קרבן העדה/כתובות/ג/ה

גרסה מ־16:23, 26 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בושת ופגם. במתני' לקמן מפרש להו:

האונס נותן את הצער. בגמרא מפרש צער דמאי:

האונס נותן מיד. לאביה אע"פ שכונסה. לכשיוציא. בגמרא מפרש לכשלא יכנוס שאם יכנוס אינו נותן קנס דכתיב מהר ימהרנה לו ואם מאן ימאן כסף ישקול אבל גבי אונס כתיב ונתן חמשים כסף ולו תהיה לאשה:

שותה בעציצו. בכלי מאוס שבחר בו כלומר ע"כ ישאנה כדכתיב לא יוכל שלחה:

גמ' ודלא כר"ש. מתני' דתנן האונס נותן את הצער אתיא דלא כר"ש:

ועתיד לחתכה. אף זו סופה להצטער תחת בעלה:

א"ל אינו דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון. דמחמת תאותה אין לה צער כל כך משא"כ באונס וכן הנבעלת בחופה תאותה גדולה ואינה מרגשת בצער:

תחת אשר עינה. דכתיב גבי אונס דמשמע דמשלם צער:

בשבא עליה על הקוצים. בשדה ולאו דוקא בקוצים אלא בשחבטה ע"ג קרקע איירי דאונס מסתמא הוא בשדה ור"ש איירי בשלא בא עליה בשדה:

בשלא רצה לקיים. הא דתנן במתני' לכשיוציא לאו דוקא דהא לאו אשתו היא אלא ה"ק כשלא רצה לכנסה נותן קנס אבל כשכנסה אינו נותן כלום דכתיב מהר ימהרנה לו לאשה ואם מאן ימאן וכו' כסף ישקול:

מגיד. שהמפתה עושה הקנס עליו כתובה ואינו נותן מיד אלא כשיוציא אבל כשכנסה אינו נותן קנס:

ה"ג ר"א שאל בנות מפותה מהו שיהא להן. מזונות בתנאי כתובה כדתנן לקמן בפרק נערה דתנאי כתובה הוא בנן נוקבן דיהוין ליכי מינאי אינון תהוון יתבין בביתי ומתזנן מנכסי וקיי"ל כל שאין לה כתובה אין לה מזונות ומפותה הואיל ואין לה כתובה דיהיב לה בעלה מחמת קנסה כדאמרינן בסמוך שהוא עושה אותן עליו מוהר אף תנאי כתובה לית לה או דלמא כיון דכתובה מיהת איא לה אף תנאי כתובה יש לה:

פשיטא לי באנוסה דלית לה כתובת בנין דכרין כמפותה. דתנן לקמן פרק נערה מתנאי כתובה בנין דכרין דיהויין ליכי מינאי אינון יהויין ירתין כסף כתובתיך יתר על חולקהון דעם אחוהון פשיטא לן דלית להו דטעמא מאי תקינו רבנן כתובת בנין דכרין כדי שיקפוץ אדם ויתן לבתו כבנו כי היכי דקפצי בני אדם וניסיב לה הנהו בלא רצון אביהם נבעלו וכבר קפצו עליה בני אדם:

ה"ג ודאית לה בנן נוקבן. וה"פ והא נמי פשיטא דבנות אנוסה אית להו מזוני דהא אנוסה אית לה כתובה כדמסיק בסמוך לריב"י:

ה"ג אית תימר תריהון צריכה ליה. וה"פ איכא דאמרי על שניהם קמיבעיא ליה על אנוסה ומפותה אם יש להן תקנת בנן נוקבן:

הן דצריכה ליה. מאן דקמיבעיא ליה בבנות אנוסה היינו לרבנין דסברי דאנוסה לית לה כתובה דטעמא מאי תקינו רבנן כתובה שלא תהא קלה בעיניו להוציא וזו אינו יכול להוציא וקמיבעיא ליה כמו במפותה:

הן דפשיטא ליה. מאן דפשיטא ליה דבנות אנוסה יש להו מזוני סברי כריב"י דקסבר אנוסה כתובת' מנה דקסבר הא נמי מצער לה עד דאמרה לא בעינא לך:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף