מראה הפנים/עירובין/ג/ה

גרסה מ־01:59, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
חתם סופר




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי חגי בעיא קומי ר' יוסה ההן אם לא כי לא חד הוא. וכך היא הגירסא נמי בקידושין שם ומבואר בפנים דלפי גי' זו אדרחב"ג דהתם קאי. ובחיבורי על סדר נזיקין כתבתי בסוף פ"ז דמציעא בקונטרס האחרון שביארתי שם לכל משפטי התנאי ולכל השיטות המתחלקות בדיני התנאי והבאתי שם גי' הרמב"ן ז"ל שהביא בספר המלחמות בפ"ב דביצה גבי ההוא גברא דאמר להו הבו ד' מאה זוז לפלוני ולינסב ברתי וכו' להאי דהכא וגריס ההן אם לא כלאחר הוא ופירושו דאדלעיל קאי דקאמר הכל מודים שאם אמר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת וכו' אלמא כל שאמר לאחר א"צ לכפול תנאו לפי שלא חלו הקידושין עכשיו וכאילו לא נעשה בו שום מעשה ועל זה הקשה ר' חגי הרי זה האם של תנאי בני גד ובני ראובן דכתיב אם לא יעברו לא כלאחר הוא ואע"פ כן הצריך הכתוב לכפול התנאי ומשלי שאני התם שהיתה הארץ לפניהם והם מחזיקים בה מעכשיו לפיכך כפל משה רבינו התנאי שאם לא יקיימו אותו יטלו אותה הנחלה מידם. ולהרשב"א ז"ל בחידושיו בפ' מי שאחזו היה לו עוד גי' אחרת שם דגריס והן אם לא כל אחד הוא ופירושו לפי דעתו וכוונתו שהקשה ר' חגי והאי תנאי באם כלומר אם אומר אם יהיה הדבר הזה יהיה כך לא הכל אחד היא בתנאי על מנת דהא התנאי עם בני גד ובני ראובן היה באם אם יעברו ואפ"ה הצריך משה רבינו תנאי כפול ומ"ש דנקטת על מנת דוקא הוא שצריך תנאי כפול. ומשני שנייא הוא וכו' ולפיכך היה צריך חיזוק גם בתנאי באם. באופן שלפי הגי' הזה הוא בהפך ממה שהסכימו כל הגאונים ז"ל בענין משפטי התנאי וכפי הנלמד מש"ס דילן ובררתי שם לכל הסברות והדיעות ומה שלמד הרמב"ם מסוגיא דהכא אינו כ"א דבר אחד וזה דכל לאחר א"צ תנאי כפול וכמ"ש בריש פ"ט מהלכות גירושין המגרש את אשתו לאחר זמן קבוע מגורשת כשיגיע הזמן וכו' ובזה א"צ לכפול דבריו וכו'. ויתר הדברים בדיני שכ"מ ובחלקי תנאיו ביארתי שם הכל בס"ד:

הרי שעירב בין שני תחומין וכו'. תוספתא זו הובאה בבבלי לקמן בפ"ד דף נ ומוסכמת היא. ופלוגתא דרב גבי בהמה איתמר בבבלי פרק משילין דל"ז וכדהכא דחבית מותרת ובהמה אסורה ומטעמא שהאברים ינקו זה מזה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בסוף פ"ה מהלכות יו"ט ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף