ביאור הגר"א/חושן משפט/א
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בזה"ז. הוא לשון הטור הרא"ש פ"ק דב"ק ס"ך ור"ל אפי' בא"י כמ"ש בתוס' דגטין פ"ח ב' ד"ה במלתא כו':
(ב) וכתובות כו'. ג"כ מה"ט שלא תנעול דלת בפני לווין וג"כ שכיח ואיכא חסרון כיס וגם מצינו בש"ס בכמה מקומות שהיו דנין עליהם:
(ג) ומזיק. רמב"ם ב"ק פ"ד:
(ד) המצויין. שם פ"ח ב':
(ה) תשלומי. שם סנהדרין ח' א':
(ו) וכן כל המשלם כו'. מתני' בפ"ג דכתובות וגמ' שם וב"ק ט"ו ב':
(ז) או כו':
(ח) אלא מומחים. ל' רמב"ם סנה' ב' ב':
(ט) הסמוכין. שם י"ד א':
(י) נזק. שם כל הנישום כו':
(ליקוט) נזק כו'. ממ"ש כל הנישום כו'. כ"ה ברמב"ם להדיא ועכ"מ שם שהאריך (ע"כ):
(יא) ופגם. שם ב':
(ליקוט) ופגם. ט"ז שכתב שמ"ש בגמ' שם בשת ופגם ט"ס הוא פגם ע"ש (ע"כ):
(יב) בשת. וצער כמו בושת דלית בי' חסרון כיס:
(יג) וכופר. שם א' כנ"ל:
(יד) (ליקוט) אבל שבת כו' כ"כ בהג"א ר"פ החובל בד"ה ופר"ח שכל ד' א"נ שבמתני' לבד מקרן גובין בבבל וכן אותן של ר' אושיעא לבד מנזק כמש"ש כל הנישום כו' ובשת דלית ביה חסרון כיס כמש"ש וה"ה לצער אבל באותן של ר"ח אינן אלא ג' גנב וגזלן ועדים זוממין דממונא כמש"ש אבל השאר קנסא נינהו כמש"ש ור' אושיעא כו' ובאונס ומפת' אע"ג דאית בהו נזק וצער ובשת כמש"ש מ"מ לא גבינן כנ"ל ומטמא כו' קי"ל דהיזק שא"נ ל"ש היזק אבל עדים זוממין קי"ל כת"ק ודוקא בדליכא למיהדר דחסרון כיס הוא. ואף שמהרי"ח בהג"א שם נסתפק באש ובור הוא עצמו כ' בשמו בספ"ה בד"ה ובזה"ז כו' דגובין וכ"כ טוש"ע בס"ס ת"י הרי מן מן השלשי' אבות עם ש"ו ומו"מ וכופר ושלשים ש"ע עתוס' ה' א' ד"ה למעוטי כו' אין גובין בבבל אלא ט"ו עם מסור ולהרב בהג"ה אינן אלא י"ג (ע"כ):
(ליקוט) אבל שבת כו'. וכ"נ בהג"א ר"פ החובל בשם ר"ח ?וט"ס שם ע"ש בשת וחשיב שם ט"ו דברים וכמש"ל וכ"מ בגמ' שם דקא' הלכך אדם באדם כו' בשת אע"ג כו' מ' דאדם באדם דקא' לא מיירי בד' דברים וכן קא' זו נזקי אדם באדם ל"ק רק נזק בלבד (ע"כ):
(ליקוט) אבל שבת כו' מדקאמר שם כל הנישום כעבד כו' רבא לטעמיה מ' דוקא בדבר הנישום וכן שם דמשני אמרי כי קא עבדינן שליחותייהו במידי דקים כו' אדם באדם נמי פוק חזי כו' ועוד מדפרי' שם ועוד תשלום כפל כו' ולא פריך משבת וריפוי (ע"כ):
(טו) וי"א. רש"י סנה' ב' א' ד"ה וחבלות כו' וכמ"ש בב"ק הלכך אדם באדם כו':
(טז) בהמה כו' אבל כו' וכן כו'. שם:
(יז) וכן מי. ב"ק ד' ב':
(יח) או גזל. שם ורא"ש ריש סנה' כו' לפי מאי דמסיק בב"ק שם אלא כו' וקאמ' שם דחבלו' לא שכיחא מ' אבל שאר מילי שכיחי אפי' גזילות ור"ל כמ"ש תוס' שם ושם דמ"ש במתני' גזילות היינו ע"י חבלות ובכלל חבלות הוא וכ' שהרי בכמה מ' בש"ס מצינו שהיו דנין דיני גזילות ועבה"ג:
(יט) וי"א דוקא כו'. כ"פ במתני':
(ליקוט) וי"א כו'. מ"מ אינו מתורץ קו' תוס' מה שהקשו משם צ"ו ב" מההוא גברא דגזל פדנא כו" וקא' לשלם שבח וס"ד דרבא דמדינא קא' וכן כמה סוגיות קשה לדבריו אבל תוס' כ' גזילות מחמת חבלות והרא"ש כ' בריש סנה' דלמסקנא דגמ' בב"ק שם הדר מגזילות וכ"כ הטוש"ע ברי"ס ל' דדבריו דחוקים דכל הסוגייות דמתני' דריש סנה' וגמ' סוף גיטין כולהו דלא כהלכתא (ע"כ):
(כ) דיני. ב"ק קט"ו ב' קי"ז ב":
(ליקוט) דינא דגרמי וכן כו'. הרמב"ם ולכאורה דאזיל לשיטתו דס"ל דמדינא חייב כמ"ש בסי' שפ"ח ס"ב דאם מת חייבין היורשין לשלם אבל אין חולק בזה וראיה מרפרם דכפייה כו' וכן במסור בסוף ב"ק בעובדא קמיה דר"נ וחייביה ושם בעובד' קמיה דרב אשי (ע"כ):
(כא) עדים כו'. ג"כ מה"ט שם ודף ב' א' תוס' ד' ב' ד"ה עדים:
(ליקוט) עדים כו' ודלא כר"ע מדדחיק במכות ג' א' לר"ע דוקא באומר וחייבני ממון ולא אוקיים כה"ג וכן מוכיחין כמה סוגיות אבל הרשב"א בתה"א סימן רפ"ח פ' כר"ע דרבה ור"ן מפירשי טעמיה במכות שם וקאמ' תדע מ' דדבר ברור הוא ע"ש (ע"כ):
(כב) אע"פ. רי"ף פ' החובל:
(כג) וכן אם. שם גמ' ודף ט"ו ב' כתובות מ"ח ב':
(כד) ואם. שם ורא"ש לגי' אם:
(ליקוט) ואם כו'. והרי"ף לא כ"כ וכן רש"י שם ד"ה דאי תפס כו' (ע"כ):
(כה) אבל קנסות כו'. שם צ"ו ב' ורי"ף שם:
(ליקוט) וכ"ז כו'. כ"כ הרא"ש פ' השולח ופליג על הרי"ף שם וכ"כ המרדכי שם וראיתו ממ"ש ב"ד מכין ועונשין ובפ"ט דב"ק האי גזלנא עתיקא ובפ"ג דסנהדרין ליכהוייה לעיניה וז"ש וכמ"ש בסי' ב' אבל אינו מוכרח דשם בקנסו' שבכל דור שעושה הדיין מעצמו דאל"כ תקשי דברי רי"ף אהדדי ועבי"ד סי' רס"ז ס"פ שסתם בשו"ע כדעת הרי"ף ועבה"ג (ע"כ):
(ליקוט) וכ"ז כו'. דברי הרא"ש ומרדכי צ"ע מ"ש מפנדא דמרא בר"פ המניח וכן הקשה בט"ז וכמ"ש בס"א וכן כל הקנסות כו' (ע"כ):
(ליקוט) וכ"ז דוקא כו'. כ"כ בד"מ בשם מרדכי ס"פ השולח וז"ל שם סי' תקל"ג דמוכר עבדו לגוים קונסין כו' כ' הרי"ף חזינן לגאון דאמר לא מגבינן האי קנסא אלא בא"י כו' ור"ב אומר דהא אמרי' דאין דנין דיני קנסות בבבל היינו קנסות הכתובות בתור' כגון אונס ומפתה ומוציא ש"ר ול' שקלים ש"ע ותשלומי כפל ודו"ה וח"נ אבל דברים שבאו חכמים מעצמן לקנוס כו' ובפ' הגוזל אר"נ האי גזלנא כו' ובפ' ז"ב ליכהוייה לעיניה ואמרי' ב"ד מכין כו' וכן תמה שם הרא"ש והביאו הטור ביו"ד סי' רס"ז אבל שו"ע שם ס"פ וכן הרמב"ם שם כ' כדברי הרי"ף וקושית המרדכי והרא"ש י"ל דס"ל דוקא כ"א רשאי לקנוס מעצמו כפי שיראה לשעתו ומקומו וכמ"ש בסי' ב' ודלא כמו שדימה המרדכי והרב לשם דהא הרי"ף והרמב"ם מודים שם כמש"ש וכ' הרמב"ם וש"ע כאן בס"א וכן כל הקנסות שקנסו כו' אבל המרדכי סובר דשם לאו קנסא הוא אלא שחכמים שיערו שכ"כ שוה דמי בושתו והרמב"ם למד ממ"ש בר"פ המניח ובר"פ החובל קנסא קמגבית בבבל אלמא קנסא אבל המרדכי ס"ל כמ"ש תוס' שם ושם דלאו קנסא הוא אלא דין קנס' דלא שכיחא ואין חסרון כיס קרי קנסא ודלא כרמב"ם וש"ע ס"א ובס"ס שפ"ב כ' ובזה"ז כו' וכ"כ תוס' בב"ק שם והיינו כדברי הרמב"ם לס' ראשונה דשם שכ' כמו שיראו הדיינים הוא ככ"ע אבל לס' שניה דקנס קצוב הוא ע"כ הוא כדברי רי"ף ורמב"ם וערי"ף שם ובסי' שס"ג ס"ג כ' ואם הוחזק כו' והוא צ"ע דלדבריו קנס קצוב הוא ודברי הרי"ף י"ל דה"ק כה"ג קונסין ר"ל כ"א כפי שיראה וכמ"ש ועוד כו' ע"ש (ע"כ):
(כו) המבייש. רא"ש פ' החובל מגמ' ערכין ט"ו א':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |