מראה הפנים/נזיר/א/ג

מראה הפנים נזיר א ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אחד לחידושו יצא. כי נזר אלהיו על ראשו. וכן כתבו התוס' בדף ה' לבר פדא דס"ל כרבי יהונתן דהכא ועיין לקמן ריש כ"ג ד"ה הדא מסייע לבר קפרא:

שהתירן משה ובית דינו. כדפרישית ובספרי זוטא גריס ר"ע אומר הימים הראשונים יפלו מה שגזרו הראשונים שלשים יום. ואין להקשות למאי דפרישית אם כן אמאי לא נפקא ליה מהאי קרא גופיה גדל פרע כדדריש האי תנא לעיל. וכדדריש רבי יאשיה בבבלי דאיכא למימר דס"ל להאי תנא דממשמעותיה דקרא לא נפקא לן דשיעור פרע שלשים יום אלא מהתם דכתיב ראשיכם אל תפרעו והתם משום אבילות התירן ושפיר יש לנו סמך מן הכתוב דפרע הוא שלשים יום כשיעור אבילות דמצינו הרבה במקרא שהן שלשים יום. ובספרי פרשת הברכה בפסוק ויתמו ימי בכי אבל משה ומנין לימי נזירות שהם שלשים יום נאמר כאן ימי ונאמר להלן ימי מה ימי האמור כאן שלשים יום אף ימי האמור להלן שלשים יום ע"כ:

שנייא היא דאמר אחת. בבבלי דף ז' מקשי כה"ג ומשני רבא התם מעיקרא כגון שהחזיק בדרך והילכך אמרינן דעתו היה להיות נזיר כל זמן שהוא בדרך עד בואו למקום פלוני ושקיל וטרי התם ובתר הכי קאמר למה לך לאקשויי כולי האי שאני התם דקתני הריני נזיר אחת כדמשני הכא ומשמע דלהאי שינוייא לא צריכין להא דמחלק מעיקרא בין החזיק בדרך או לא וכן משמע מדברי התוס' שם ד"ה שאני התם והרמב"ם בפ"ג הל"ה כתב לחלק בין החזיק בדרך או לא ושמא דסבר דאפילו למאי דמשני רבא בשינויא בתרא מ"מ הדין אמת הוא דכשהחזיק בדרך דעתו להיות נזיר עד שיבא למקום פלוני:

לא נחלקו כו'. בבבלי שם קאמר אליבא דרב דסבר לה כר"ע דדריש לישנא יתירא גבי לא את הבור ולא את הדות כו'. והאי ברייתא דהכא ליתא התם וצ"ל שאינה עיקרית דהא משמע דר"ע גופיה פליג בהא וא"כ קשיא דר"ע אדר"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף