עריכת הדף "מחברת מנחם/ה/הג"

{{ניווט כללי עליון}}

<strong><big>‎הג </big></strong>

‎בינה '''הגיגי''' {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/ה#ב|תהלים ה ב]]}}, עלי '''הגיון''' בכנור {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/צב#ד|שם צב ד]]}}, ולאומים '''יהגו''' ריק {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/ב#א|שם ב א]]}}, כלינו שנינו כמו '''הגה''' {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/צ#ט|שם צ ט]]}}, קינים '''והגה''' והי {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/ב#י|יחזקאל ב י]]}}, כאשר '''יהגה''' האריה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לא#ד|ישעיה לא ד]]}}, '''והגה''' מפיו יצא {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לז#ב|איוב לז ב]]}}, ענין מלל הם.

‎מצאתי ראיתי בספר '''פתרוני רב סעדיה''' במחברת ה"א, להדוף את כל איביך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ו#יט|דברים ו יט]]}}, גמול ידו הדה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יא#ח|ישעיה יא ח]]}}, והדך רשעים תחתם {{ממ|[[תנ"ך/איוב/מ#יב|איוב מ יב]]}}, שלח העז את מקנך {{ממ|[[תנ"ך/שמות/מ#יט|שמות מ יט]]}}, אשר הצו על משה {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כו#ט|במדבר כו ט]]}}, כהתם הפשעים {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ח#כג|דניאל ח כג]]}}, הוזים שוכבים {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נו#י|ישעיה נו י]]}}, הברי שמים {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מז#יג|שם מז יג]]}}, גנת הביתן {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ו#ז|אסתר ו ז]]}}, תהותתו על איש {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/סב#ד|תהלים סב ד]]}}, וכאלה הרבה באותיות אשר אינם יסוד במלים, וכה יצאו מהם ומקצתם יורה על רובם, להדף את כל איביך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ו#יט|דברים ו יט]]}}, יהדפהו מאור אל חשך {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יח#יח|איוב יח יח]]}}, ובאמרך עלה נדף {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כו#לו|ויקרא כו לו]]}}, כהנדוף עשן תנדף {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/סח#ג|תהלים סח ג]]}}, יצא הה"א והובא הנו"ן תחתיו לחלף ענינם, ובאמרך בבן אמך תתן דופי {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/נ#כ|שם נ כ]]}}, יצאו שניהם ונשארה המלה על עקרה, וכמהו תהותתו על איש {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/סב#ד|תהלים סב ד]]}}, נראתה המלה הזאת כי יסודתה ה"א וחי"ו, ואיננו כן, על כי ברוב המלים אשר נכונו האי"ן לשרת עשויה למלאכה לפנים הרבה, כמו תהדפו {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/לד#כא|יחזקאל לד כא]]}}, תהכרו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יט#ג|איוב יט ג]]}}, הוזים {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נו#י|ישעיה נו י]]}}, הולכים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לו#כה|בראשית לו כה]]}}, הן יצאו האותיות ונותר התי"ו לבדו. אבל יש על המדקדק עוד לדרוש ולחקור עד כלות חקר המלה ולעמוד על יסודתה, נמצאת בלשון הקודש העירותי מצפון ויאת {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מא#כה|ישעיה מא כה]]}}, אתיו אקחה יין {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נו#יב|שם נו יב]]}}, כפרץ רחב יאתיו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ל#יד|איוב ל יד]]}}, קרבו ויאתיון {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מא#כה|ישעיה מא כה]]}}, ויתא ראשי עם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לג#כא|דברים לג כא]]}}, הן עמדה המלה על שתי אותיות אל"ף ותי"ו, ובאמרך אתא בקר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כא#יב|ישעיה כא יב]]}}, נתאלפה המלה משתי קצותיה, אפס באמרך התיו לאכלת {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יב#ט|ירמיה יב ט]]}} נגרעו ונפלו שניהם מן המלה וישאר התי"ו לבדו, הן נמצא תהותתו מגזרת התיו, ונתקנו המלים שניהם בה"א ואיננו יסוד. ופתרון 'תהותתו על איש', תבואו והגודו על נפש עני, וכענינו כפרץ רחב יאתיו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ל#יד|איוב ל יד]]}}. ובעלי פתרון החליפו ה"א בחי"ת, והעמידו המלה מגזרת מְחִתָּה, והמלה סדורה כמשפט מאין חליפות, ולא נכפלו התוי"ן במלה כי עם עקב קצרה.

‎'''גינת הביתן''' {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ז#ז|אסתר ז ז]]}}, אמרו אנשי פתרון 'הביתן' אין לו פתרון, כי הוא שם מקום [נוו"ל מקום שם] הגינה כמו שושן הבירה {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/א#ב|אסתר א ב]]}}, ויתכן להיות גזרתו [נוו"ל פתרונו] מגזרת 'בית', כמו: והנה השק על בשרו מבית {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/ו#ל|מלכים ב, ו ל]]}}, מבית ומחוץ {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ו#יד|בראשית ו יד]]}}, ופתרון בית כמו פנימה, ענין אחר להם, ופתרון גנת הביתן כמו גנה הפנימית, כי כן מצאנו [נ"וו מצאנוהו] בהיכלי מלכים, ויש בו כח לדבר ועזר לפתרון, ויקבר בגן ביתו {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/כא#יח|מלכים ב, כא יח]]}}, ובזאת נראה כי כל גנה הסמוכה לבנין ולהיכל פנימה נקראת גנת הביתן, ותהי שקלת הביתן כשלמן. ‎אבל '''רב סעדיה''' אשר החביר המלים האלה במחברת ה"א, לא יכלתי לדעת מה ראה על ככה, ומה היתה סברתו, ודקדוקי פתרוניו ומרחבי מליצתו יורו על תבונתו, על כן יש מאמתת מוסר ומדרך אמונה, לבלתי שום משגה בסדרי עניניו.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}