מתנות כהונה על שמות רבה/נא

גרסה מ־10:02, 21 בינואר 2021 מאת עמד (שיחה | תרומות) (←‏top: יצירת דף פרשה הכולל את כל פסקאות הפרשה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מתנות כהונה על שמות רבה TriangleArrow-Left.png נא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מתנות כהונה על שמות רבה - פרשה נא

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  

א  [עריכה]

היו מתברכים כו'. נראה שהברכה היא שמלאכת הנדבה היתה מספקת למלאכת המשכן וכליו בלי תוספת וחסרון כגון הכסף לאדנים ומן האלף ושבע מאות כו' עשה ווים ולא היה אחד גדול מחבירו כמלא נימא ולא חסר ויתר אחד מן השיעור הראוי. וכן התכלת וארגמן וכל מלאכה מה שאי אפשר לכוונו אם לא בברכת הש"י שאין בו לא תוספת ולא חסרון שכל יתר כנטול דמי. והא דכתיב והמלאכה היתה דים וגו' והותר. עיין לקמן ויתבאר:

פקד. אין כתיב כאן ע"ד עבר שמר ויהיה פירוש הוא בעצמו פקד ואין אחר עמו:

[ה"ג אלא אשר פקד על פי כו']:

אשר פקד. הפ"א בקובץ שפתים כמו ותקח האשה ע"י אחרים:

ע"פ משה. פירושו ע"י משה ביד איתמר שקבל החשבון ממנו:

ב  [עריכה]

[ה"ג ולא יחשבו את האנשים]:

הכסף מהן וגו'. וסיפיה דקרא כי באמונה היו עושין והראיה היא שאותן שבימי יואש היו שנים דכתיב האנשים והיו נאמנים בעיניהם כדכתיב כי באמונה היו עושים. ולכן לא היו מחשבים אבל משה ראה עצמו יחידי ולכן קרא לאחרים שיחשבו עמו. [ובילקוט ובמדרש משלילא גרס ליה:

שהיו עושין גרסינן]:

שהיו עושין באמונה. פירושו כיון ששנים היו מסתמא עשו באמונה. וכמו שלמדו חז"ל מכאן פ"ק דב"ב שאין לחשב עם הגבאים:

שנו רבותינו. פרק ג' דשקלים. בפרגוד חפות [גרסינן]. ופירש רש"י ז"ל חלוק ששפתיו כפולים ויכולין לטמון שם מטבעות:

ה"ג במשנה פרק ג' דשקליס שאם יעני יאמרו מעון הלשכה העני ואם יעשיר יאמרו ממעות הלשכה העשיר שאדם כו':

[ה"ג מיד ויבואו כל איש וגו' לכמה ימים. והכי מוכח בילקוט]:

לשני בקרים. שנאמר בבקר בבקר:

משכן לעדות. לארון ולפרוכת. וכן הוא בילקוט משכן לדברות שהם עדות בין הקב"ה ובין ישראל:

ג  [עריכה]

שנתמשכן כו'. חרב שני פעמים ע"י עון ישראל. וכמו שפירש"י בסדר זה וקרי ביה משכון. ועי' לעיל פרשה ל"א:

[ה"ג זהו שאנשי כו']:

ד  [עריכה]

מהו העדות. כיון דלא דרש ליה על ארון ופרוכת כדלעיל:

עדות הוא כו'. כדמפרש לקמן וכמו שפירש"י בסדר זה:

שנתמנה כו'. שמשה נתמנה ונצטוה על מלאכת המשכן ולא עשאו מדעת עצמו שהרי השרה שכינתו במעשה ידיהם:

[ה"ג אינו חוזר עליך עוד]:

כבדי. לשון מכבדין את הבית:

הריני מפוייס. כלומר נתקררה דעתי ודי לי אלא כו' [מקדש וגו' גרסינן]:

ה  [עריכה]

כך תעלה כו'. יחשב בעיניך כאילו עשו כל זה לעצמך שהרי אלו היו יכולין כו' ולעובדי כוכבים מצרף הקב"ה מחשבה רעה למעשה:

ועל מה כל אלו וכו'. ה"ג בנחלתך וגו'. וסיפיה דקרא טמאו היכל קדשך:

על ידי שנתמשכן כו'. וזה שמסיים שם אל תזכר לנו עונות ראשונים כו'. הרי שהודה שבעבור עונותינו באו כל אלה:

אנדריאנטוס. צורת המלך בנוי על כותל אבנים וה"ג הערוך ויש גורסין טיאטרוס והוא היכל המלך:

[מפיל את הבסיס גרסינן]:

מוסרותימו. אלו ישראל שנתקשרו בהקב"ה והקב"ה בם שנאמר מלך אסור ברהטים:

[הוי אלה גרס:

ו  [עריכה]

ה"ג ע"פ משה שנאמר אשר פקד]:

לא עשה. לא עכב במחשבה זו ולא נתיישב בדעתו בזה אלא אחר וכו'. או י"ל לא עשה כלום ולא דבר מאומה משנגמרה כו'. [ה"ג וה' וע' שקל מה שעשה וכו']:

מי גרם לו. שנתפייסו ישראל ויצא מידי חשדן וכדלקמן ע"י כו':

[ובילקוט לא גרס ליה:

ה"ג ולמה אמר להם ומה היו אומרים גרסינן]:

היו אומרים חמי קדל כו'. פירוש אחד אמר לחבירו בא וראה צוארו של בן עמרם כמה הוא שמן כל זה הוא ממה שלקח משלנו:

אין אתה מבקש כו'. ויפה עושה שלוקח משלנו ובין כך ובין כך האמינו שניהם שלקח משלהם. וכעין זה איתא בירושלמי פ"ג דמסכת תרומות ובמסכת שקלים בפר' אמר להם הממונה:

ז  [עריכה]

שהם יגיעים כו'. כשהם יגיעים בה ינצלו מדין גיהנם וכדמפרש ואזיל וזהו העדות שהתורה מעידה:

[ה"ג הראה הקב"ה התורה והגיהנם והקרבנות וכן הוא בב"ר פרשה מ"ד ובילקוט תהלים]:

זו תורה וגיהנם. תנור זה גיהנם כמו שנאמר אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים ודרשו חז"ל על הגיהנם ועשן ולפיד אש זה התורה וכדמפרש ואזיל. ועיין בילקוט לך לך:

[ה"ג מלכיות מניין שנאמר אימה זו בבל]:

שנאמר איום וגו'. וזה נאמר על הכשדים שהם בבליים ובילקוט פרשת לך לך גרס אימה זה בבל שנאמר ואתמלא חימה דרש אימה כמו חימה בחילוף אותיות אחה"ע:

[הכי גרסינן אמר רב הונא בשם רב אחא וזקן אחד בשם רבי עמד וכו':

הכי גרסינן לראשינו שעבדתנו:

שעבדתנו. שעבדתנו במלכות בבל שבבל נקרא אנוש ובילקוט תהלים גרסינן הרכבת אנוש לראשינו הרכבת עובדי כוכבים לראשינו:

הכי גרסינן שעבדתנו כגלות באנו באש ובמים זו גיהנם:

ותוציאנו לרויה. מן הגיהנם במה שהרכבת עובדי כוכבים לראשינו]:

ח  [עריכה]

מהו אלה כו'. נראה דסבר אלה הוא לשון חוזק וקיום עולם וכמו שכתב רבינו בחיי פרשת בחקותי:

סטטיונר. פירש הערוך שליט ומושל:

זוניאות. פירש הערוך אזורות וחגורות ועיין לעיל פרשה מ"ה. סיני לשון שנאה בחילוף אותיות זשסר"ץ והוא לשון קצר:

שהרגו. לחור ועיין לעיל סוף פרשה ל"א:

לתיטרון. פירש הערוך שחוק וקלות ראש:

[הכי גרסינן דייך כך ישראל:

הכי גרסינן] אמר הקב"ה לישראל בשעה:

[וכיונים גרסינן]:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף