מראה הפנים/קידושין/ד/א

מראה הפנים קידושין ד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(שם במתני') עשרה יוחסין עלו מבבל. גדולה היא החזקה. למאי דמסיק הכא דתרומות ומעשרות בבית שני מדרבנן הוא צריך לומר הא דקאמר גדולה חזקה דלאחר שקבלו עליהן חשוב הוא כאלו הוי מדאורייתא כדאמר לעיל סוף פ"ק והוי אמינא דלא ליכול דילמא אתו לאסקינהו ליוחסין דמתרומה דאורייתא מסקינן ליוחסין קמ"ל גדולה היא החזקה ולא חיישינן אבל בבבלי ריש פרקין קאמר דבתרומה דרבנן הוא דאכול והיינו תרומת פירות וירק ומפרש גדולה חזקה דקאמר אע"ג דמעיקרא נמי בתרומה דרבנן הוא דאכול משום דהשתא איכא למיגזר דלא ליכול בתרומה דאורייתא וקמ"ל דגדולה חזקה וסמכו עליה ולא גזרו וזה אתייא אליבא דמ"ד בפ"ק דתרומות ומעשרות בבית שני מדאורייתא היו וכר' יוסי בן חנינא וזו היא שיטת הראב"ד ז"ל ועיין לעיל פרק אלמנה לכ"ג הלכה ג' ד"ה כמ"ד ובפ"ד דגיטין הלכה ג' ד"ה אימתי פסקו היובלת מ"ש שם מזה בס"ד:

מכיון שהיא אוזרת וטובלת לשם קדושת ישראל כו'. קשיא דא"כ היכי משכחת לה לר"ש גיורת פתותה מבת ג' דכשרה לכהונה וי"ל שהטבילוה על דעת ב"ד וטבילה קמייתא לשם גירות הויא וכדאמר רב הונא בבבלי כתובות פ"ק דף י"א ומשמע דאפילו בקטן שאין בו דעת מיירי דסתמא קאמר מפני שזכות היא לו וכן נראה מסתימת דברי הרמב"ם בפ' י"ג מהל' א"ב הלכה ז' גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין שזכות הוא לו וזה דלא כדעת התוספות בפ"ק נערה דף מ"ד ד"ה הגיורת שנתגיירה בתה עמה שכתבו דבדוקא קתני נתגיירה עם אמה דאין מטבילין גר קטן על דעת בית דין אלא א"כ הוא תובע להתגייר וזאת פחותה מבת ג' אין בה דעת לתבוע ועייו בתי"ט סוף פרקין דלעיל שכתב להכריח כדעת התוס' ואינו מוכרח ובלא"ה יש לתמוה עליו שהרי התוס' לא כתבו אלא בקטן שאין בו דעת לתבוע כפחותה כו' שאין מטבילין אותו על דעת בית דין אבל על דעת אמו מטבילין וה"נ אכתי בידו לגיירו הוא דמאי שנא דעת אביו מדעת אמו וא"כ אזדא הוכחא דיליה ע"ש וכ"ת הא קי"ל אם הגדילו יכולין למחות ושמא ימחה הא ליתא דתקנתא מיהא איכא לישא נכרית ולגייר הבן ויתרצה בזה כשיגדיל ואם ימחה ימחה ועוד דמשמע מהתם דלא איתמר הגדילו יכולין למחות אלא אם הטבילוהו על דעת ב"ד:

אמר דוד הריני מעבירין לפני המזבח. בבבלי פ' הערל דף ע"ט קאמר העבירום לפני הארון כל שהארון קולטו למיתה כל שאין ארון קולטו לחיים ובקש רחמים על מפיבשת שלא יקלטנו הארון ושמא דשניהם אמת שהתפלל שלא יקלטנו הארון אלא המזבח שהמזבח קולט לחיים:

כתיב קציר שעורים כו'. נראה דיתורא דקרא קדייק דכתיב ותקח רצפה בה איה את השק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם וגו' והא כבר כתיב בקרא קמא המה הומתו וגו' תחילת קציר שעורים ולא ה"ל למיכתב אלא ותטהו לה אל הצור עד נתך וגו' והלכך דריש ותטהו הדבר אל הצור שצדקה עליה את הדין וזהו נמי בכלל צידוק הדין שהיו תלוין מתחילת הקציר כו' שנשתנית עליהם מדת הדין כו' מפני קדוש השם:

אפילו תימא יהושע ריחקן כלום ריתקן אלא פסולי משפחה. האי תלמודא לשיטתיה אזיל דס"ל קרא דלא תתחתן בגיותן נאמר אבל בגירותן לא אסירי מדאורייתא והלכך שייך שפיר שיהושע הוסיף וגזר עליהן להתחתן אפי' בגירותן דאי מדאוריי' אסירי א"כ מה הוסיף יהושע וא"כ לפ"ז חלקו של מזבח לא שייכא מידי אבל בבבלי פ' הערל שם דקאמר הכי בימי ר' בקשו להתיר נתינים כו' חלק מזבח מי יתיר משום דס"ל כמסקנא דרבא שם דף ע"ו דלא תתחתן בגירותן מדאורייתא הוא וא"כ ע"כ יהושע פסול עבדות גזר עליהן וכן למזבח ועיין ריש פ"ק אלו נערות מ"ש שם מזה בס"ד:

שלשה קהילות הן. צ"ל דלא חשיב אלא הני תלתא לא יבא דכתיבי ברישיה דקרא ופליגי רבנן אדר' יהודה נמי בהא דחשיבי גם לא יבא דפצוע דכא אע"ג דפסולי הגוף הן ובבבלי דף ע"ג קאמר לר' יוסי דהוא רבנין דר' יהודה חמשה קהלי כתיבי וכו' וחד למישרי ממזר כשתוקי וחד למישרי שתוקי בישראל ולשיטתא דהאי תלמודא איכא למימר דס"ל דלא איצטריך קרא למישרי ספק ממזר דכל ספק דאוריייתא אינו אלא מדרבנן לחומרא ועיין בזה בסוף הפ' דלעיל מ"ש בזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף