אור שמח/נדרים/ט

גרסה מ־14:26, 2 במרץ 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חשק שלמה
יצחק ירנן
מעשה רקח


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ט

יז

הנודר הנייה מבני העיר ובא אדם ונשתהה שם שנים עשר חדש ה"ז אסור ליהנות ממנו.
פשוט דאף אם בא אחרי הנדר ונשתהה י"ב חדש ה"ז אסור להנות ממנו, דלא דמי לאומר הריני נדור מיורדי הים לאחר ל' יום ונעשו יושבי יבשה בנתיים דלא אסור מהם למאן דאזיל בתר הנדר כמפורש בירושלמי סוף פ"ד דנדרים, דכיון דבשעת חלות נדרא הווי בני העיר ודאי אסור לכו"ע והאריך בזה הר"ן (דף פ"ד). ולא קשה מהא דתנינין ופסקה רבינו לקמן פ"י ה"י כיצד הרי שנדר בבקעה ואסר כו' עד הקיץ ועלה להר אינו מסתכל בקיץ כו' אלא במקום שנדר בו, דשאני תמן דהוא לסימן על המשך הזמן משא"כ כאן לאסור בבני אדם ודאי נאסר אף באנשי עיר שלא היו בשעת נדרו וז"פ, ודוגמא לזה תראה דאינו אסור רק עד שיכפלו רוב המקצעות ולעיל ה"ד כתב רבינו אין הולכין אחר הרוב ועיין טורי זהב סימן ר"ח שהרגיש בזה יעו"ש דברים צודקים:

כ

במשנה איכא עוד בבא מאוכלי השום ועיקר הגירסא עיין לח"מ ואסור בכותים. ובתוספתא מאוכלי השום ר"י אוסר אף בכותים, אמנם עיקר הגירסא בדפוס צוקער מאנדל ר"י אוסר אף בכהנים, והכוונה לפי שעזרא תיקן שיאכלו שום בלילי שבתות שמרבה את הזרע וכהנים צריכים לעבוד עבודה במקדש וסד"א דכמו שאסורים לשתות יין שמא יבנה המקדש כן אסורים להרבות הזרע, או דיהיו אסורים לאכול בתרומה וכמו דאמרו בפ"ב דנדה כש"כ שמביאו לידי חימום ויעוין סוף פ"ק דיומא, קמ"ל דגם הכהנים מאוכלי שום בע"ש ופשוט:

כא

נדר מזרע אברהם כו' ואינו אסור אלא בישראל:
ולא בגרים, דאע"ג דקוראין אבותינו מ"מ זרע לא מקרו, נמוקי יוסף בשם ריטב"א. והוא נכון מאוד וא"ש בזה הא דבמשנה קאמר שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באוה"ע שאיני נהנה לישראל לוקח ביותר ומוכר בפחות כו' יהנה לאומות, דיפלא דהך שאיני נהנה לישראל מיותר ואמאי לא נקיט על הך דשאיני נהנה לזרע אברהם, וע"כ דמותר בגרים ולא הוה מצי למיתני יהנה לאומות ולא הוה קמ"ל הרבותא מהרא"ה ז"ל שהביא הר"ן, ולכך תני הך דשאיני נהנה לישראל דאסור בגרים כמו"ש בתוספתא הביאה רבינו ודוק:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.