שיירי קרבן/נזיר/ג/ב

שיירי קרבן נזיר ג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אם באומר הריני נזיר שתים כו'. בבבלי נדרים דף יח ע"א גרסי' מי שנדר ב' נזירות ומנה את הראשונה והפריש קרבן ונשאל עליה עלתה שניי' בראשונה כגון שקיבל עליו ב' נזירות בבת אחת. וקשה הא אי אפשר למוקמי בהכי דתיקשי מתני' נדר שבטל מקצתו בטל כולו כדמקש' הש"ס הכא ו"ל לפמ"ש תו' במכלתין פ"ק דף ה' דבאומר נזיר ונזיר הוי כאומר בבת אחת ע"ש איכא לפרושי הא דמוקי לה בש"ס בשקיבל ב' נזירות בבת אחת היינו באומר הריני נזיר ונזיר. ובכה"ג לא אמרי' נדר שבטל מקצתו בטל כולו כדמנסיק. מיהו כבר כתבתי לעיל פ"א ה"א בד"ה מינן כו' שדברי תו' אלו תמוהי' ע"ש. שוב ראיתי לתו' שבועות דף כז שכ' קושיא זו בשם ריב"ם ותי' ונראה דיש לחלק דהכא כיון דסליק למנין שני נזירות כקיבל כל אחד בפני עצמו דמי ע"כ. ותימא שלא ראו דברי הירושלמי. גם תירוצ' קשה דגרסי' בנדרים דף כז נדר מחמשה בני אדם הותר אחד מהן הותרו כולן. מדתני חמשה ולא תני מהרבה בני אדם ומנינא ל"ל אלא ודאי לאשמועינן אע"ג דסליק מנין ואמר חמשה אפ"ה ה"ל נדר אחד. וכן נראה מגופא דמתני' פ"ט דנדרים דתנן סיפא קונם שאיני נהנה לזה ולזה הותר הראשון הותרו כול'. הרי אפי' פרטן ה"ל נדר א' כ"ש כי סליק למנינא לחוד מיהו הא י"ל הך סיפא איירי בשתלאן זה בזה כדמוקמי' לה פ"ג דנדרים הלכך ה"ל נדר א'. אך מסתימת הפוסקים משמע אפי' שלא תלאן נמי הוי נדר א' ודלא כריב"ם צ"ע:

מכיון שהביא קרבן וגילח כו'. קצת קשה בתוספתא תניא מי שנדר שתי נזירות מנה הראשונה ולא הביא קרבנותיו ואח"כ נשאל כו'. משמע כל שלא הביא כל קרבנותיו לאו כלום הוא. מיהו בבבלי נדרים דף יח הגירסא והפריש קרבנותיו. משמע דוקא הפריש אבל הקריב אפי' אחד מהן לא עלתה. אך אין מכאן ראיה די"ל רבותא קמ"ל אפי' הפריש כולו אינו כלום. אבל בבבלי שבועות דף כח מפורש דאפי' הביא כל קרבנותיו וגילח ונשאל על הראשונה עלתה שניי' ראשונה והא ודאי פליג על הירו' דאף ר"י לא פליג אלא עד שיביא כל קרבנותיו אבל משהביא ודאי לא מהני השאלה. והרמב"ם כ' פ"ג מה' נזירות הלכה י' מי שנזר שתי נזיריות בין שנדר בבת אחת בין שנדר בזה אחר זה כגון שאמר הריני נזיר ל' יום ומנה את הראשונה והפריש קרבן ואח"כ נשאל על הראשונה והתיר נדרו עלתה לו ראשונה בשניי' ומביא זה הקרבן ונפטר ואפי' הביא כפרתו ואפי' גילח שערו ואח"כ נשאל עליה עליה לו ראשונה בשנייה. וכ' הכ"מ מי שנזר שתי נזיריות כו' תוס' פ"ב ע"כ. ונראה שנעלם ממנו שזו גמרא ערוכה נדרים פ"ב ושבועות פ' ג'. וכ' עוד הכ"מ בין שנדר שתיהן כאחת בין שנדר זו אחר זו. כן משמע בירושלמי דנזיר פ"ג ע"כ. ותימא הא מפורש בסוגיין אם נדר בבת אחת אינו כלום דנדר שבטל מקצתו בטל כולו. ואף דשנינן הכי בבבלי נדרים פ"ב אף הבבלי צריכין לתרץ דרב הונא מפרש להך ברייתא דנשנית קודם שבא ר"ע ולימד נדר שהותר מקצתו הותר כולו. ועמ"ש בסמוך בד"ה אם כו'. עוד כ' הכ"מ אפי' הביא כפרתו כו' כן משמע בירושלמי ע"כ. תימא דסוגיא כולא מפורש בהיפך וכמ"ש. ואין ספק דראיית הרמב"ם מסוגיא דשבועות דף כח ע"ש וצ"ע:

ברם כר"ש אפי' לא הביא אלא קרבן אחד. וקשה א"כ מ"ט דר' יוחנן דפליג הא איהו דקאמר הלכה כסתם משנה וע"ש מחלוקת ואח"כ סתם דתנן לקמן ספ"ו וחכ"א יביא שאר קרבנותיו ויטהר והיינו כר"ש וכמ"ש הת"ט שם משנה ט' בד"ה כיון כו' ע"ש. וכן פסק הרמב"ם. א"כ שפיר קאר"א וצ"ע:

ולא שיקדים קרבנו לנזרו. וא"ת הא אמרי' לעיל פ"ב ה"ה אדם קובע עליו קרבן נזיר ועתיד ליזור וי"ל דוקא קובע אבל הפרשה לא ור"א קאמר דאינו יכול להפריש קרבן קודם נזרו:

בדין היה שלא יהא נזיר אלא אחת כו'. עיין בקונטרס. וקשה למה היה בדין שלא יהא נזיר אלא אחת מ"ש מהא דתנן פ"ק הריני נזיר ויום אחד דהוי נזיר שתים וי"ל דהתם ודאי כונתו להוסיף ואין נזירות יום אחד כמ"ש שם בקונטרס משא"כ כאן ודאי אפשר לומר דכוונתו לחזק הענין א"נ קסבר ר' יוסי אין נזירות חל על נזירות בכה"ג כרב הונא בנדרים פ"ב דף יח. ועמ"ש לעיל בסמוך בד"ה אם כו'. ומדברי תו' שכתבתי. לעיל פ"ק ה"א בד"ה מיכן כו' שמעינן דמילתא דפשיטא הוא באומר נזיר ונזיר דהוה נזיר שתים וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף