עריכת הדף "מחברת מנחם/ש/שע"

{{ניווט כללי עליון}}

<strong><big>‎שע </big></strong>

‎מתחלק לאחד עשר מחלקות:

האחד, ואל קין ואל מנחתו לא '''שעה''' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ד#ה|בראשית ד ה]]}}, '''וישע''' ד' אל הבל {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ד#ד|שם ד ד]]}}, יתכן להיות מלה זאת כענין 'עתרת'.

‎השני, '''ושעשע''' יונק {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יא#ח|ישעיה יא ח]]}}, אם ילד '''שעשועים''' {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/לא#כ|ירמיה לא כ]]}}, '''ושעשעי''' את בני אדם {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ח#לא|משלי ח לא]]}}, ובמים לא רחצת '''למשעי''' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/טז#ד|יחזקאל טז ד]]}}.

‎השלישי, ולא '''תעשנה''' עיני ראים {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לב#ג|ישעיה לב ג]]}}, ואזניו הכבד ועיניו '''השע''' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ו#י|שם ו י]]}}, '''השתעשעו ושעו''' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כט#ט|שם כט ט]]}}, אל '''תשתע''' כי אני אלהיך {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מא#י|שם מא י]]}}.

‎הרביעי, ביום ההוא '''ישעה''' האדם על עשהו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יז#ז|ישעיה יז ז]]}}, ולא '''ישעה''' אל המזבחות {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יז#ח|שם יז ח]]}}, ולא '''שעו''' על קדוש ישראל {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לא#א|שם לא א]]}}, ואל '''ישעו''' בדברי שקר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ה#ט|שמות ה ט]]}}, ענין בטחון המה.

‎החמישי, '''ישועה''' ישית חומות וחל {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כו#א|ישעיה כו א]]}}, הנותן '''תשועה''' למלכים {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמד#י|תהלים קמד י]]}}, כי כל '''ישעי''' וכל חפץ {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/כג#ה|שמואל ב, כג ה]]}}, עם '''נושע''' ביי' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לג#כט|דברים לג כט]]}}.

‎הששי, '''אשוע''' אליך ולא תענני {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ל#כ|איוב ל כ]]}}, ותעל '''שועתם''' אל האלהים {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ב#כג|שמות ב כג]]}}, '''ישועו''' ואין מושיע {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/יח#מב|תהלים יח מב]]}}, '''ישעו''' ואין מושיע {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/כב#מב|שמואל ב, כב מב]]}}, יתכן להיות עתירה הנופלת על השומע, ועל המשמיע. וראוי להיות מהמחלוקת הראשון.

‎השביעי, '''שעו''' מני אמרר בבכי {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כב#ד|ישעיה כב ד]]}}, '''השע''' ממני ואבליגה {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/לט#יד|תהלים לט יד]]}}, כמו הרפה ממני {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/יא#לז|שופטים יא לז]]}} לפי הענין.

‎השמיני, מקרקר קר '''ושוע''' אל ההר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כב#ה|ישעיה כב ה]]}}, '''שעה''' מעליו ויחדל {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יד#ו|איוב יד ו]]}}, כמו עלה מעליו.

‎התשיעי, ולא נכר '''שוע''' לפני דל {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לד#יט|שם לד יט]]}}, ולכילי לא יאמר '''שוע''' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לב#ה|ישעיה לב ה]]}}, ענין נשיאות המה. ויתכן להיות שעו מני, ושוע אל ההר, ולא נכר שוע מיסוד אחד, לשון מעל [ר"ל עליה], אך 'שעו מני' ירחק מהם כמעט, אבל 'שעה מעליו ויחדל', יוכיח לקרבה אליהם, לחברה אותם, והיה העקר אחד.

‎העשירי, אשתומם '''כשעה''' חדא {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ד#טז|דניאל ד טז]]}}, בה '''שעתה''' נפק {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ה#ה|שם ה ה]]}}, בה '''שעתא''' יתרמא {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ג#ו|שם ג ו]]}}, ענין רגעים המה.

‎העשתי עשרה, '''ונשתעה''' ונראה יחדו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מא#כג|ישעיה מא כג]]}}, '''ואשעה''' בחקיך תמיד {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קיט#קיז|תהלים קיט קיז]]}}, כמו 'אספרה בחקיך', וכל ספור בלשון ארמית 'אשתעי', ונכון להיות מגזרתם.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}