עריכת הדף "רש"י/שמות/י"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה.'''  והתרה בו:

'''שיתי.'''  שומי, שאשית אני:

== ב ==

'''התעללתי.'''  שחקתי, כמו כי התעללת בי {{ממ|במדבר כ"ב}}, הלא כאשר התעולל בהם {{ממ|שמואל א' ו'}}, האמור במצרים, ואינו לשון פועל ומעללים, שאם כן היה לו לכתב עוללתי, כמו ועולל למו כאשר עוללת לי {{ממ|איכה א'}}, אשר עולל לי {{ממ|שם}}:

== ג ==

'''לענת.'''  כתרגומו, לאתכנעא", והוא מגזרת עני, מאנת להיות עני ושפל מפני:

== ה ==

'''את עין הארץ.'''  את מראה הארץ:

'''ולא יוכל.'''  הרואה ''' לראת את הארץ''' , ולשון קצרה דבר:

== ז ==

'''הטרם תדע.'''  העוד לא ידעת כי אבדה מצרים:

== ח ==

'''ויושב.'''  הושבו על ידי שליח, ששלחו אחריהם והֱשיבום אל פרעה:

== י ==

'''כאשר אשלח אתכם ואת טפכם.'''  אף כי אשלח גם את הצאן ואת הבקר כאשר אמרתם:

'''ראו כי רעה נגד פניכם.'''  כתרגומו. ומ"א שמעתי, כוכב אחד יש ששמו רעה, אמר להם פרעה, רואה אני באצטגנינות שלי אותו כוכב עולה לקראתכם במדבר, והוא סימן דם והריגה. וכשחטאו ישראל בעגל ובקש הקב"ה להרגם, אמר משה בתפלתו, למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לב#|שמות לב]]}}, זו היא שאמר להם, ראו כי רעה נגד פניכם. מיד וינחם ה' על הרעה והפך את הדם לדם מילה, שמל יהושע אותם, וזהו שנ' היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם {{ממ|יהושע ה'}}, שהיו אומרים לכם, דם אנו רואין עליכם במדבר:

== יא ==

'''לא כן.'''  כאשר אמרתם להוליך הטף עמכם, אלא ''' לכו הגברים ועבדו את ה'''' :

'''כי אתה אתם מבקשים.'''  כי אותה בקשתם עד הנה, נזבחה לאלהינו, ואין דרך הטף לזבח:

'''ויגרש אותם.'''  הרי זה לשון קצר ולא פרש מי המגרש:

== יב ==

'''בארבה.'''  בשביל מכת הארבה:

== יג ==

'''ורוח הקדים.'''  רוח מזרחית נשא את הארבה, לפי שבא כנגדו, שמצרים בדרומית מערבית היתה, כמו שמפרש במקום אחר:

== יד ==

'''ואחריו לא יהיה כן.'''  ואותו שהיה בימי יואל שנ' כמוהו לא נהיה מן העולם {{ממ|יואל ב'}}, למדנו שהיה כבד משל משה. {{ממ|אותו של יואל היה}} ע"י מינין הרבה, שהיו יחד ארבה, ילק, חסיל, גזם, אבל של משה לא היה אלא מין אחד, וכמוהו לא היה ולא יהיה:

== טו ==

'''כל ירק.'''  עלה ירק, וירדו"רא בלעז:

== יט ==

'''רוח ים.'''  רוח מערבי:

'''ימה סוף.'''  אומר אני שים סוף היה מקצתו במערב, כנגד כל רוח דרומית, וגם במזרחה של ארץ ישראל, לפיכך רוח ים תקעו לארבה בימה סוף כנגדו. וכן מצינו לענין תחומין שהוא פונה לצד מזרח, שנאֱמר מים סוף ועד ים פלשתים {{ממ|לקמן כג לא}} ממזרח למערב, שים פלשתים במערב היה, שנאֱמר בפלשתים יושבי חבל הים גוי כרתים {{ממ|צפניה ב'}}:

'''לא נשאר ארבה אחד.'''  אף המלוחים שמלחו מהם:

== כא ==

'''וימש חשך.'''  ויחשיך עליהם חשך יותר מחשכו של לילה, חשך של לילה יאמיש ויחשיך עוד:

'''וימש.'''  כמו ויאמש. יש לנו תבות הרבה חסרות אל"ף, לפי שאין הברת האל"ף נכרת כל כך, אין הכתוב מקפיד על חסרונה, כגון ולא יהל שם ערבי {{ממ|ישעיהו י"ג}}, כמו לא יאהל, לא יטה אהלו, וכן ותזרני חיל {{ממ|שמואל ב' כ"ב}}, כמו ותאזרני. ואנקלוס תרגם לשון הסרה, כמו לא ימוש. בתר דיעדי קבל ליליא", כשיגיע סמוך לאור היום. אבל אין הדבור מישב על הוי"ו של וימש, לפי שהוא כתוב אחר ויהי חשך. ומ"א פותרו לשון ממשש בצהרים {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כח#|דברים כח]]}}, שהיה כפול ומכפל ועב עד שהיה בו ממש:

== כב ==

'''שלשת ימים.'''  שלוש של ימים, טרציינ"א בלעז, וכן שבעת ימים בכל מקום שטיי"נא של ימים:

'''ויהי חשך אפלה: שלשת ימים.'''  חשך של אפל, שלא ראו איש את אחיו אותן ג' ימים. ועוד שלושת ימים אחרים חשך מכפל על זה, שלא קמו איש מתחתיו, יושב אין יכול לעמד, ועומד אין יכול לישב. ולמה הביא עליהם חשך, שהיו בישראל באותו הדור רשעים ולא היו רוצים לצאת, ומתו בשלושת ימי אפלה, כדי שלא יראו מצריים במפלתם ויאמרו, אף הם לוקים כמונו. ועוד, שחפשו ישראל וראו את כליהם, וכשיצאו והיו שואלים מהן והיו אומרים אין בידנו כלום, אומר לו, אני ראיתיו בביתך, ובמקום פלוני הוא {{ממ|שמות רבה}}:

== כד ==

'''יצג.'''  יהא מצג במקומו:

== כה ==

'''גם אתה תתן.'''  לא דיך שמקננו ילך עמנו אלא גם משלך תתן:

== כו ==

'''פרסה.'''  פרסת רגל, פלנ"טא בלעז:

'''לא נדע מה נעבד.'''  כמה תכבד העבודה, שמא ישאל יותר ממה שיש בידנו:

== כט ==

'''כן דברת.'''  יפה דברת ובזמנו דברת. אֱמת שלא אוסיף עוד ראות פניך {{ממ|מכילתא ושמות רבה}}:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}