קרבן העדה/כתובות/יב/א

גרסה מ־16:27, 26 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
גליוני הש"ס




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png יב TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הנושא. שיזון את בתה. שיש לה מאיש אחר:

נישאת. האם לאחר שגירשה הראשון:

לכשתבוא אצלי. כלומר אם הייתי מקיים את אמה הייתי זנה:

אלא מוליך לה מזונותיה למקום שהיא. אמה שם דקיי"ל בת אצל אמר בין גדולה בין קטנה כל זמן שהאם רוצה בה:

גמ' ופריך במה הוא מתחייב לה. הא הוי תנאי בטעות שהיה סובר שחייב לזון את בת אשתו או שהיה סובר שלא יגרשנה תוך חמש שנים וכי לא כן אר"י ורשב"ל דכתיבה בטעות לא מהני:

עשו אותה כתוספת כתובה. דתנן לעיל פ' אע"פ אם רצה להוסיף אפי' מאה מנה יוסיף וחייב ליתן לה דמשום חיבת נישואין גמר ומקני אף זה שחייב עצמו לזון את בת אשתו איירי שחייב עצמו בשעת החופה וגמר ומקני ומשעבד נפשיה:

ופריך ויתן בסוף. ולא יזון את בתה אלא לאחר הגירושין כי היכי דאינו נותן לה התוספת בעודה עמו:

ומשני עשו מזונות בתה כקידושי אשה. שהוא נותן מיד:

ופריך ויתן משעה ראשונה. מיד לאחר האירוסין אפי' קודם הנישואין א"נ יתן לה כל מזונותיה בבת אחת:

בין ביוקר. בין שהוא שעת היוקר או שעת הזול זן אותה בחמש שנים הראשונים:

היו ביוקר. בחמש שנים הראשונות ולא זן אותה ואח"כ הוזל המזונות:

אם הוא גרים אם העיכוב ממנו שלא זנה בחמש שנים הראשונים צריך לשלם לה המזונות כשעת היוקר:

נותן בזול. דאינו חייב לשלם יותר ממה שהיו בעת שנתחייב ודמיא להא דתנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה:

הדא היא. דתניא בברייתא הבת לא עולה ולא יורדת דלעולם משלם כמות שהיו המזונות בה' שנים הראשונות:

תמן תנינן. לעיל פ' נערה שנתפתתה:

ומתכסיין בכסותו. ואף חייבין היורשין בלבושי הבנות דבכלל מזונות הן וה"ה המקבל עליו לזון את בת אשתו חייב נמי בלבושיה:

מעשה ידיה של הבת. בת אשתו שקיבל על עצמו לזונה של מי לעצמה או של בעל אמה:

נישמעינה מן הדא. תא שמע:

הדא אמרה. זאת אומרת שהוא חייב במזונותיה ומעשה ידיה של בעלה דהא כיון שהבעל חייב במזונותיה וודאי מעשה ידיה שלו דהא תקנו מזונות תחת מעשה ידיה ה"נ כשהיא פנויה מעשה ידיה שלה:

הוא רוצה שתבוא אצלו וכו'. ואיירי בשגירש אשתו ולא ניסת לאחר וגם הבת לא ניסת אפילו הכי הדין עמה שהוא נותן לה דמי מזונות והיא אצל אמה כדתנן בניסת שהן נותנין ידיה של הבת. בת אשתו שקיבל על עצמו לזונה של מי לעצמה או של בעל אמה:

נישמעינה מן הדא. תא שמע:

הדא אמרה. זאת אומרת שהוא חייב במזונותיה ומעשה ידיה של בעלה דהא כיון שהבעל חייב במזונותיה וודאי מעשה ידיה שלו דהא תקנו מזונות תחת מעשה ידיה ה"נ כשהיא פנויה מעשה ידיה שלה:

הוא רוצה שתבוא אצלו וכו'. ואיירי בשגירש אשתו ולא ניסת לאחר וגם הבת לא ניסת אפילו הכי הדין עמה שהוא נותן לה דמי מזונות והיא אצל אמה כדתנן בניסת שהן נותנין לה דמי מזונות א"נ אכלתו קאי אם חמיה אומר שתבוא אצלי והיא אומרת להיות עם בעלה הדין עמה אי נמי הירושלמי מפרש דמוליך מזונותיה אפי' אינה עם אמה או שכבר מתה אמה מיהו בבבלי גרסי' במתני' מוליך מזונותיה למקום שהיא אמה:

חלתה כמי שניסת. וצריך ליתן לה מזונותיה כבימי בריאותה ל"א צריך ליתן לה מזונותיה במקום שהיא שם:

מתה כמי שנישאת. וצריך ליתן דמי מזונותיה ליורשיה. ופריך מתה כבר מתה. ולמה ישלם דמי מזונות שמתחלה מסתמא לא קיבל אלא שלא תצטרך להוציאה דמי מזונות וכבר אינה צריכה להן עכשיו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף