פני משה/גיטין/ד/ז

פני משה גיטין ד ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' משום שם רע. שיצא עליה לעז זנות:

משום נדר. שנדרה והוא אומר אי אפשי באשה נדרנית:

לא יחזיר. ואפילו נמצאו הדברים שקר או שהנדר בטל שהתירו חכם כדמפרש טעמא בגמ' שמא תלך ותנשא לאחר וימצאו הדברים בדאין ובנדר יתירנו החכם והיא לא תהיה פרוצה בנדרים ויאמר אלו הייתי יודע שהוא כך אפילו היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשה ונמצא גט בטל ובניה ממזרים ולפיכך אומרים לו הוי יודע שהמוציא אשתו משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר עולמית ומתוך שהוא יודע שהוא כן הוא מגרש לה גירושין גמורים ולא מצי תו לקלקלה:

ר' יהודה. סבר טעמא דאמור רבנן המוציא משום שם רע ומשום נדר לא יחזיר כדי שלא תהיינה בנות ישראל פרוצים בעריות ובנדרים והילכך קאמר נדר שידעו בו רבים עשרה מישראל או יותר איכא פריצותא טפי וקנסוה ולא יחזיר ושלא ידעו בו רבים ליכא פריצותא כולי האי ולא קנסוה:

כל נדר שצריך חקירת חכם לא יחזיר. דר"מ סבר טעמא משום קלקולא הילכך נדר שאינו יכול להפר אלא שהחכם מתירו הוא דיכול לקלקל את הגט ויאמר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרשה אבל שאינו צריך חקירת חכם אלא הוא יכול להפר לא הוצרכו חכמים לאסור עליו מלהחזירה לפי שאינו יכול לחלחלה ולומר אלו הייתי יודע כו' שהרי נדר פתוח הוא והיה לו להפר ולא הפר:

לא אסרו זה. שצריך חקירת חכם אלא מפני זה שאינו צריך דבצריך לא היה לנו לחוש לקלקולא לפי שאינו יכול לומר אלו הייתי יודע שחכם יכול להתיר לא הייתי מגרש דאנן סהדי שאעפ"כ היה מגרשה שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד לילך ולשאול על נדרה אלא מפני שאינו צריך חקירת חכם והבעל יכול להפר אסרו את כלן שלא יאמר אלו הייתי יודע שהייתי יכול להפר לא הייתי מגרשה וכן הלכה וכת"ק דקאמר סתמא לא יחזיר ואפי' לא ידעו בו רבים:

א"ר יוסי. בבבלי מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני בד"א כשנדרה היא אבל נדר הוא שיגרשנה וגירשה יחזיר דמהו דתימא ליגזור משום דר' נתן דאמר הנודר כאלו בנה במה והמקיימו כאלו הקריב עליה קרבן והאי כיון דקיים נדריה נקנסיה מלהחזיר קמ"ל:

ואמר ר' יוסי בר' יהודה מעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשיך וגירשה והתירו לו חכמים שיחזירנה:

מפני תיקון העולם. כלומר טעמא מאי אמרו חכמים המגרש אשתו משום נדר לא יחזירנה מפני תיקון העולם דחיישינן לקלקולא והא לא שייך אלא משום נדר דידה אבל כשנדר הוא שאין כאן משום תיקון העולם התירו לחזור והלכה כרבי יוסי:

גמ' ותני כו'. כדפרישית במתני':

תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה אטעמא דר"מ קמהדר כלומר בודאי עילה מצא לה ורוצה לגרשה באמת שהיה יכול להפר ולא שייך כאן אילו הייתי יודע כו':

תדע לך כו'. אטעמא דרבי יהודה קאי כדפרישית במתניתין:

בדין היה כו'. כדפרישית במתניתין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף