קרבן העדה/יבמות/ו/ה

גרסה מ־22:59, 25 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
גליוני הש"ס




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אא"כ יש לו אשה ובני'. דמצוה על פריה ורבי':

אלא גיורת ומשוחרר'. דביאת עכו"ם ועבד פסלה:

ושנבעלה בעילת זנות. כגון חייבי לאוין או חייבי עשה וכ"ש חייבי כריתות ומיתת ב"ד אבל הבא על הפנויה לא עשאה זונה:

גמ' הא ישראל וכו' מותר בה. לישא איילונית:

עוד הוא אסו' בה. הא גם ישראל אסור בה דאטו כהנים מיפקדי אפרי' ורבי' ולא ישראל:

ה"ג אלא בגין דתנינן בתרה ר' יהודה אומר אף מי שיש לו אשה ובני' אסור באיילוני' שהיא זונה האמורה בתורה וחכ"א אין זונה וכו' וכולהון לכהן וכו'. וה"פ אלא בשביל דתני בסיפא רי"א וכו' שהיא זונה האמור' בתורה ופליגי חכמים עליה וזונה לכהנים היא אסורה ולישראל שריא לפיכך תני אף ברישא כהן:

בין שורותם יצהירו. אדור המבול קאי ודרך רמז דריש לקרא על עניני זנות דסיפ' דקרא ויקבי' דרכו ויצמאו שבעלו שלא לעשות פרי וכן דריש נמי רישא בין שורותם יצהירו ולא יפנה דרך כרמי' שכל השורות שבתוכו אינן אלא להוציא פרי וכתיב בדור המבול ומלאה הארץ זימה ש"מ דכל בעילה שאינה לבנים ה"ל בעילת זימה וזנות וכר' יהודה:

הזנו ולא יפרוצו. לשון פריה ורביה כדכתיב ויפרוץ לרוב ומדנקט הזנו ש"מ כל שאין בעילתו לשם בנים זנות מיקרי:

שהי' מתעדן בגופה. ובעלה בענין שלא תלד כדי שלא להכחיש יפיה וצלה היתה לו להוליד ממנה בנים:

הגע עצמך. לדבריך כל שאינה ראוי' להוליד אסורה לכהן משום זונה א"כ עקרה וזקינה יהיו אסורי' לכהן וזה לא שמענו ואקטנה לא פריך דעתידה להוליד:

הדא אמרה. מדר"א שמעינן דוקא הבעילה שלא לשם אישות עשא' זונה אבל לשם אישות לא הוי בעילת זנות הלכך כה"ג שקידש בתולה בביאה מותרת לו וכ"ש דאינו חייב עליה משום זונה ולא אמרי' גמר ביאה הוא דקונה ובתחלת ביאה נעשית בעולה ובגמר ביאה עובר עליה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף