שו"ת הרא"ש/ו/טז: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
שאלה ילמדנו רבינו קהל שהיה מנהגם לחכור חכירות הקדשים או האלמעונה וכשכותבין השטר של החכירות כותבין אותו בשם אחד מן הקהל ובסוף השטר אומר קודם חתימת העדים וזה הממון הוא מהחכירות כך וכך של הקהל ועכשיו ראובן הוציא שטר על שמעון והוא כתוב בשם ראובן ואומר בסופו ואלו המעות הם מחכירות כך וכך של הקהל וכשראו הקהל השטר אמרו לשמעון אלו המעות שלנו אל תתנם לראובן אף על פי שהשטר כתוב על שמו כיון שכתוב בסופו שהוא מחכירות הקהל וכן היה מנהגם לכתוב השטר על שם אחד וראובן אומר כיון שכתוב על שמו שלו הן ועוד אומר שהקהל נתנו שטר זה לגבות ממנו מעות שהיה לו אצל הקהל והקהל טוענין שאין לו אצלם כלום ושמעולם לא נתנו לו שטר זה לגבותו אלא כתבו אותו על שמו כמנהגם.
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
תשובה כיון שמנהג הקהל הוא כשחוכרין חכירות שכותבין אותו בשם אחד מן הקהל וכותבין בסוף השטר וזה הממון הוא מחכירות הקהל וכך נמצא כתוב בשטר שביד ראובן לאו כל כמיני' לומר כל המעות שלו הם כי עליו להביא ראיה כיון שכתוב בשטר שהוא מחכירות הקהל וגם מנהג הוא לכתוב חכירות הקהל על שם היחיד ומה שטוען ראובן שהקהל נתנו לו שטר זה לגבות ממנו מעות שהיה לו אצל הקהל זו אינה טענה שאם נתנו לו הקהל השטר לגבות בו היה צריך עם כתיבה ומסירה דאותיות אינן נקנות אלא בכתיבה ומסירה הילכך אין טענתו טענה והמעות שחייב שמעון של הקהל הם נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
'''שאלה''' ילמדנו רבינו קהל שהיה מנהגם לחכור חכירות הקדשים או האלמעונה וכשכותבין השטר של החכירות כותבין אותו בשם אחד מן הקהל ובסוף השטר אומר קודם חתימת העדים וזה הממון הוא מהחכירות כך וכך של הקהל ועכשיו ראובן הוציא שטר על שמעון והוא כתוב בשם ראובן ואומר בסופו ואלו המעות הם מחכירות כך וכך של הקהל וכשראו הקהל השטר אמרו לשמעון אלו המעות שלנו אל תתנם לראובן אף על פי שהשטר כתוב על שמו כיון שכתוב בסופו שהוא מחכירות הקהל וכן היה מנהגם לכתוב השטר על שם אחד וראובן אומר כיון שכתוב על שמו שלו הן ועוד אומר שהקהל נתנו שטר זה לגבות ממנו מעות שהיה לו אצל הקהל והקהל טוענין שאין לו אצלם כלום ושמעולם לא נתנו לו שטר זה לגבותו אלא כתבו אותו על שמו כמנהגם.


<noinclude>{{שולי הגליון}}
'''תשובה''' כיון שמנהג הקהל הוא כשחוכרין חכירות שכותבין אותו בשם אחד מן הקהל וכותבין בסוף השטר וזה הממון הוא מחכירות הקהל וכך נמצא כתוב בשטר שביד ראובן לאו כל כמיני' לומר כל המעות שלו הם כי עליו להביא ראיה כיון שכתוב בשטר שהוא מחכירות הקהל וגם מנהג הוא לכתוב חכירות הקהל על שם היחיד ומה שטוען ראובן שהקהל נתנו לו שטר זה לגבות ממנו מעות שהיה לו אצל הקהל זו אינה טענה שאם נתנו לו הקהל השטר לגבות בו היה צריך עם כתיבה ומסירה דאותיות אינן נקנות אלא בכתיבה ומסירה הילכך אין טענתו טענה והמעות שחייב שמעון של הקהל הם נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
 
<noinclude>{{שולי הגליון}}{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
 
{{פורסם בנחלת הכלל}}  
{{ניווט כללי תחתון}}
</noinclude>