אבני נזר/יורה דעה/שטז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה שטז

סימן שטז

א

א) עמדתי על מה שכתב הר"ן נדרים (ז') על מה שכתב הרמב"ן ורשב"א באיבעיא אם יש יד לפיאה ולצדקה דספק איסורא לחומרא. והקשה והשיג עליהם הר"ן מספק לקט דמוכח בחולין (קל"ד.) דספק ממונא מקרי. עוד הקשה ממעשר עני של דמאי דא"צ ליתנו לעניים דהמוציא מחבירו עליו הראי' ולא חשיב ספק איסור:

ב

ב) ונראה ליישב ויעיין במל"מ פ"א מה' ערכין דנדרי גבוה יש בהם משום בל יחל. והוא מספרי פ' מטות. וכשנצרף לזה הספרי פ' תצא בפסוק כי תדור נדר נשמע דבנדרי צדקה נמי ישנם בבל יחל. והכוונה בנדרי גבוה היינו אפי' לא הזכיר לשון קונם. שאם הזכיר לשון נדר או קונם פשיטא מי גרע מדבר רשות. רק שלא הזכיר לשון קונם. רק הרי עלי. או אפי' אמר הרי זו. ועבר ולא הקריב או לא נתן לעניים בצדקה עובר בבל יחל. וכן כתב בספר החינוך מצוה תקע"ה כל זה להדיא עיי"ש:

ג

ג) והנה הרמב"ם פ"ב מה' ערכין הלכה ח' באיבעיא דלא איפשטא בערכין הוא מביא עד שיאמר לא לכך נתכוונתי ואם מת יתנו היורשים פחות שבלשונות ופירש הלח"מ דבדידי' איכא איסורא דלא יחל דברו ספק איסורא לחומרא. אבל ביורשים דליכא אלא ממונא ספק ממון לקולא:

ד

ד) וע"כ בספק לקט דליכא אלא ממונא ספיקא לקולא אבל בעיא דשמעתין אם הוי נדר הוא ספק איסור לא יחל. ואף דבלקט איכא נמי לאו דלא תלקט. חילוק יש דבלקט הוא לאו דממון. ובממון הדיוט נמי איכא לאו דלא תגזול ומ"מ ספיקו לקולא. משא"כ לאו דבל יחל הוא אף בנדרים ושבועות שאינם ממון [גבוה ועניים] רק שבהקדש וצדקה חשיב חילול דיבור אף שלא אמר לשון נדר. וכיון שהוי חילול דיבור שוב הוי איסור גרידא דלחומרא:

ה

ה) ומעשר עני של דמאי הואיל שמפריש להיות ספק מעשר ולא יתננו לעניים אין בו משום לא יחל במה שאינו נותנו לעניים. ולא דמי לבעיא אם יש יד לפיאה ולצדקה. דאת"ל יש יד. הרי הוא אומר שיהי' פיאה וצדקה ודאית ויתננו לעניים ממילא איכא בל יחל כשאינו נותנו. אבל מעשר עני של דמאי ידוע שאומר שיהי' ספק מעשר. וכיון שדין ספק מעשר לעכבו לעצמו. הרי אינו אומר כלל ליתנו לעניים ולית בי' משום לא יחל. וספק ממון גרידא הוא. כן נ"ל נכון וברור:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף