מראה הפנים/מגילה/ד/ג

מראה הפנים מגילה ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הלעוזות לא נהגו כן וכו'. כלומר הואיל ואינן יודעין לקרות בלה"ק אלא בקושי מצאו לאחד שיודע לקרות קורא הוא את הפרשה כולה וכן הוא בתוספתא בפ"ג בית הכנסת של לועזות אם יש להם מי שיקרא עברית פותחין עברית וחותמין אם אין להם מי שיקרא אלא אחד אין קורא אלא אחד:

והתנינן המפטיר בנביא וכו'. עי' לעיל בד"ה והא תאני המפטיר בנביא מה שנתבאר מזה בס"ד:

העבד עולה למנין שבעה. בבבלי פרקין דף כ"ג מייתי ברייתא הכל עולין למנין שבעה ואפילו קטן ואפילו אשה אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא מפני כבוד הצבור ואם כן דין העבד ששוה בכל מקום לדין האשה נמי לא יקרא בצבור. ובהגמ"יי בפרק י"ב מהלכות תפלה כתוב אין לקרות כנענים בתורה אם לא לשביעי כדאמרינן לשביעי הכל משלימין וכו' ואם אמו מישראל מותר:

אבל אם יש שם תורגמן קוראים שלשה וכו'. ובבבלי שם ע"ב גריס גבי הא דקאמר אין פוחתין מכ"א פסוקים והאמר רב שמואל בר אבא זימנין סגיאין הוה קאימנן קמיה דר' יוחנן וכי הוה קרינן עשרה פסוקי אמר לון אפסיקו מקום שיש תורגמן שאני וכו' ופרש"י ז"ל שיש טורח הצבור וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפי"ב שם הל' יג וכתוב בהגמ"י ודלא כירושלמי דאמר בשיש שם תורגמן סגי בשלשה אמנם רבינו שמואל כתב עשרה דנקט הכא לאו דוקא אלא אפי' שלשה כבירושלמי. וזה דוקא לפי פרש"י דטעמא הויא משום טורח הצבור אם כן מצינו למימר דעשרה דנקט לאו דוקא ומעשה כי הוה הכי הוה אבל לפי פירוש הר"ן ז"ל וטעמו שכתב בעשרה פסוקים משום דבהדי תרגום הוה עשרים ופסוק אחרון שחוזר וכופל אשורית קרי עשרים ואחד א"כ עשרה דוקא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף