלכלה ראשונה ובעד עצמה ולפ"ז ע"כ דעובר בל"ת הא יש לו עצה שיחזור ויפדה המע"ש שהפריש בעד הכלכלה ראשונה ויחזור לעשות אותו ראשון על הכלכלה שניי' ולא יעבור בל"ת כן הקשו עליו בבבל וע"ז מפלפלין ר' מנא ור"ח אם שפיר הקשה או לא דר"מ ס"ל דשפיר הקשה כדמסיק אר"מ ואין שני שבראשונה פי' השני שהופרש על הכלכלה הראשונה טבול לראשון מן הכלכלה השני' בתמי' הא עדיין טבול הוא על מע"ר א"כ שפיר הקשה ר"ש דיש לו עצה שלא יעבור בל"ת דהא יכול לעשות השני למע"ר דהא עדיין טבול היא על מע"ר וא"ל ר"ח דזה אינו קושיא משום דר"ת אזיל לטעמי' דס"ל בשם ר"י גופי' לקמן במס' תרומות (פ"ק) דבנוטל להפריש על הכרי ויש מותר בידו המותר הזה אע"פ שניטל לשם הפרשה מ"מ מתוקנת היא גופי' כמו הכרי משום דנעשה כאומר הרי זה תרומה עליה ועל הכרי דלמטה אף על גב דהוגבה לשם הפרשה לתקן אחרים מ"מ מתוקנת היא גופי' כמו הכרי והוי מדומע תרומה עם החולין ולא עם טבל דכל מה שנטל לשם הפרשה נכנס בכלל הפרשה שיהא מתוקן דגרסינן בירושלמי (פ"ק דמס' תרומות) אין תורמין זיתים על שמן ואם תרם בש"א תרומת עצמן בהם וב"ה אומרים אין תרומתן תרומה דגרסינן שם חזקיה אמר לא אמרו אלא זיתים על שמן וענבים על היין הא שאר כל הדברים לא ר"י אמר לא שניא היא זיתים על שמן וענבים על היין היא שאר דברים חברייא בשם ר"י ואפילו על אתר ר"ח ר"א בשם רשב"ל דברי ב"ש נעשה כאומר הר"ז תרומה עליו ועל שלמטן ר"ח סבר מימר במינו א"ל ר"ז לא תקבל עלך כן מכיון שאמר הר"ז נפטרה מה שבידו והשאר חולין הן וחולין פוטרין את הטבל אר"ח ברי' דר"ה כאחת מכיון שאמר הר"ז נפטרה מה שבידו ונפטר מה שלמטן ע"כ וה"פ דחזקי' ס"ל דע"כ לא קאמרי ב"ש דתרומת עצמן בהם אלא גבי זיתים על שמן דמדאורייתא הוי תרומה גם על השמן רק מדרבנן לא הוי תרומה מדבר שלא נגמרה מלאכתו כדאיתא בירושלמי (פ' השולח) וכי זיתים על שמן וכי לא תורה הוא שיתרום והן אמרו שלא יתרום ולא עוד אלא שאמרו אם עבר ותרם אין תרומתו תרומה עיי"ש ע"כ אין כח בידי השמן שהופרשו על השמן לבטל התרומה מזיתים על זיתים דהא מדאורייתא לא קידשו מדומעין אבל בשאר הדברים כיון שתרם מן הישן על הישן ועל החדש לא קידשו מדומעין דעל כן לא סבירא ליה לבית שמאי דקידשו מדומעין כמו דגרסינן (בפ"ג) אתיא דרבי שמעון כבית שמאי כמה דבית שמאי אומרים קידשו מדומעין כן ר"ש אמר קידשו מדומעין אלא במדומעין התרומה והחולין אבל אם מדומע התרומה והטבל גם בית שמאי מודו דלא קידשו מדומעין כיון דעד הנה הוא מעורב עם הטבל ולא מורם מן הטבל ואיתא בירושלמי (פ"ג) מה תורם במסוים שצריך להיות מסוים מן הטבל והאיך יתקדש לשם תרומה כיון דנבלל עדיין עם הטבל כמו שהיה בשלמא כשמדומע עם החולין מורם מן הטבל ונתחדש עליו שם אחר דמתחלה היה טבל ועכשיו חולין ותרומה אבל לא בשנבלל תרומה וטבל. וע"כ לא מצינו קידשו מדומעין אלא בתרומה וחולין אבל לא תרומה וטבל דבתרומה וטבל לכו"ע לא קידשו מדומעין דס"ל לחזקי' דחלק הזיתים שבידו שנטל על הפרשת שמן לא נתקן עם החולין והוי טבל כיון דנטלן לשם הפרשה על השמן והוי טבל ולא מצינו קידשו מדומעין רק בתרומה וחולין אבל לא בתרומה וטבל ע"כ ס"ל לחזקי' דדוקא בזיתים על שמן הוא דקידשו מדומעין כיון דמדאורייתא כולו תרומה אף על חלק השמן וכיון דמדאורייתא הוי כולו תרומה לא איכפית לן על הא דמדרבנן לא הוי תרומה [וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ק דמס' פסחים) חברייא אמרין חמישית כר"י עשאו תרומה אינו תרומה שלא נתנה תרומה אלא לאכילה בלבד א"ל ר"י לא מסתברא דלא חילופין עשאו תרומה הר"ז תרומה טהורה היא ד"ת את הוא שגזרת עליו שריפה] וה"נ דכוותי' כיון דמן התורה הוי תרומה ולא קידשו מדומעין ע"כ לא איכפית לן על קידשו מדומעין מדרבנן ונתקדש שם תרומה הגם דמעירב טבל ותרומה ולא מצינו בטבל דאורייתא ותרומה דקידשו מדומעין אבל בשאר דברים לא קידשו מדומעין טבל ותרומה דלא מצינו קידשו מדומעין רק בתרומה וחולין ולא בתרומה וטבל עיי' בפ"ג בכל הסוגיא אבל ר"י ס"ל דאף בשאר הדברים כן דר"י לטעמי' דאף דאמת הוא דלא קדשו מדומעין רק בתרומה וחולין ולא בתרומה וטבל אבל ר"י סבירא ליה דנתקן אף חלק הזיתים שבידו שנפל להפריש על השמן והיינו דמסיק חברייא בשם ר"י אפילו על אחר כלומר אפילו על אותו מקום גופי' נתקן כמו דמסיק ר"א בשם ר"י הטעם דאפילו על אחר הוא משום דנעשה כאומר הר"ז תרומה עלי' ועל שלמטן וכ"כ הר"ש ז"ל והער"ז ז"ל אליבא דב"ש במתניתין דתרומת עצמן בהם והוי מדומע תרומה וחולין ולא תרומה וטבל ור"ח סבר מימר במינו מבואר יפה בע"ה שם במקומו [וראיתי בס' ננ"י ז"ל דמפריש אפילו על אתר דתרומה הוי אפילו חלק הזיתים שנטל על הפרשת השמן אך דהשמן לא נתקן וגרס אפילו על אחירניתא ודבריו ז"ל תמוהין דא"כ לא מצינו אליבי' דר"י ס"ל קידשו מדומעין ובפירוש גרסינן (בפ"ג דמס' תרומות) ר"י בר"ב בשם ר' יוחנן אתיא דר"ש כב"ש כמה דב"ש אומרים קידשו מדומעין אף דר"י אומר קידשו מדומעין ואי כדבריו ז"ל מנ"ל לר' יוחנן דב"ש ס"ל קדשו מדומעין ומה שנדפס בשם הגר"א ז"ל אחרניתא אין זה כ"י הגר"א ז"ל] היוצא מדברינו דחזקי' ור"י פליגי בתרתי בין אליבא דבית שמאי בין אליבא דבית הלל אליבא לבית שמאי ס"ל לחזקי' דלא קידשו מדומעין טבל ותרומה דלא מורם עדיין התרומה מן הטבל רק בזיתים על שמן וענבים על היין דמדרבנן אין תרומתו תרומה אבל מדאורייתא הוי הכל תרומה אבל במידי דאורייתא כגון מן הישן על הישן ועל החדש או מן החיוב על החיוב ועל הפטור לא קידשו מדומעין וכן אליבא דב"ה דווקא בזיתים על שמן וענבים על היין אין תרומתו תרומה בדיעבד מפני גזל השבט משום כמו שפרש"י בע"ה במקומו אבל משאר דברים שלא נגמרה מלאכתו בדיעבד תרומתו תרומה ור"י פליג עליו בתרתי דלב"ש קידשו מדומעין אפילו מישן על הישן ועל החדש משום דלא הוי מדומעין טבל ותרומה אלא חולין ותרומה ובזה קדשו מדומעין כיון דלכל הפחות מורם התרומה מן הטבל וכן אליבא דב"ה מכל דבר שלא נגמרה מלאכתו אין תרומתו תרומה ועפ"ז יתבאר מה דגרסינן בירושלמי במס' תרומות (פ"ד ה"ג) דגרסינן שם ר' ירמיה ר' יעקב בר אתא בשם רשב"ל אתיא דר"א כב"ש כמה דב"ש אמרין קידשו מדומעין כן ר"א אומר קידשו מדומעין ע"ד דר"י ניחא אחד מעשרה קידשו לשם תרומה והשאר טבל טבול למעשרות לפום כן צריך מימר יותר מכאן יעשנה תרו"מ על מקום אחר ע"ד דחזקי' קשיא אחד מעשרה שבו קידש לשם תרומה והשאר טבל טבול לכל ויעשנה תרומה על מקום אחר סבר חזקיהו כהדא דתני ר"ח יתר מכאן יעשנה תרומה על מקום אחר כן צ"ל וכן ראיתי בירושלמי שת"י שכן מוגה [אבל כיון שרק נרשם המחיקה בחצי עיגול על תיבת והשאר אחד מעשרה תרומה וכן על תיבת מעשר בלא אותיות ותיבות ע"כ אינו מבואר אצלי שזאת היא] מהגר"א ז"ל וטעות דמוכח היא והג"ה אמיתית היא וכן הגיה הפולד"א ז"ל:

ולפרש הסוגיא נראה לפענ"ד בע"ה לאמיתה כי פי' המפרשים ז"ל דחוק ולא הבנתי דמה תלה זאת בפלוגתא דחזקיהו ור"י בענין טבל בטל ברוב ע"כ נראה דפענ"ד דפלוגתא דחזקיה ור"י הוא חזקיהו ור"י הזה ולפי זה הסוגיא עולה כעין חומר ע"ד דר"י ניחא וע"ד דחזקיהו קשיא משום דהא דס"ל לר"א דאחד מעשרה כתרו"מ היא מדרבנן דמדאורייתא אפילו הוסיף יותר הוי תרומה דמתרומת מעשר הוי רק אסמכתא דהא בשיעורא דאחד מחמשים ילפינן בסוגיא הקודמת מתרומת מדין ואעפ"כ הוי רק מדרבנן ועוד דגרסינן בסוף סוגיא הקודמת עד כמה פוטר אדם את טבלו ד"ת כלומר שלא יפחות מן השיעור הזה ר"י אמר אחד למאה כתרו"מ ולמה לא אמרינן אחד מעשרה כתרו"מ כמו שאמר ר"א אלא ע"כ תפסת מרובה לא תפסת ואי ס"ד דשיעורא דתרו"מ דאמר ר"א היא מדאורייתא שלא יוסיף יותר א"כ נימא בהאי שיעורא שלא יפתות ג"כ אלא ע"כ מדאורייתא לא קאמר ר"א שלא יוסיף אלא מדרבנן היא שאמרו באם יוסיף על השיעור הזה אין עליו שם תרומה ושיטת הירושלמי הוא דיכולין רבנן לאמר כן דאין תרומתו תרומה כמו בזיתים על שמן וענבים על היין שהבאתי הירשלמי דפ' השולח דמדרבנן הוי אין תרומתו תרומה עיי' במס' יבמות (דף פ"ט) דזהו שיטת ר"ח שם [ושיטת רבה שם דמי איכא מידי דמדאורייתא הוי תרומה ורבין אמרו דלא הוי תרומה וכי ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה לא קשה עליו ממתניתין דאין תורמין זיתים על שמן ואם תרם אין תרומתו תרומה דא"ל דס"ל דמדאורייתא אין תורמין משום דתרומת זיתים וענבים הוא מדרבנן דתירוש ויצהר כתיב ואכמ"ל] וכן מוכח כדברינו דלר"א הוא מדרבנן מדברי התוס' ז"ל במס' חגיגה (דף ו' ע"ב ד"ה שאין) וז"ל דפליגי במס' תרומות (פ"ד) המרבה בתרומה ר"א אומר אחד מעשרה יתר מכאן יעשנה תרו"מ למקום אחר ר' ישמעאל אומר מחצה חולין ומחצה תרומה ר"ע אומר עד שישייר שם חלין ומפרש בירושלמי טעמא דר' ישמעאל דראשית דגנך דיו לראשית שיהא כדגן עכ"ל ז"ל אלמא דמאן דס"ל דאסור להוסיף מדאורייתא דיש שיעור למעלה מן התורה הוא ר' ישמעאל ולא ר"א דמסקי שם טעמא דר' ישמעל דדריש מקרא ואילו דרשה דר"א דיליף מן תרו"מ לא נקטו כלל ולמה דלגו בהא דר"א יליף מתרו"מ דהא התם על שיעורא דאורייתא נקטינן ולמה דלגו דרשה דר"א אלא ע"כ דר' ישמעאל לבדו ס"ל דאסור להוסיף מדאורייתא אבל לר"א הוא מדרבנן ות"ל אשר מצאתי בשנו"א ז"ל בריש מס' פיאה דכתיב בהדיא דפלוגתא בהוספת תרומה מן התורה הוא ר' ישמעאל ור"ע ומביא מתניתן דידן ומביא דרשה דר' ישמעאל וכתב בפירוש דפלוגתא דהוספת תרומה הוא ר' ישמעאל ור"ע ולא כתב שם ר"א כלל עיי"ש ותמצא שכן האמת כדברי דלר"א הוא מדרבנן ורק ר' ישמעאל ור"ע פליגי בזה בשיעורא מן התורה משום דר' ישמעאל דרש מקרא:

ועי"ז יתבאר סוגיא דידן כעין חומר בע"ה דפריך ע"ד דר"י ניחא דלשיטתו הוי החלק שבידו שנטלו על הפרשה מתוקן דנפטר מה שבידו הגם דנטלו על הפרשה והוי מדומעין חולין ותרומה ע"כ ניחא אחד מעשרה שבו קידש לשם תרומה והשאר טבל טבול למעשרות אבל מת"ג מתוקן לפום כן צריך מימר יותר מכאן יעשנה תרו"מ על מקום אחר אבל לא ת"ג על מקום אחר אבל לחזקי' קשיא כיון דלשיטתו חלק מה שבידו אינו נפטר והוי טבל ותרומה מדומעין ורק מ"מ קידשו מדומעין אפילו בטבל ותרומה משום דמדרבנן הוא אינו תרומה כמו בזיתים על שמן וענבים על היין דמדאורייתא לא ס"ל לר"א אחד מעשרה א"כ קידשו מדומעין טבל ותרומה כמו בזיתים על שמן וענבים על היין א"כ קשה אחד מעשרה שבו קידש לשם תרומה והשאר טבל טבול לכל ותנינן יתר מכאן יעשנה תרו"מ על מקום אחר ויעשנה תרומה על מקום אחר ומשני א"ל כהדא דתני ר"ח יתר מכאן יעשנה תרומה על מקום אחר כלומר דבאמת דתני ר"ת דיעשנה תרומה על מקום אחר [ודע דהענין אם מה שבידו שנטלו לשם הפרשה אם נפטרה אינו שייך להא דאריסטון הביא כרי ואשתייר גושקא המובא במס' תרומות (בפ"ג) דיש לחלק כמובן דהתם לא מיירי בהנך פירי דנטלו בפירוש לשם הפרשה כמובן] ואין להקשות לר' יוחנן דס"ל דנעשה כאומר עליו ועל שלמטן דהשאר טבל טבול למעשרות אבל מטבל לתר"ג מתוקן א"כ מהו דתנינן בתוספתא ומובא בכמה מקומות בש"ס המרבה במעשרות מעשרותיו מקולקלים בשלמא לחזקיה לא קשה כיון דס"ל דהשאר הוי טבל טבול לכל א"כ ה"נ השאר הוי טבל גמור ע"כ מעשרותיו מקולקלים דמעורב בתוכו טבל ואינו יכול לאכל המעשרות כדפרש"י ז"ל במס' קידושין (דף נ"א ע"א) עיי"ש וכן הרמב"ם ז"ל (בפ"ג ממעשרות) אבל לר"י קשה לכאורה אמאי הוי מקולקלין הא מעורב מעשר וחולין וממנפ"ש מותר לו לאכל ז"א דאפילו לר"י נמי שייך מעשרותיו מקולקלים דכיון דמעורב בתוכו חולין האיך יתרום תרו"מ דהא תרו"מ צריך לתרום מן המעשר ולא מן החולין כדאי' במס' דמאי (פ"ה) דבמעורב מעשר וחולין אינו יכול לתרום תרו"מ דמעשר מן המעשר אמרתי לך ולא מחולין עיי"ש דמוכח מסוגיא דשם מפרש דכל עיקר דהמרבה במעשרות מעשרותיו מקולקלים היא רק משום דמעורב מעשר וחולין ואינו יכול לתרום תרו"מ ומפורש שם בהסוגיא דמעורב מעשר וחולין עיי"ש בפ"ב (ה"ב) ויאיר עינינו שם בהסוגיא הנ"ל וא"כ לפ"ז לשיטת ר"ח בשם ר"י גופי' בירושלמי שפיר ניחא דלא קשה קושית ר"ש משום דכיון דקבע ב' המעשרות ראשון ושני בכלכלה השני' על הראשונה והוי כמו שהוגבה ב' המעשרות לתקן הכלכלה הראשונה נמצא כמו דמתוקן הכלכלה ראשונה מן הראשון כן נמי המע"ש שהוגבה לשם הפרשת שני נתקנת היא מן המע"ר הזה כמו הכלכלה הראשונה בעצמה כדס"ל לר"ח בשם ר"י דהוי כאומר הר"ז תרומה עלי' ועל שלמטה. וא"כ נקבע בהכלכלה שיעור המע"ר גם על תיקון המע"ש מן הראשון כמו גוף הכרי וא"כ לפ"ז הכלכלה השני' מתוקנת היא מן טבל דמע"ר וא"כ האיך יכול לעשותו ראשון כיון דאינו טבל לראשון והיינו דגרסינן אר"מ ואין שני שבראשון כו' פי' דמפלפלין בזה אם שפיר מתיב ר"ש או לא דר"מ ס"ל דשפיר מתיב ר"ש דהכי אין שני שבראשון פי' השני שהפריש על כלכלה הראשון הכי אינו טבול על ראשון מהכלכלה השני' א"כ שפיר מתיב ר"ש וע"ז השיב לו ר"ח לשיטתיה אר"ח תמן כרי שהוא טבול לראשון ולשני ר"ל בהא דר"י דטבול הוא לראשון ולשני אם עשה אותו שני יכול לחזור אותו לראשון משא"כ הכי גבי כלכלות שני שנתקן מחמת ראשון ר"ל מתמת המע"ר שנתן עליו ועל הכלכלה את חוזר ועושה אותו ראשון בתמי' ודו"ק. הדרן עלך הקלין שבדמאי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף