עריכת הדף "רש"י/משלי/יב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
==ב==
'''טוב יפיק.''' מוציא מן הקב"ה נחת רוח להביא טובה לעולם:

'''ואיש מזמות ירשיע.''' בעל עלילות ירשיע מחייב את הבריות להביא רעה, וכן הוא אומר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ט#יח|קהלת ט יח]]}}:

==ג==
'''לא יכון אדם ברשע.''' לא יתבסס:

==ד==
'''וכרקב.''' תולעת הנכנס תוך העצמות וטוחן אותם כן אשה מבישה ורעה שמעשיה בושים:

==ו==
'''דברי רשעים ארב דם.''' יועצים לרצוח בידם או ע"י עדות שקר:

'''ופי ישרים.''' כששומעים את עצתם יצילום לנרדפים שמגלים את עצתם או אם עדים הם מזימין אותם:

==ז==
'''הפוך רשעים.''' כמו להפוך כמהפכת רגע נהפכים:

'''ואינם.''' כלים כגון סדום:

'''ובית צדיקים יעמוד.''' יתקיים:

==ח==
'''לפי שכלו יהולל איש.''' אם חכם מעט או הרבה הכל לפי שכלו יטול שכרו:

'''ונעוה לב.''' שהניע לבו לגמרי מן התורה הוא יהיה לבוז:

'''נעוה.''' כמו נעותי משמוע {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כא#|ישעיה כא]]}} וכן בן נעות המרדות {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/כ#|שמואל א, כ]]}} וי"ל נעוה מי שלבו נעוע מגזרת נע ונד כאשר יאמר זעוה מגזרת זע:

==ט==
'''טוב נקלה.''' בעיניו ונעשה עבד לעצמו:

'''ממתכבד.''' בעיניו ואומר גנאי הוא לי לעמול במלאכה שאני מבני אדם גדולים וסופו להיות חסר לחם:

==י==
'''יודע צדיק נפש בהמתו.''' מה בהמתו ובני ביתו צריכים:

==יא==
'''עובד אדמתו ישבע לחם.''' כמשמעו, ולפי משלו שחוזר על תלמודו תמיד שלא ישתכח:

==יב==
'''חמד רשע.''' להיות נזון ומתפרנס ממצוד רשעים שצדין את הבריות בגזלות וחמס:

'''ושורש צדיקים יתן.''' מה שהוא ראוי ליתן והוא הפרי:

==יג==
'''בפשע שפתים.''' בפשע שפתי דור המבול שאמרו מה שדי כי נעבדנו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כא#טו|איוב כא טו]]}} בא להם מוקש רע ונח הצדיק יצא מהצרה:

==יד==
'''מפרי פי איש.''' משכר פיהם של עוסקי תורה אוכלים טוב בעולם הזה והקרן קיימת להם לעו"ה:

==טז==
'''אויל ביום יודע כעסו.''' ביום שהוא כועס בו ביום הודיע כעסו שהוא מתגרה ומחרף חבירו ברבים ואין מעצר לרוחו, אבל הערום כוסה קלון ואינו ממהר לריב, ומדרש אגדה ביום שנברא אדם הראשון נודע סורחנו והקב"ה שהוא ערום לא רצה לשחת בריותיו כסה קלונו ודחה לגזרתו מיום של אדם ליום שלו שהוא אלף שנה:

==יז==
'''יפיח אמונה יגיד צדק.''' מי שמדבר אמונה מגיד בדין עדות צדק לזכות הזכאי:

==יח==
'''יש בוטה.''' מדבר כמו לבטא בשפתים {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ה#|ויקרא ה]]}}:

'''כמדקרות חרב.''' שמסכסך את הבריות וגורם להם להרוג:

'''ולשון חכמים.''' המביא שלום בין אדם לחבירו:

'''מרפא.''' למבט' ההוא:

==יט==
'''שפת אמת תכון לעד.''' תתבסס ותקיים:

'''ועד ארגיעה.''' למעט רגע הוא כלה והולך שהשקר אין לו רגלים:

==כ==
'''מרמה בלב חרשי רע.''' ומתוך שה' טרודים במחשבות של תרמית אין להם שמחה וליועצי שלום שמחה:

==כא==
'''לא יאונה לצדיק.''' לא יארע לא תזדמן לו עבירה בלי דעת:

==כג==
'''אדם ערום כוסה דעת.''' אפילו בחכמתו הוא צנוע וכל שכן לדברי שטות הוא מכסה אבל ולב כסילים יקרא אולת. מכריז אולת בקול רם:

==כד==
'''יד חרוצים.''' ישרים:

'''תמשול.''' תעשיר:

==כה==
'''דאגה בלב איש ישחנה.''' ישיחנה מדעתו:

'''ודבר טוב ישמחנה.''' יעסוק בתורה והיא תשמח את הדאגה שבלבו ותצילנו ממנה, ולדברי האומר ישיחנה לאחרים כך סופו של מקרא ודבר טוב שינחמנו חבירו ישמח את הדאגה:

==כו==
'''יתר מרעהו צדיק.''' הצדיק מוותר מדותיו ועובר עליהם יתר לריי"ש בלעז:

'''ודרך רשעים.''' שהיא למודה להרע היא תתעם:

==כז==
'''לא יחרוך.''' מחובר למקרא שלפניו כלומר דרך רשע תתעהו ולא יחרוך את צידו של רמיה שלו:

'''לא יחרוך.''' לא יצליח בתרמיתו ולפי שדבר בל' ציד נופל בו ל' חריכה שהציד המצליח צד את העופות וחורכן באש:

'''והון אדם יקר חרוץ.''' מקרא מסורס הוא והון אדם שהוא חרוץ יקר הוא, ממון אדם כשר יקר הוא:

'''חרוץ.''' עושה אמת, כמו יד חרוצים תעשיר {{ממ|לעיל י}}:

==כח==
'''באורח צדקה חיים ודרך נתיבה.''' של צדקה:

'''אל מות.''' לא ימות:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}