רב פעלים/א/יורה דעה/מג

גרסה מ־11:16, 20 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

רב פעליםTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png יורה דעה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. אשה נדרה בעת צרה סך מה לצדקה, ואינה זוכרת אם אמרה לאבות העולם זיע"א, או ליחזקאל הע"ה, או לעזרא הסופר ע"ה, או לרמב"ה זיע"א, כי לקופות אלו רגילה לידור, ורק עתה שכחה למי מהם נדרה, ושואלת מה לעשות לצאת ידי חובתה, יורנו ושכמ"ה:

תשובה. הקופות הנז' יש לכל א' עניי עיר מיוחדת שזוכים בה, וכתבתי בס"ד בתשובה, דאין רשאי האדם לשנות מקופה זו לקופה זו, כי כל עניי עיר עיר אחת זוכין בקופה השייכה להם, ואם יתן לקופה אחרת הרי זה גוזל את אלו, ואע"פ שאין עניים מיוחדים לקופה, עכ"ז הגבאי יכול לתבוע בעד הקופה שהוא ממונה עליה, ואין הנודר יכול לשנות ולפטור עצמו מטענת הגבאי, ושם הבאתי מ"ש הרב מחנה אפרים בה' צדקה סי' ז' וסי' ב' דף י"ז סוף ע"ד, ובסי' יו"ד ע"ש, גם הבאתי דברי הגאון מהרי"ש ז"ל ביד שאול סי' רנ"ח ס"ק ה', ודברי חבירו הגאון מאמר מרדכי ז"ל בשו"ת סי' ט"ו, מ"ש להגאון משה תאומים ז"ל, ובררנו מכל הנז"ל דהנודר לקופה פ' אינו יכול לפטור עצמו ליתנה בקופה אחרת, וזה חשיב ממון שיש לו תובעין, כי לכל קופה יש גבאין ממונים עליה, והם יכולים לתבוע, ועיין בשו"ת הרמ"ץ מ"ש בזה יע"ש:

ועתה אשיב על נידון השאלה הנז', כי ראיתי דהספק הזה עצמו הובא בחתם סופר יו"ד סי' ר"מ, שנשאל באחד שעלה לס"ת ונדר סך מה לצדקה אחת מהק"ק שבעיר, ויש בעיר כמה מיני צדקות כגון של עניים, ושל ת"ת, ושל קברנים ושל הכנסת כלה, ושל בקור חולים, והוא נדר לאחד מהם, ושכח לאיזה מהם פרט, ועתה יש להסתפק אי נימא מספיקא צריך לשלם לכולם, או אינו צריך לשלם כלל, דלכל א' יאמר אייתי לי ראיה דאנת הוא ואשלם לך, או יניח פ"א ביניהם ויסתלק. והרמב"ם פ"ח ממ"ע פסק להדיא להחמיר, וכן פסק בש"ע סעיף ג', מ"מ בנידון שלפנינו צ"ע, ובסו"ד כתב וז"ל ועל הנידון שלפנינו ע"כ משום ספק איסורא צריך לשלם לכל הצדקות כולם, עד שלא ישאר לו שום ספק, דומיא מה שאמרו במנחות דף ק"ו ע"ב פרשתי ואיני יודע מה פרשתי, יהא מביא עד שיאמר לא לכך נתכוונתי, וכיון שבררנו דצדקה נמי ספיקא לחומרא, א"כ דינו לענין זה כמו הקדש ממש, והיינו שאנו מורין לו כך, אבל פשיטא שא"א לכופו על זה, אלא אם ירצה מניח ביניהם ומסתלק, כל זה נ"ל להלכה מהראיות שכתבתי לעיל. עכ"ל יע"ש:

ואנא עבדא נ"ל בס"ד, כיון דאין לכל קופה עניים מבוררים, וגם איכא מאן דס"ל דיכול לשנות מעניים לעניים, אע"ג דלא קי"ל הכי לענין הלכה, מ"מ כה"ג שהנודר הוא נותן סך שנדר ושכח למי נדר, תביא האשה הסך לב"ד, ואז הב"ד יחלקו הסך לקופות אלו שהיא מסתפקת בהם, כדין ממון המוטל בספק דיחלוקו, והב"ד יקחו שטר מחילה מיד הממונים של כל קופה וקופה, על שם האשה הנודרת, בעת שיתנו להם חלק הקופה המגיע לפי החלוקה, כן נ"ל להורות, ואין הפנאי מסכים להאריך בזה. והשי"ת ברחמיו יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.