קרבן העדה/יומא/ז/ג

קרבן העדה יומא ז ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מפני מה כה"ג משמש בשמנה כלים. בכל ימות השנה ואע"ג דמסיק לקמן שכולן באין לכפרה מ"מ הכי קשיא ליה. ישמש כהן הדיוט בד' וכה"ג בד' הנוספים לחוד:

בריתי היתה אתו. דכתיב גבי אהרן:

מפני מה אינו משמש בבגדי זהב ביה"כ:

מפני הגאוה. שלא יתגאה בכניסתו לפני ממ"ה הקב"ה כדכתיב אל תתהדר לפני מלך:

שאין קטיגור. זהב שעשו בו את העגל נעשה סניגור לכנוס בו לפני ולפנים ביה"כ לכפר על ישראל:

ולבשם. נוטריקון ובלו שם שלא היו ראויין לעבודה עוד:

ולא היו כשרים ליה"כ הבא. אפי' לכה"ג זה:

אחת. תשובה אחת מבגדי כה"ג שהן קדושה חמורה איך יעשו בגדי כהן הדיוט הא מעלין בקדש ואין מורידין:

ואחת. תשובה שנייה מבגדי כהן הדיוט עצמן דהא אבנטו של כה"ג ביה"כ הוא של בוץ ואבנט של כהן הדיוט הוא של כלאים:

שהוא של בוץ. שנאמר באבנט בד יחגור:

שיש בו כלאים. שנאמר ואת האבנט שש משזר תכלת ושש כתנא ותכלת עמרא:

בראוי לו בבגדים הנאמרים בו:

כשם שהקרבנות מכפרין. משום דקשיא ליה למה נסמכה בואתה תצוה ענין מילואים לבגדי כהונה:

כתנת היתה מכפרת על לובשי כלאים. דס"ל שאין חייבי' על כלאים אלא בבגד הלובש סמוך לבשרו שהוא המחמם אבל מה שעל בגדיו אינו אלא מדרבנן א"נ לפי שבגדי כהונה קשים הם ולא שייך בהן כלאים כדאיתא בבבלי בריש פירקין והיינו אבנט ומצנפת ומכנסיים אבל כתונת ודאי לא היה קשה דא"כ היה חוכך בבשרו:

ויטבלו את הכתנת בדם. רמז היה להם שכפרת דמים עולה ע"י כתונת:

לכסות בשר ערוה. לחפות על גילוי עריות:

וישם את המצנפת על ראשו. פשיטא שנותנין המצנפת על הראש אלא ללמדך שהוא מכפר על המתנשאים להיות לראש והם גסי הרוח א"נ יבא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גבוה לב:

על הגנבים. לפי שהיה חלול כנגד הגנבים שעושים מעשיהם בסתר:

על העקמנים. שמעקמים דרכים ואומרים בפיהם ולבם בל עמם והאבנט כנגד אצילי ידיהן והיינו כנגד הלב. רש"י. א"נ שמרמזין בידיהם והאבנט כנגד אצילי ידיהן:

ל"ב אמה היה. באבנט והיה מעקמו לפניו ולאחריו הלכך מכפר על העקמנים:

אין אפוד ותרפים. בזמן שאין אפוד הוה עון ותרפים:

יבא קול.שמשמיעין פעמוני המעיל ויכפר על מעשה קול של לשון הרע:

ה"ג מה כפרה האמורה בחוץ בן הבקר כו' אף כפרה האמורה בפנים בן הבקר וכו'. וה"פ מה כפרה האמורה בעגלה ערופה הנעשית בחוץ מכפרת על ש"ד וקס"ד השתא דהיקישא איצטריך לכפר על הרוצח בשגגה וקשיא אהא דאמר לעיל דכפרת שוגג בכה"ג תליא ואין לו כפרה אחרת:

ומשני כאן בשוגג. פר בפנים מכפר על השוגג ומיתת כה"ג על המזיד:

ופריך שנייא היא עגלה ערופה בין שוגג למזיד. בתמיה וכיון דע"ע מכפרת על שוגג ומזיד ה"ה פר יה"כ מכפר על שניהם:

כאן על חטא ידוע. עגלה ערופה מכפרת על חטא ידוע:

ותטבע האבן במצחו. גבי גלית שגידף מערכת ישראל:

וכתיב. גבי ציץ והיה על מצחו תמיד:

שהן מאירין. מפרשין דבריהם:

שהן מתימין לפניהם את הדרך. ילכו בה בעת שהיו ישראל תמימים לכך נקראים ותומים:

שבידו להן. שהטעה להם הגורל ונפלו על ידו:

ולא אמר נתתיו. והם לא ביחנו אם לנצח אם להנצח:

שתי שאילות כאחת. אלא לאחר שהשיבו לו על הראשון חזר ושואל על השני:

היסגירוני וגו'. הרי כאן שאי שאלות הירד שאול ואם ירד היסגרוני בעלי קעילה בידו:

דוד לא שאל כהוגן. דהל"ל הירד שאול היסגירוני שירידת שאול קודמת למסירתו והחזירו לו ויאמר ה' ירד נמצא שהשיבוהו על הראוי לשאל ראשונה:

מן הדא ויאמר דוד וגו'. הרי שהשיבו על מה ששאל ראשונה:

ה"ג ולא על האחרונה היסגירוני בעלי קעילה וגו' דוד בקש וכו' והשיבו שלש וישאל דוד וכו' האשיגנו ויאמר רדוף וכו':

דוד ביקש עליה רחמים כו'. מדהוצרך לרחמים ש"מ שלא רצו להשיבו לו כלום:

והשיבו שלש. רדוף א' והשג תשיג ב' והצל תציל ג':

הקול היה שומע. דעל ידי שהרוח הקודש מתלבש בו היה שומע את הקול מדבר אליו:

הכתב. כגון עי"ן משמעון ולמ"ד מלוי וה"א מיהודה ורוח הקדש מתלבש בכהן שידע לצרף ולסדר אותיות הבולטות:

דכתיב וישמע את הקול. וכל העם לא שמעו ה"נ היה כאן באורים ותומים:

הא לית חית וכו'. ואם היה צריך להם כגון תנצחו מהיכן ידעו:

ומשני אברהם וכו'. נמי היו שמותם כתובין עליהן:

כל אלה שבטי ישראל. נמי היו חקוקין עליהן נמצא דכל סדר אלפ"א בית"א היה כתוב עליהן:

הדרן עלך פרק בא לו

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף