שו"ת רדב"ז/א'תצט
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ותשעים ותשעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן קכו]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(קכו) שאלת על לשון הרב פ"ב דמגלה שכתב אבל היתה כתובה בכתב עברי וקרא ארמית לארמי לא יצא שנמצא זה קורא על פה וכיון שלא יצא ידי חובתו הקורא לא יצא השומע ממנו ע"כ. וקשיא לך למה ליה לאורוכי כולי האי ליכתוב היתה כתובה בכתב עברי וקראה ארמית לא יצא ופשיטא דהשומע לא יצא:
תשובה אי כתב כן הייתי אומר הקורא לא יצא שכיון שהוא יודע עברי וקרא ארמי לא יצא אבל השומע כיון שאינו יודע זולת ארמית ה"א דיצא לכך הוצרך הרב לומר כיון שהקורא לא יצא גם השומע לא יצא לפי שהקריאה היא על פה ואע"ג דכתב המגיד כי דעת רבינו שאע"פ שיודע אשורי ויודע לעז אלו רצה לקרותה בלעז יוצא בה ידי חובתו הנ"מ כגון שהיא כתובה בלעז ובכתב אותו לשון אבל אם כתובה עברי דהיינו לשון הקדש וקראה ארמי הוי כקורא על פה ולא יצא לא הקורא ולא השומע ומה שכתב הרב היתה כתובה בכתב עברי היינו כתב אשורי ומשום דסתם עברי כתבו הוא אשורי ולשונו לשון הקדש וזהו שכתב למעלה היתה כתובה יונית ושמעה יצא אע"פ שאינו מכיר ואפי' היה השומע עברי ומאי רבותיה דעברי אלא ודאי שיודע כתב אשורי ולשון הקדש והיינו רבותיה ופשוט הוא וכבר היה מעשה במצרים במגלה שהיתה כתובה בכתב אשורי והלשון ערבי ופסלנוה לפי שהוא כקורא על פה ודקדקנו כן מלשון הרב שכתב והוא שתהיה כתובה בכתב אותה הלשון ע"כ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |