יצחק ירנן/מאכלות אסורות/טז

גרסה מ־15:55, 10 במרץ 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
יצחק ירנן
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יצחק ירנןTriangleArrow-Left.png מאכלות אסורות TriangleArrow-Left.png טז

כהעריכה

נטיעה של ערלה וכו' ולמה התירו לו ללקוט לכתחילה וכו'. וכתב הפרי חדש במים חיים בשיטת גיטין דף נ"ד מהש"ס וז"ל דע שהרב אינו מפרש כפירוש רש"י דמחובר חשיבא ולא בטלה אלא דאף במחובר בטלה כדינה במאתים נטיעות וזה שהתיר ללקוט לכתחילה ואף שנתבטלה קאמר ת"ק שלא ילקוט כדי שיטרח ויוציא הנטיעה האסורה אבל אם כבר עבר וליקט שרי ור"י פליג עליה דכיון שכבר נתבטל במחובר אף לכתחילה יכול ללקוט וכו' יעו"ש.
ולענ"ד דעת רבינו כדעת רש"י דבמחובר ליכא ביטול והוא דרבינו ס"ל כר' יוסי ור"י התיר ללקוט לכתחילה ובלקיטה מתערבין זה בזה ומתבטל האיסור דלא כת"ק דאסר ללקוט מטעם דאין מבטלין איסור לכתחילה ואהא קשה לו לרבינו לר' לר"ש למה התירו לו ללקוט לכתחילה והיה מן הדין שאוסרין לו עד שיטרח ויוציא הנטיעה וכו' דהיינו טעם דבעלמא דאין מבטלין איסור לכתחילה ואהא משני שהדבר חזקה וכו' וא"כ כאן שרי לבטל האי איסורא משא"כ בעלמא ועיין להר"ב ותוס' יו"ט בפי' המשנה וא"כ נמצא דעת רבינו ורש"י שוין וז"ל רבינו בפירוש המשניות על כן כשיתערב זאת הנטיעה האסורה בכלל נטיעות כשירות אפי' היו אלף אסור ללקוט מהם שום דבר לכתחילה לפי שאינו יודע אם מן הפרי המותר לקח אם מן האסור וכו' עכ"ל פירוש לפירושו דהוי מחובר וכל אחד חשוב לעצמו דאי לא תימא הכי בתלוש דמן התורה חד בתרי בטיל היאך מבוטל כיון דאינו יודע אם מן המותר נטל אלא ודאי דטעמו משום היותו מחובר דחשיב ולא בטיל ובדברי רש"י דאתן עלה תהי בהו עמיתנו החכם השלם שב"ע הי"ו דאילו הכא ס"ל לרש"י דמחובר לא בטיל ואילו בסוכה דף ט' ע"ב כתב בד"ה כשחבטן וז"ל השפיל ענפיו למטה מעורבין עם סכך כשר ואין נראין בעין וסכך כשר רבה עליו ומבטלו דמדאורייתא כל מילי בטל ברובא כדתנן במתני' וכו' עכ"ל והא במחובר ליכא ביטול דחשיב ולק"מ דהא דדבר חשוב לא בטיל הוי מדרבנן וכמ"ש רש"י בפירוש בגיטין דמדאורייתא אחרי רבים להטות ובסוכה כתב רש"י וז"ל דמדאורייתא כל מילי בטל ברובא הרי דקאי אדינא דאורייתא וא"ת למה בסוכה אוקמוה חכמים אדינא דאורייתא י"ל דשאני התם בסוכה דבשעת הביטול עדיין לא הוי אסור וקיל ומשו"ה מועיל ביטול אף דחשוב דבלא"ה צ"ל טעם זה דהא קי"ל דמדרבנן אין מבטלין איסור לכתחילה ובסוכה מבטל לכתחילה אלא ודאי צ"ל דשאני סוכה דעדיין לא הוי איסור.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.