אליה רבה/אורח חיים/רלב

גרסה מ־11:11, 31 ביולי 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רלב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אעריכה

[א] יתפלל וכו'. בתשובת מנחם עזריה סימן ל"ט הזהיר מאוד להניח תפילין בתפילת מנחה, וכתב בכנסת הגדולה שיש להניח תפילין של ר"ת. וכתב בסימן כ"ב מנחה היא מלה נגזרת מדכתיב לרוח היום מתרגמינן למנח יומא שהשמש נוטה באותו שעה ללכת למנוחתו להשתחוות לקונו במערב וגופה של חמה שהוא קבוע בגלגל בפגיעה לנקודות המערב היא עצמה קרבן מנחה לקונה וממנה הדוגמא אלינו שנקריב עצמינו ונפשינו לשמים, עד כאן. ובתשובת אמונות שמואל סימן כ' כתב דבשלמא תמיד של שחר הוא לכפר על עבירות דלילה ואיברים ופדרים של ערבית על עבירות היום, אכן השחיטה וקרבן של בין ערבים והתפילה שניתנה בשביל הכל שלא לצורך כי הוא באמצע יום ולכן אמרו באמת שהוא מתנה ומנחה, ועוד בשל"ה דף רפ"א ע"א עוד טעם. ור' דוד אבודרהם כתב מפני שבשעה עשירית מן היום שנברא בו אדם הראשון חטא וזהו שכתב לרוח היום ומתרגמינן למנח יומא. כתב בספר חסידים סימן י"ח בערב סמוך לזמן תפילה לא יקח אדם ילד בחיקו שמא יטנף את בגדיו, ואם תאמר יכבסם במים אף על פי כן לא ינקם כבתחילה, ועוד שמא בעוד שיחפש אחר המים תעבור שעת המנחה, או בין כך ובין כך יאמרו קדיש ולא יכול לענות או שמא יבכה כאשר ירצה להניחו ויחמול על הילד ולא על כבוד קונו ולא ילך כלל לבית הכנסת, עד כאן. וסמוך הוא כמו חצי שעה קודם זמן מנחה כדבסעיף ב' וסימן רל"ה סעיף ג'. עוד כתב אם יפלא בעיניך על אותם המגמגמין בלשון וקורין לח' ה' ולש' ס' ולקו"ף טי"ת ולרי"ש דלי"ת איך מתפללין וקורין וכשמגיעין לנפשינו חכתה לה' נמצאו מחרפים ומגדפים, אל תתמה על החפץ בוראינו שהוא בוחן לבבות אינו שואל כי אם לב האדם אשר יהיה תמים עמו ואחר שאינו יודע לדבר יפה מעלה עליו כאילו אמר יפה, וכן אותם הקוראים פסוקי דזמרה בקול נעים ורם ואינו יודעים הפסוקים ואומרים בטעות מתקבל כריח ניחוח, וגם הקב"ה שמח עליו שמחה גדולה ואומר כמה הוא מזמר לפני לפי דעתו, ועל זה נאמר ודגלו עלי אהבה. מעשה בכהן אחד שהיה פורש כפיו ואמר יסמר"ך והעבירו החכם והראהו מן השמים להחכם באם לא יחזירנו יענש בדבר:

בעריכה

[ב] [לבוש] אלא בתפילות וכו'. מפני שהתפילה בזמן הזה יש לו סגולה מצד הזמן שהוא טרוד בעסקיו וזה מבואר בטור ולבוש כמו שכתבו דתפילת השחר וכו', וכן כתב הפרישה. בכתבי האר"י ז"ל דהיה נזהר מאוד בפרעון שכר שכיר קודם תפילת מנחה, ולפעמים היה לוקח בהלוואה כדי לפרוע:

געריכה

[ג] [לבוש] לפני הספר וכו'. אפילו בתספורות דידן, ולדעת הרי"ף ורמב"ם אסור כל זה אפילו סמוך למנחה גדולה דחיישינן שמא ישבר הזוג ויחזור אחר האחרות, וכתב מגן אברהם ואפשר שאם יש לו שתים או שלושה זוגות שרי, עד כאן, ונראה דלא פלוג רבנן. ורמב"ם בפירוש המשנה כתב או גזירה שיארע דבר בכלי מכלי התספורות עיין שם ולשיטתם אם התחילו אין מפסיקין אפילו בתספורות בן אלעשה ותחילת הדין, אבל מסעודה גדולה האריך הט"ז וכתב שמפסיקין ולא משמע הכי בתוספות שם וכן כתב בתשובת ראב"ח דאפילו בסעודה גדולה אין מפסיקין:

דעריכה

[ד] [לבוש] מיהו יש וכו'. משמע אף במקום ששמש קורא לבית הכנסת, וכן משמע מדברי רמ"א. ובשיירי כנסת הגדולה כתב בשם הב"ח דמותר לכתחילה בסמוך למנחה גדולה רק סמוך למנחה קטנה יש להחמיר בסעודה גדולה להתפלל מנחה קודם שישבו לאכול ושכן נוהגין ושכן כתב בספר באר שבע, עד כאן. ותמיהני דמוכח מבאר שבע דאף סמוך למנחה גדולה אסור דהא חולק שם על אגודה דמיירי במנחה גדולה, וכן מבואר עוד למעיין שם, וכן פסק בתשובת ראב"ח סימן מ"ח וכן נהג זקיני הגאון זכרונו לברכה להתפלל קודם שישבו לאכול. כתב רבינו ירוחם סעודה גדולה כגון אירוסין ונישואין ומילה ופדיון הבן, והכלבו כתב מריעות. כתב באר שבע שם דאם יש חתונה בשבת בחורף ונמשכה מוסף עד זמן תפילת מנחה דיש להתפלל מנחה תיכף אחר מוסף בבית הכנסת קודם אכילה וכן כתב מגן אברהם, ועיין לעיל סימן רפ"ו, ועיין סימן רצ"א במגן אברהם סק"ג דמשמע דאסור להתחיל בסעודה קודם חצות אם יודע שתמשוך סעודתו עד אחר חצות עיין שם ובחתונה ודאי תמשוך וצריך עיון:

העריכה

[ה] [לבוש] ויטרוד וכו'. כלומר שישתכר מלבושי יום טוב, ומשמע דבתחילת דין ואינך מילי אין להחמיר דלא ממשכי כולי האי ואפילו סמוך למנחה קטנה אפשר דיש לסמוך על קריאת בית הכנסת ועיין פסקי תוס'. עוד כתב כל היכא דאמרינן שאין צריך להפסיק כל שיש שהות היינו אפילו אם לא התפלל אחר כך אלא ביחיד ושלא בשעה שהציבור מתפללין:

ועריכה

[ו] [לבוש] שלא תדחקנו וכו'. לשון רמ"א והשעה עוברת, משמע דאם יש שהות להתפלל אחר כך אין מפסיקין וכן פסק הב"ח ותשובת ראב"ח שם, ומגן אברהם, והט"ז פירש גם דברי רמ"א להחמיר אף ביש שהות:

זעריכה

[ז] כביצה וכו'. דוקא ולא יותר וכן בשתיה, (מגן אברהם). ובכסף משנה פרק ו' מהלכות תפילה מצאתי זה לשונו ונראה לי דאכילת פירות כביצה הוי טעימה אבל יותר מכביצה או כזית מפת אסור עד כאן לשונו. וצריך עיון שסותר הטור ושולחן ערוך:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.