שיירי קרבן/עירובין/י/יד

גרסה מ־03:13, 6 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
גליוני הש"ס




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כבר נראית לצאת. כתב הרב במשנה למלך פ"ב מה' ביאת המקדש הלכה כ' והנה לא נתבאר אצלי כשנמצא בעזרה דקיי"ל דמוציאין אותו להיכן מוציאין אותו דאפשר דכיון שהוציאו אותו משער נקנור שהוא המקום שחייבין עליו כרת דשם היו מניחין אותו דכיון דאם נמצא שם לא היו מוציאין אותו אלא היו כופין עליו פסכתר ה"נ כשנמצא בעזרה לא היו מוציאין אותו כי אם מהעזרה וראיתי בירוש' הוציא ממקום וכו' כבר נראית לצאת ומוכח בהדיא כשהיו מוציאין אותו מהעזרה היו מוציאין אותו אף ממקום שאין חייבין עליו כרת וכו' וכיון שכן נ"ל שהיו מוציאין אותו חוץ להר הבית וכו' אך קשה הא הבית המקדש רה"י היא וירושלים רה"ר עוד קשה בעיני לומר שיתירו ההוצאה משום דנמצא בעזרה דבשלמא הטלטול ניחא הואיל והותר מתחלה אבל הוצאה אמאי הרי כשהוציאו מן העזרה לא היה כאן הוצאה ע"ש שהאריך מאוד ואחרי בקשת המחילה מכבוד הרב תמוהים לי דבריו לא ידעתי דמאי מספקא ליה למה לא יוציאו אף ממקום שאין חייבין עליו כרת הרי מפורש בש"ע א"ח סי' ש"ח סעיף ג' ומותר לו ליטול משם ולהניחו באיזה מקום שירצה וכ' המג"א דכיון שהוא בידו רשאי לטלטלו יותר ונ"ל דאפי' שכח ונטלה בידו רשאי לטלטלו ביותר ע"כ א"כ כ"ש כאן שאע"ג שאין כאן כרת בהר הבית איסורה מיהא איכא דכיון שיש בידו מותר לטלטלו בכ"מ שירצה והא דקשיא ליה להרב איך הוציאוהו מרה"י לרה"ר גם זה תימא שבלי ספק שזרקו למחילות של הר הבית שהן חול וכמפורש בדברי הרמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה המחילות הפתוחות לעזרה קדש והפתוחות להר הבית חול וא"צ לכל מה שהאריך שם הרב וזה ברור:

משבות א' למדו כמה שביתות. הדבר תימא מאי הוא השבות שלמדו ממנו שאר שבותים ונראה שכתב הסמ"ג עשין רכ"ד וז"ל ובענין פירוש הברייתא השיב ר"ע הזאת טמא מת שחל שביעי שלו להיות בע"פ שחל להיות בשבת תוכיח שהיא משום מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת אבל רב אומר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ שסובר שטמאים ששאלו למשה שביעי שלהן היה בחול בע"פ אבל למחר יכולין ואמר רחמנא לידחו ור"ע יכול לסבור שאותו שביעי בשבת היה ולכך לא יכלו ביום ההוא הא למחר וכולי ע"כ לפ"ז צ"ל לר"ע דאף בימי משה היה השבות הזה דאין מזין על טמא בשבת וזה מבואר במשמעות המקרא דכתיב ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא וכמדומה שכן ראיתי מפורש בדברי הסמ"ג ומעתה מבוארים הדברים דמשבות זה למדו חכמים לתקן כמה שבותים לכל מלאכות שבת:

הדרן עלך פרק המוצא תפילין וסליקא לה מסכת עירובין
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת
מעבר לתחילת הדף