מראה הפנים/תרומות/ד/א

מראה הפנים תרומות ד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

המפריש מקצת תרומה ומעשרות. פירשתי בכאן כפי' הר"ש והראב"ד ז"ל שלא כדרכי בכל מקום לפרש המתני' ע"פ דרך הרמב"ם ז"ל בחיבורו שהוא דרך האמת והישר כמו שאנו מראה באצבע זו העיר וזו הדרך מוכרח הוא מסוגית הש"ס ומהמסקנא וע"פ סברא הנכונה אבל פירושא דהמתני' דהכא נראה מסוגית הש"ס באר היטב כמפורש בפנים וכן כדי להבין שקלא וטריא דהסוגיא דאזלא להאי פירושא ולפי הנסחא דהכא בדברי הת"ק ובדברי ר"מ למקום אחר. אמנם תדע שעם כל זה הדין הוא דין אמת כפי דרך הרמב"ם בהאי דינא דמתני' כמו שאבאר לקמן. וז"ל בפ"ג מתרומות בהלכה ח' המפריש מקצת התרומה אותו המקצת אינו תרומה והרי הוא כחלק הכרי ואע"פ כן צריך להפריש תרומת אותו מקצת ממנו ולא יפריש עליו מפירות אחרות. וכ"כ עוד בפ"א מהלכ' מעשר בהלכה ט"ו ומבואר כוונת דעתו ביותר ועיי"ש והשיג עליו הראב"ד וכתב לא ידעתי ממי למד זה המחבר וכו' וחיי ראשי לא הסכימו להלכה לא הוא ולא רבו וכו' ופי' כפי' הר"ש. והתי"ט כתב דגי' הרמב"ם בדברי הת"ק כמו שכתוב בנסחת המשניות בדברי ר"מ ממקום אחר. ובזה לא העלה ארוכה דמנ"ל להרמב"ם להכריח גירסתו נגד משמעות סוגיית הש"ס וכמבואר לעיל ועוד דמהיכן למד עיקר סברתו דאותו מקצת אינו תרומה ואינו מעשר ומה טעם יש לדבריו. ואני מצאתי ת"ל מהיכן למד עיקר הסברא דהוא ז"ל הוציא זה מהתוספתא דלקמן ואח"כ אבאר דגם ממסקנת סוגית הש"ס תראה דדבריו נכונים הן לדינא וז"ל התוספתא בתחילת פ"ה היה צריך להפריש בעשר ובחמש עשרה חביות של יין מעלה את הראשונה ואומר ה"ז תרומה את השניה ואומר הרי זו תרומה דברי רשב"ג רבי אומר מעלה כולן לגב הבור ואומר ה"ז תרומה. מבואר הוא דבהא פליגי דלרשב"ג אע"פ שצריך הוא להפריש תרומה כך וכך מפריש הוא במקצת מקצת ותלה שם תרומה על המקצת עד שישלים שיעורה ורבי ס"ל דכשמפריש מקצת מקצת לאו כלום הוא הלכך צריך שיעלה את כולן ואח"כ יאמר ה"ז תרומה וידוע הוא דהלכה כרבי לגבי רשב"ג ולמדין אנו דהמפריש מקצת תרומה אותו מקצת אינו תרומה וכן הוא במעשר וכפי הכלל שכתב הוא ז"ל בפ"א שם בהלכה ז'. ולפ"ז נסתר עיקר הדין דמתני' כפי פי' הר"ש והראב"ד דהא מיהת מוכרח הוא מסברת רבי דהתוספתא דאותו מקצת אינו תרומה כלל וכלל וא"כ צריך הוא עכ"פ לתקן אותה הפרשה בעצמה ומה שהשיג ואמר והמשנה לא אמרה כן וכו' ודאי דמהמשנה לא משמע כן לפי הנסחא דהכא ועוד דמבואר הוא בהדיא בריש הסוגיא כפירושה וכדעתם דמפרש לטעמא דבשעה שהוא מוציא ממנו עליו כל הטבל עלה בידו וכו' ומיהו אנן חזינן דהש"ס מקשה עלה ועל הטעמא דבעי למימר מעיקרא ולא משני מידי על עיקר הקושיא ואף דהדר קאמר דבשנתקן רובו של כרי מיירי וכמו שהסברתי לזה בפנים האי שינויא לא מיתוקמא אלא אליבא דר"ל דס"ל כחזקיה דטבל הנשאר בכרי בטל ברוב הוא דלא דמי להטבל שנפל למקום אחר דקיי"ל דאוסר בכל שהו דהתם הטבל ברור הוא והכא אינו ידוע ומעורב הוא בדבר המיתוקן אבל לר' יותנן דפליג וקיי"ל כותיה דאפי' הטבל דכה"ג אינו בטל ברוב אלא שמתקנו הדרא קושיא לדוכתה מ"ש לממנו עליו ומ"ש למקום אחר ועוד הא חזינן להאי אית דבעי מימר דראב"י פליג בברייתא ולא ס"ל כנסחת המשנה דהכא אלא שאינו מוציא לא עליו ולא על מקום אחר וכדמסיק נמי מהא דר' חייא רובה שהורה הלכה למעשה דלעולם אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה ומדמי לדינא דמתני' דנמי לעולם אין מפרישין ממנו לא עליו ולא על מקום אתר ואף בשנתקן רובו של כרי א"כ מהשתא נסתר כל הדין דמתני' לפי נסחא דהכא וכיון שכן דחזינן דרבי דהתוספתא פליג על עיקר הדין דאותו מקצת אינו תרומה כלל וראב"י פליג על הא דמחלק במתני' בין עליו ובין למקום אחר הכריע הרמב"ם להנסחא דגרסי' גם בדברי הת"ק ממקום אחר ופירושו דעל אותו מקצת שהוא צריך לתקנו וכסברת רבי מפריש הוא ממנו בעצמו אבל לא ממקום אחר והטעם דהא מיהת קרא עליו שם תרומה ושם מעשר ולענין לתקן את הכרי אינו תרומה ולא מעשר ולתקן אותו מקצת בעצמו צריך שיפריש ממנו בעצמו עליו והרי דבריו מבוארין בביאור היטב דעולה נסחת המשנה לפי גירסתו וטעמו בעיקר הדין כדברי רבי וכדברי ראב"י וכפי מסקנת סוגיית הש"ס וזה כיון הוא ז"ל שהביא אח"ז דין דהמפריש מקצת תרומה משני כריין וכו' משום דנלמד דין דהמתני' דליתא לנסחא דהכא מדינא דר' חייא כמבואר ועיין לעיל בפ"ב בהלכה א' במה שנתבאר פירושא דדינא דר' חייא ובהכי ניחא נמי דלא תיקשי דכיון דאמרינן דהמפריש מקצת תרומה לא הויא תרומה וצריך לחזור ולתקן כל הכרי וגם לאותו המקצת א"כ מ"ט בשני כריים שהפריש מקצת מכל אחד מהן לא יתרום ולא יעשר מזה על זה הא כל אחד מהן טבל הוא כדמעיקרא אבל למאי שנתבאר לק"מ דהא מיהת קרא שם תרומה או מעשר על מקצת שבהן ושלא יבואו לתרום ולעשר מהמתוקן לגמרי ומפטור על חיוב וה"ט דדינא דרבי חייא והיינו טעמא דדינא דמתני' למאי דמדמי להו אהדדי להמסקנא דלא יוציא ממנו לא עליו ולא על מקום אחר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף