קרבן העדה/מגילה/ד/יב

קרבן העדה מגילה ד יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אין מפטירין במרכבה. דלמא אתי לשיולי ולעיוני בה:

אין מפטירין בהודע את ירושלים. משום יקרא דירושלים:

גמ' וידע. פי' ויבדוק ויודיע תועבת אמו:

ודא מזוזה. והך מזוזה באיזה מקום ממזוזות הבית היא ניתנה:

משלשו. מודד מלמטה למעלה שני שלישי הפתח וכשיכנוס לתחילת שליש העליון יתן שם המזוזה ודוקא לכתחילה אבל דיעבד משליש העליון ולמעלה כשר אע"פ שאינו בתחלתו דילפינן מתפילין דכתיב בין עיניך בגובה הראש אף נתינת המזוזה בגובה הפתח דהיינו בשליש העליון:

חוצה את הפתח. מחלק הפתח לשני חצאין ומחלק המחצה העליון לג' חלקים ומודד המחצה העליון מלמטה למעלה ומניח המזוזה בסוף שליש התחתון לצד שלמעלה:

מה ביניהון. מאי איכא בין ר"ז לר"ח הא מכל מקום בתחלת שליש העליון ניתנה:

ומשני מקום מזוזה. איכא בינייהו דלר"ז המזוזה עצמה ניתנה כולה בשליש העליון ולר"ח סופה בתחלת שליש העליון והיא עצמה ניתנה בסוף שליש האמצעי:

הגע עצמך שהיה שער גבוה. וכשתנתן בשליש העליון אין יכולין להסתכל בה מפני גבהה ועיקר מצותה לזכור מצות ה':

א"ל בשער גבוה נותנה. כגובה כתיפו של אדם בינוני ובית מדרשו דר"ח היה עשוי כן המזוזה כנגד כתפו:

כמין נגר. בשכיבה ולא בעמידה:

תלייה בדלת. ולא במזוזה:

סכנה. שאין הבית משתמר מן המזיקין עד שתהא מונחת כהלכתה א"נ סכנה דנוקף בה ראשו כשהוא יוצא ונכנס דרגילה להיות בולטת:

חקק בראש המקל. והניח בו מזוזה והעמידו בפתח במקום שאינו ראוי לו:

ואפי' לא סמרו. שלא קבעו במסמרות להמקל פסול ולא אמרינן דליהוי כגובתא דקניא שתולין בו המזוזה דכיון שחקק בראש מקל גדול ולא קבעה בפתח עצמה כהלכתה אינו נראה באלו תלאה שם לשם מזוזת הפתח:

והא תני והוא שסמרו. המקל הוא דפסולה אבל בלא"ה כשרה משום דהוה כגובתא דקניא:

והוא שיחדו לכן. שתהיה מונחת תמיד במקל זה הוא דהוה כגובתא דקניא ואז אם לא סמרו כשרה אבל אם לא יחד המקל לכך אפי' לא סמרו פסולה:

בית מליון. שם אדם:

ועושין כן בפולמסיות. בשעה שהלכו למלחמה היה להם מקל מיוחד שהמזוזה קבוע בו והיו מעמידין אותו אצל הפתחים במקום שחנו שם והכי איתא בתוספתא דמכילתין של בית מונבז המלך היו עושין כן בפונדקאות:

נתנה לפנים מטפח. רחוק מצד החיצון של המזוזה יותר מטפח פסולה דכתיב ביתך דרך ביאתך מיד א"נ שהעמיק חור בכותל עמוק מטפח ונתן בה המזוזה פסולה:

צריך שיהא שמע. של המזוזה לצד הפתח דהיינו סוף הגלילה לצד חוץ:

כיני מתני'. קושיא היא וכי כן היא מתני' דתני בה ציר שיש לו ב' פתחים שהציר קבוע באמצע ובה שני פתחי' אחד לצד חוץ ואחד לצד פנים ומספקא לן איזו היא דרך ימין הכניסה נותן המזוזה על איזה צד שירצה דמה שנקרא לזו כניסה היא לזו שכנגדה יציאה:

האיך שמע שלה רואה את הפתח. דמה שלצד זה פנים הוא לפתח שכנגדה חוץ:

נותן. בפתח שהוא רגיל לצאת ולכנוס בה:

נותן בחזית. בפתח שנראית יותר לעוברים ושבים:

לגג או לגינה הרי היא כפתוח לחול. וחייב במזווה אע"ג דהיכר ציר לגג או לגינה דהבית עיקר:

הרי הוא כפתוח לשוק. כאלו פתח הגינה פתוח לשוק דפטור ממזוזה דבית בעינן והכא אינו אלא אויר הגג או הגינה:

הדר בחוצה לארץ. השוכר בית בח"ל:

והדר בפונדקי בא"י. שאין ישיבתו קבועה:

שלשים יום. עד שלשים יום פטור:

בורגנין. אע"ג דאינו בית ממש כיון דדר ביה שלשים יום חייב במזוזה בורגנין צריף שעושין מן ערבה וקנים לשומרי פירות או לציידי עופות:

השוכר בית מישראל. לדור בו יותר משלשים יום:

וכשהוא יוצא. מבית העכו"ם נוטל המזוזה ויוצא שלא ינהגו בה מנהג בזיון:

ובשל בית ישראל אסור לעשות כן. אלא מניח המזוזה שם ואם מקפיד על מעותיה צריך השני לשלם לו:

מעשה בא' שנטל. המזוזה כשיצא מבית ישראל:

הדר בפונדקי. בא"י או בח"ל עד ל' יום אינו חייב במזוזה:

חולדת המולים. נקוקים וחורים שבתוך הגבעות:

חולדת. כמו חור שחררוהו חולדות הדרים בארץ:

המולים. הם גבעות כמו מליא בנצא בב"ב:

חלון שהוא ד' על ד'. אמות:

ומניפים לרבוניהם. שיושבים שם העבדים בימות החמה להניף רוח לאדוניהם בחדר המקרה:

לולין. בנין שמגדלין שם אווזים ותרנגולים:

אלו ע"ג אלו. ואין בחללן ד' על ד':

הן דו דרס וכו'. לפי שכולן סמוכין על האסקופה התחתונה מצרפין כאלו הן אחד וחייבין במזוזה:

דהוה עביד וכו'. שהיה נעשה על דעת דכל החכמים:

תפילין ומזוזה. והוא עני ואין לו אלא כדי לקנות אחת מהם איזה מהן קודם:

שכן היא נוהגת בשבתות וי"ט. כשיש לו בית אחר אסור לדור בבית שאין בו מזוזה בשבת:

שכן היא נוהגת במפרשי ימים וכו'. משא"כ מזוזה אינו חייב אלא מי שהוא דר בבית:

למה שמעלין בקודש ולא מורידין. ש"מ שקדושת תפילין חמורה מקדושת מזוזה והיינו כשמואל דמזוזה קודמת:

הדרן עלך פרק הקורא עומד וסליקא לה מסכת מגילה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמתמעבר לתחילת הדף