אילת השחר/בבא בתרא/מט/ב

דף מ"ט ע"ב

נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר. לשיטת הר"ן העיקר מפני שעדיין חסר נישואין כדי לזכות בירושתה, אבל להרשב"ם זה דוקא בנחלה דרבנן, ולפי"ז גם בגר שיורש את אביו הנכרי מדרבנן יועיל להסתלק, משא"כ להר"ן כיון דאינו חסר כלום כדי שיזכה בירושה.

והנה חזינן דאינו דוקא כשמסתלק אל מי ששייך לזכות בזה כמו באם מסתלק מירושתה, דלא צריך לומר הסילוק אל יורשיה, וסגי במה שאומר לה אע"ג דלא שייך לומר שהיא זוכה בזה.

לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה. דהיינו שלא תוכל לגבות מהלוקח, ומבואר דזה מכירה אלא שבטל משום נח"ר עשיתי לבעלי. והנה אם תמכור לאיש אחר מה שיכולה לגבות מלוקח, הא בין להני דסברי דמכירת שט"ח אינו אלא מדרבנן, ובין לר"ת דס"ל דשיעבוד נכסים יכולין למכור מן התורה, מ"מ כולהו מודו דקנין כזה אינו קונה אלא במסירת השטר או כתיבה ומסירה, ואיך אפשר דשיעבודה שיש לה על הלוקח תמכור להלוקח בלי שמוכרת לו השטר שבזה היא גובה, והי' שייך בזה רק מחילת השיעבוד, אבל מלשון הגמ' והרשב"ם משמע דזה מכירה.

ומה דשייך מחילה אע"פ דיש לו זכות בעצם הקרקע ועל דבר בעין לא שייך מחילה, עי' במש"כ לקמן (דף קל"ב א') דמשמע דאפ"ה שייך מחילה לגבי לגבות הקרקע הזאת.

רשב"ם ד"ה וכדרבא. אא"כ יתננה לאחרים בלשון מתנה. צ"ע הא הו"ל דשלב"ל, שוב מצאתי בתוס' רי"ד שהעיר כן.

תוד"ה יכולה. אבל אם אמרה איני נפדית ואיני נותנת פירות הרי מפקעת לגמרי תקנת פירות. יש לעיין ומה איכפת לן כיון דכל זה בשביל טובתה שהיא תהא נפדית וכשאומרת דאינה רוצה בפדייה לא מגיע לו פירות, ובשלמא לטעם דלא רצו שתטמע בין הנכרים, לפי"ז לא מהני כלל שלא תפדה, אבל לטעם זה שכתבו דלא איכפת לן מה שלא תטמע ויכולה להסתלק מתקנת פדיונה, ומ"מ זכותו מהפירות אינה יכולה להפקיע, צריך טעם למה.

ובכלל צריך טעם מה לי אם מפקעת תקנת מעשה ידים שזה כל יום ויום הפקעה חדשה, או דמפקעת בפעם א' על כל החיים.

וממה דלא כתבו משום דתקנת פדייה הא מבטלת לגמרי, משא"כ באיני ניזונית אינה מבטלת לגמרי תקנת מזונות דהא תוכל לעולם לחזור כמש"כ התוס' בדבור הקודם, משמע דזה לא נקרא שמבטלת התקנה מה שזה לטובתה, ורק מה שעי"ז לא יהי' להבעל התקנת פירות זהו נקרא ביטול תקנ"ח, אע"פ שזה נתנו לו רק מחמת תקנת פירקונה.

בא"ד. א"נ שאני פירות משום דידו כידה שהוא זוכה בגוף הקרקע. יש לעיין לפי"ז אם תוכל לומר לפני שנישאת איני נפדית ואיני נותנת פירות שעי"ז לא יזכה בגוף הקרקע וכמו שהבעל יכול להסתלק בעודה ארוסה שלא יזכה כלל בהקרקע לפירות, ובקובץ שיעורים נוקט דזה מיירי רק בנשואה.

ויש לעי' דהנה מש"כ דשאני פירות דידו כידה שזוכה בגוף הקרקע משא"כ במעשה ידיה איך יזכה דלא שייך שיזכה בגוף הידים, צ"ב דהא כמו בלא אמרה איני ניזונית זוכה במעשה ידיה אע"פ שאינו זוכה בהידים ה"נ יזכה כשאמרה איני ניזונית, וע"כ הטעם דכה"ג לא תיקנו א"כ אין זה משום דלא שייך שיזכה, אלא דכשאומרת איני ניזונית לא רצו ליתן לו מעשה ידיה, וא"כ גם כאן אם לא ירצו ליתן לו הקרקע לפירות לא יתנו לו.

ואולי אפשר לפרש דבריהם בדרך אחרת, דהנה בכל התקנות שתיקנו זה מחמת זה, כגון מעשה ידיה תחת מזונות, יש לפרש דתיקנו מעשה ידיה תחת תקנת מזונות או מחמת שזכתה בדין מזונות, וע"ז כתבו דהתקנה דמעשה ידיה הוא מחמת שזכתה במזונות, דלא שייך כל כך לתקן שיזכה בדבר שאינו בעין, אלא תיקנו כאילו תשלום עבור זכות המזונות שזכתה, אבל תקנת פירות דשייך לתקן שיזכה בהקרקע לפירות, אפשר לתקן לא רק אם יש לה זכות פדיון, אלא דמחמת תקנת פירקונה יהי' לו בהקרקע לפירות.

ולפי"ז אפשר דסברת התוס' קאי גם כשאומרת שהיא ארוסה איני נפדית ואיני נותנת פירות, דבשלמא הבעל יכול להסתלק כשהיא ארוסה מעיקר התקנה של פירות כיון שזה לטובתו, אבל האשה הא לא בידה להפקיע תקנת פירות שזה להבעל, וכן אין בידה להפקיע תקנת מעשה ידים מהבעל, אלא דמעשה ידים שעיקר התקנה הוא רק בתור תשלום עבור זכות המזונות שזכתה דהא לא היו מתקנים סתם שמעשה ידיה שייכים לו כיון דאין על מה לחול, א"כ כשאין לה זכות מזונות ממילא אין לו מעשה ידיה, אבל בפירות דשייך לתקן קרקע לפירות וזה שייך לתקן עבור תקנת פדיון, לא עבור הפדיון, וא"כ איך תפקיע דינו, והיינו דאפילו לעשות שכשתנשא לא יזכה בהקרקע אין לה לעשות כיון דהתקנה אינה תלוי' בזכותה בפדיון אלא בתקנת הפדיון.

ולהנ"ל כל מה דכתבו הוא לבאר למה שונה תקנת פירות מתקנת מעשה ידיה, דתקנת פירות אינו תלוי בזכיית הפירקון אלא בתקנת הפירקון, משא"כ מעשה ידיה תלוי בזכייתה במזונות דלכן יכולה להפקיע מעשה ידים מבעלה ע"י שתאמר איני ניזונית, משא"כ להפקיע פירות לא תוכל אפי' כשהיא ארוסה כיון דאינו זוכה בזה מחמת זכותה בפדיון אלא מחמת תקנת פדיון, אלא דצ"ע אם אפשר להעמיס זה בכונת התוס'.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א