מגיני שלמה/כתובות/כב/א

מגיני שלמה כתובות כב א

דף כ"ב ע"א

ד"ה תרי ותרי נינהו. ונ"ל כוונתי לדעת הרא"ש ז"ל לתרץ קושית התוספת הראשונה דמדרבנן לא מוקמינן גבר' אחזקתיה בתרי ותרי כדמוכח פ"ד אחין ובשאר מקומות וכ"כ התוספות עצמן לקמן דף כ"ג ד"ה מ"ש רישא וכמו שהביא הרא"ש ראיה זו ובזה מיושב גם קושיא הב' דודאי לרב חסדא כיון דמספקא לן הי מנייהו כשרה אפילו אם כת א' מעידה בא' הוא פסול מספק מדרבנן דמסתמא רב חסדא לא פליג אכל הנהו סוגיי שהביא הרא"ש ז"ל דבתרי ותרי לא מוקמינן גברא אחזקתיה וק"ו הדברים אם לרב הונא דס"ל בשני כתי עדים דמוקמינן להו אחזקתייהו אפ"ה אם שניהם מעידים בא' לא מוקמינ' אחזקתי' מדרבנן מכ"ש לר"ח דלא מוקים אחזקה אפילו בשני כתי עדים פשיטא דפסול דר"ח לא מחזיק להו בודאי פסולים אלא פסולים מספק ופשיטא דלר"ח אם העידה כת א' בא' שהוא חייב ותפס המלוה משלו פשיטא דלא מפקינן מספק ולא עוד אפילו את"ל דלר"ח וודאי פסולין חשיב להו מ"מ שמעתא דהכא אזלא לר"ה משמיה דרב ולדידיה ספק פסולין כשהן כא' ולכן פריך שפיר דפסולין מדרבנן עיי' לקמ' דף כ"ו מ"ש דוגמא לדבר שני שבילין דס"פ דבזה אחר זה ד"ה טהורין:

עוד יש לומר דס"ל לרש"י דהכא הוי חזקת ממון ועדיף מחזקת הגוף דלא ס"ל לר"ג חזקת הגוף עדיף אלא בברי ושמא משא"כ בתרי ותרי ברי וברי הוא ולא מפקינן ממונא בדין דספקא הוא אבל בדרב הונא בשני כיתי עדים ס"ל דאם כת אחת לבדה באה אין כאן ספק כלל כיון דליכא דמסהיד עלה שהיא פסולה כ"א כשרה בפני עצמה וכן משמע מפי' רש"י פ' כל הנשב' וקושיא הג' לע"ד לא יכולתי להבין סוגיא דשמעתא אליבא דר"י ז"ל שפירש אליבא דרש"י ששניהם מעידין שהוא עבד א"כ היכי פריך עירעור דמאי אי דגזלנותא תרי ותרי נינהו:

ואי דפגם משפחה כו' ואי מיירי ג"כ ששנים מעידין שהוא עבד ואלו שנים מעידין שאינו עבד א"כ הדרא קושיא לדוכתה תרי ותרי נינהו ואם כווונתו בפגם משפחה לא ק' מידי. דהדיינין נאמנין משום גלוי מלתא ולכן פריך א"כ אפי' חתמו נמי לישנא דשמעתיה לא משמע הכי דה"ל א"כ אפי' חתמו נמי ולכך נ"ל דמשפחה מיירי כגון שהעידו שהוא ממשפחה שנתערב בה עבד וכל המשפחה פסולה ואין מעידין ע"ז שהוא עבד אלא על כלל המשפחה ואיהו ממילא קפסיל וזהו לשון פגם משפחה והכי איתא בסנהדרין בהדיא ריש פ' זה בורר דקאמר אלא עירער דפגם משפחה. ר"מ סבר הני אמשפחה קמסהדי ואיהו ממילא קפסיל כו' וא"כ כיון שאין מעידין עליו בפרט אלא שהוא ממשפחה בנתערב בה עבד וכל המחשבה פסולה מספק דוגמת שפירשו התוספות לעיל גבי אלמנת עיסה והשני דיינין מעידין שאנו יודעין שזהו אין בכלל הספק והוא כשר נמצא שאין מכחישין אותם כי גם העדים אין יודעים אם הוא פסול אלא שהוא ממשפחה זו שנתערב בה עבד אלא שמצאתי לרש"י ז"ל פ' זה בורר שלא פירש כן אלא פי' שמעידין שהוא ממשפחת עבד שלא נשתחרר ואפ"ה א"ש אעפ"י שבא וודאי ממשפחת עבד ואביו עבד מ"מ יכול להיות שזה כשר כגון שהדיינים מעידים שנשא אביו בת ישראל וגוי ועבד הבא על ב"י הוולד כשר דהכי ס"ל לרב ביבמות פרק החולץ כללא דמילתא שאין הפי' שמעידין שזה פסול אלא שמשפחתו עבדים ואיהו ממילא פסול והדיינים מעידין שהוא כשר אעפ"י שהוא ממשפחה זו ובלתי ספק בעיני דהכי א"ש לענ"ד. גם צ"ע אם העדים מעידין שאביו הוא עבד דהיינו שאין לו גט שיחרור והדיינין מעידין שיש לו ואח"כ הראה אביו הגט שיחרור לא ידעתי למה לא יועיל להכחיש העדים הראשונים כיון שהגט יוצא מתחת ידו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף