מראה הפנים/עירובין/ח/ז

גרסה מ־01:59, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתניתא בעמוקה עשרה ורחב ארבעה. זה קאי לפרושי טעמא דצריך מחיצה דבהכי מיירי שהיא עמוקה וכו' וכדאמר נמי בבבלי פרקין דף פ"ז אמרו לו משם ראיה וכו' א"כ מתני' בהכי הוא דמיירי והאי ובפרוצה דהכא מילתא אחריתא הוא וכדפרישית ואפי' אין עומקה י' אלא שרחבה היא יותר מעשר. וע"כ הכי הוא דהא נקיט תקנה אחרת נותן לחי וכו' ואם דהאי תקנתא לא שמעי' משיטת הבבלי מיהת שמעי' להא בלחוד מהכא דמתני' איירי בשאין רוחב אמת המים אלא עד עשר אמות. ובכה"ג לא נקראת החצר פרוצה והיינו דקאמר ובפרוצה וכלומר שאם היא רחבה יותר מעשר אמות ונקראת פרוצה וכו'. א"כ לשיטת גמרא דילן הרי דין זה ממש כלשון ים הנכנסת לחצר המוזכר בפ"ק דף י"ב דלענין למלאות צריך מחיצה ואע"פ שאינה עמוקה י' דהא לא הוזכר התם כלום מהעומק ולפיכך אמרו שם דבעשר אין צריך כלום. ולענין טלטול אם נשאר גדודי והיינו פס ד' אפילו מצד אחד או פס משהו מכאן ומכאן כדין החצר שנפרצה וכשנתבונן בסוגיא דהכא לענין היוצא מזה ממה דאמר בפרוצה וכו' כלומר שלעולם צריך תקנה ואפילו אינה עמוקה עשרה אלא שרחבה יותר מעשר אמות אז נבין דעת הרמב"ם ג"כ בדין זה כמ"ש בפט"ו מהלכות שבת בהי"א וי"ב וע"ש בהשגת הראב"ד שכתב ושלקח אמת המים ולשון ים ועירבן וטרפן זה בזה וכו' ואם תדקדק תדע שלמד התערובות מסוגיא דהכא לענין שבמקום שנקראת פרוצה וכגון שרחבה יותר מעשר צריך לעולם תקנה ואפי' אין בעומקה עשרה ודבר זה נלמד ומוכרח מדהכא וכדאמרן. ובהתקנה גופה הדרנא לסוגית הש"ס הבבלי דפ"ק ומובן הוא לכל המעיין ורוצה להבין. וא"צ אריכות לזה. ובהאי שינויא דקאמר הכא תיפתר וכו' האי לא אתיא אלא כמ"ד בפ"ק בהלכה א' דאפי' בית מכאן בחצר וחנות מכאן סגי וע"ש. ובענין עמידת המחיצה סיים הרמב"ם שם בהלכה י"ג והיאך מעמידין את המחיצה במים אם היתה למעלה מן המים צריך שיהא טפח מן המחיצה יורד בתוך המים וכו'. דעתו ז"ל להשוות דין המחיצה באמת המים לדין המחיצה של בור שבין ב' חצירות בהלכה דלעיל ומבואר בדבריו בפ"ג מה' עירובין בהכ"א שצריך שיהא ניכר שנעשית המחיצה בשביל המים ולפ"ז גם בדין גזוזטרא שהיא למעלה מן המים שבהלכה דלקמן היה צריך שתהא המחיצה משוקעת במים וכדאמר הכא בהדיא לקמן אלא שהוא ז"ל לא ביאר כן בהדיא בדין גזוזטרא ויתבאר בדבור דלקמן:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף