אליה רבה/אורח חיים/קפה

אליה רבה ‏ אורח חיים קפה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] בכל לשון וכו'. כתב הרוקח כל אותיות יש בברכות המזון חוץ מ"ף ו"ף להודיע שאין אף קצף שצף שולט בסעודה כשמברכין ברכת המזון בכוונה ויזכה לף וורדים שסביב נחל בעדן, עד כאן. וכתב בספר החינוך כל הזהיר בברכת המזון מזונותיו לו כל ימיו בכבוד. ובספר חסידים סימן מ"ו מעשה באחד שמת ונתגלה בחלום לאחד מקרוביו ואמר לו בכל יום דנין אותו שלא הייתי מדקדק לברך מוציא וברכת המזון וברכת הפירות בכוונת הלב ואומרים להנאתך נתכוונת שאלו והלא אין משפט לרשעים אלא שתים עשרה חודש וכבר עברו אמר לי אין דנין אותו בפורעניות חזקים כמו בשתים עשרה ראשונים:

ב

[ב] [לבוש] דהרהר וכו'. ונראה לי דאם מחמת חולי או אונס אחר קרא בלבו יצא כמו בעל קרי (מגן אברהם). ויותר יש ללמוד מקריאת שמע לעיל סימן ס"ב ועיין לעיל סימן ק"א:

ג

[ג] בקול רם וכו'. היינו אם אינם בקיאים בברכת המזון, אבל אם הם בקיאים אין צריך לברך בקול רם כן כתבו לחם חמודות ואחרונים, אבל בראשית חכמה משמע דלעולם צריך לברך בקול רם, כי הקול מעורר הכוונה ומביא זכירה אם בראש חודש אם בשבת להזכיר מעין המאורע ובלחש ישכח הכל:

ד

[ד] כנגדו וכו'. כתב מלבושי יום טוב בשולחן ערוך כתב או שיכור ויפה כיוון שמשמיטו שהם דברי תוס' והרא"ש פרק הדר והא דסעיף דלעיל דבריהם פרק אין עומדין כמו שכתב בלחם חמודות עד כאן לשונו. ואני בררתי באליה רבה ליו"ד סימן א' סעיף ח' שאין דברי תוס' סותרין ודברי השולחן ערוך ורמ"א אמיתים כי ירדו לעומק השיטה עיין שם באריכות, גם על הדרישה תמיהתי שם והעליתי לדינא דאם הגיע לשכרותו של לוט אסור אף בשאר ברכות ואם לא הגיע אם יכול לדבר לפני המלך אף שאין יכול לדבר כראוי מותר אף בברכת המזון, ואם אין יכול לדבר לפני המלך כלל מותר בשאר ברכות אבל ברכת המזון יש ספק. גם העליתי שם דמה שכתב רמ"א סימן צ"ט דדין קריאת שמע כדין תפילה מיירי במשמעה דאין שתוי אסור לכתחילה בקריאת שמע ודלא כמעדני מלך ונחלת צבי. גם מה שכתב רמ"א אבל שאר ברכות יכול לברך דקדק דוקא שאר ברכות אבל ברכת קריאת שמע דינא כקריאת שמע עצמו:

ה

[ה] [לבוש] דבתפילה שיכור וכו'. בעולת תמיד השיג על הלבוש דאם כן גם בשאר ברכות יש להסתפק לפי מה שכתב רמ"א סימן צ"ט דגם שאר ברכות יכול שיכור לברך, ע"כ. ודבריו תמוהין דבתוס' עירובין דף ס"ד ד"ה שיכור וכו' מבואר דבאמת הספק בשאר ברכות כמו בברכת המזון, וכן משמע בהרא"ש ומרדכי ואגודה לשם. עוד כתב ונראה דמספיקא צריך לחזור ולברך דברכת המזון מדאורייתא וספיקא דאורייתא לחומרא, ועוד דהוה ליה כמו ספק בחסרון ידיעה דלא בכלל ספיקא הוא, עד כאן. ולעניות דעתי זה לא דמי כלל לחסרון ידיעה דדוקא בנשבר הגף בסימן נ"ג דאפשר לבקי להבחין אם הוא קודם שחיטה, אבל בזה דסיפוקי מספקא לחכמים כל הספיקות כך הם. מיהו לדינא כתב הב"ח בסימן צ"ט דנקטינן דצריך לחזור ולברך כמו בקריאת שמע ותפילה כאם תמצא לומר דתוס' ומרדכי, ומשמע להדיא בין בברכת המזון בין בשאר ברכות וכן משמע בנחלת צבי ועולת תמיד גופיה שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.