עריכת הדף "ערך/מומר"

{{ניווט כללי עליון}}
==באיסורי עשה ולאו==
בשו"ת חתם סופר {{ממ|ח"ה השמטות סימן קצה}} כתב שהמבטל מצות עשה דשבתון{{הערה|על ידי שטורח ואינו שובת. עי"ש חידושו זה ע"פ דברי הרמב"ן.}} הרי הוא מומר לכל התורה. מבואר שבעובר על איסור עשה נמי חשיב מומר.

ועי' שו"ת רב פעלים {{ממ|[[רב פעלים/ג/אורח חיים/יב|ח"ג או"ח סימן יב]]}} שהביא ספקו של הפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים/אורח חיים/פתיחה להלכות שבת|פתיחה להלכות שבת]]}} אם מחלל שבת בלאו דמחמר חשיב מומר. הרי שנסתפק בזה.

אמנם בשו"ת בצל החכמה {{ממ|[[בצל החכמה/ה/עז|ח"ה סימן עז]]}} כתב שגם הפרי מגדים לא נסתפק אלא לענין מומר דשבת שהמומר לחלל שבת בפרהסיא הוי כמומר לכל התורה. אך גם הוא מודה שלעיקר דין מומר סגי אף בעובר על לאו.

ובספר מגן אבות {{ממ|[[מגן אבות/שבת/ע/ב#ובעיקר|שבת ע: ד"ה ובעיקר]]}} כתב שבלאו לבד אינו נעשה מומר אלא רק בחיובי כרת.

== בירושה ==
נחלקו הקדמונים אם מומר יורש את אביו מן התורה או שכיון שנקרא בן נכר לגבי קרבן פסח ממילא אינו קרוי וזרע ואינו מתייחס אחר אביו. יעויין במרדכי {{ממ|פ"ק דקדושין סימן תצב}}, אור זרוע {{ממ|פ' יש נוחלין סימן קג}}, שו"ת הרשב"א {{ממ|ח"ז סימן רצב}} ושו"ת הרא"ש {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/יז/י|כלל יז סימן י]]}}

אם חזר בתשובה אחר כך, כתבו בשו"ת מהרי"ט {{ממ|[[שו"ת מהרי"ט/ב/חושן משפט/מא|ח"ב חו"מ סימן מא]]}}, בשו"ת הרד"ך ובשו"ת דברי ריבות שאינו זוכה{{הערה|והעיר על דבריהם הגרי"ג אדלשטיין מדברי מהר"י בן חביב {{ממ|יעויין שו"ת הרא"ם סימן מז}} לגבי ייבום שאם שב בתשובה הזיקה חוזרת, ואף הרא"ם שנחלק עליו הוא מטעם שנאסרה עליו שעה אחת, וא"כ בירושה מדוע לא תשוב זכותו לירש.}}.

=== לעיון נוסף ===
*חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/קידושין/יח|קידושין יח]]}}.

== בייבום ==
הרשב"א {{ממ|[[רשב"א/יבמות/כב/א|יבמות כב.]]}} והריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/יבמות/כב/א|שם]]}} הביאו דעת ר"י גאון שיבם מומר אינו זוקק לייבום, וכן אשת מומר שישבה תחתיו באונס אינה זקוקה ליבום, כיון דמומר לאו אחיו הוא.

ואם שב בתשובה אחר כך, דעת מהר"י בן חביב {{ממ|יעויין [[שו"ת הרא"ם/מז|שו"ת הרא"ם סימן מז]]}} שהזיקה חוזרת.

אמנם הרא"ם נחלק עליו מטעם שנאסרה עליו שעה אחת {{ממ|[[בבלי/יבמות/ל/א|יבמות ל.]]}}.


{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}