244
עריכות
אין תקציר עריכה
(הוספה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
והחכם צבי {{ממ|[[חכם צבי/ט|סימן ט]] הו"ד במשנ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/תרמח#לג|סימן תרמח סקל"ג]]}} כתב שאם אין לו אתרוג אחר יכול ליטלו אף ביום הראשון{{הערה|ועיין קבא דקשייתא {{ממ|[[קבא דקשייתא/עה|עה]]}} מה שדן בדבריו. וע"ע ערוך השלחן {{ממ|[[ערוך השלחן/אורח חיים/תרמח#כה|סימן תרמח סכ"ה]]}}.}} | והחכם צבי {{ממ|[[חכם צבי/ט|סימן ט]] הו"ד במשנ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/תרמח#לג|סימן תרמח סקל"ג]]}} כתב שאם אין לו אתרוג אחר יכול ליטלו אף ביום הראשון{{הערה|ועיין קבא דקשייתא {{ממ|[[קבא דקשייתא/עה|עה]]}} מה שדן בדבריו. וע"ע ערוך השלחן {{ממ|[[ערוך השלחן/אורח חיים/תרמח#כה|סימן תרמח סכ"ה]]}}.}} | ||
== ברכת שהחיינו == | |||
האחרונים נחלקו אם מברכין שהחיינו על אתרוג{{הערה|שד"ח (ברכות ב' סק"ב)}}, י"א שלא לברך, דדר באילנו כל השנה,{{הערה|כתב סופר (סי' כג) הלכות קטנות (ח"א רלג, ועי' ח"ב רנז) ומשנ"ב (רכה טז)}} והכת"ס מוסיף דגם הוא בוסר ולא ראוי לברכה זו, יש שכללו לאתרוג בדין ירקות שאין מברכין עליהם שהחיינו.{{הערה|חסד לאלפים ויפה ללב (רכה ו)}} ובשד"ח שם פלפל בכל הטעמים, דעל טעם שדר באילנו הביא מחסד לאלפים בשם פרי האדמה, שאם יש זמן קבוע לגדילתו מברכין שהחיינו אף שדרכו להתקיים כל השנה באילן. {{הערה|וצ"ע ממש"כ המג"א בטעם שאין מברכין על ירקות - מפני שמשמרים אותם בקרקע כל השנה.}} ועל הטעם שהוא בוסר, הקשה מהמשנה פ"ק דמעשרות (משנה ד') דאתרוגין תחילתן וסופן אוכל, ומהנפסק בשו"ע (רב ס"ב) דעל פירות האילן מברכים בורא פרי העץ משיוציאו פרי, דלא כעל בוסר שמברכים בורא פרי האדמה. וכן כתב שער אפרים (סי' לה). ועל הטעם שאתרוג שווה לירק כתב דיש לפקפק, משמע בכוונתו שלגבי זה אולי לא שווה לירק, א"נ יש הרבה ירקות שמברכין שהחיינו. ולמעשה נקט דהוי ספק ברכה. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||