עריכת הדף "בבלי/ברכות/ח/א"

{{ניווט כללי עליון}}
מאי דכתיב{{הערה|מאי דכתי' ואני. נ"ב גי' רי"ף ורא"ש '''אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת שנאמר''' ואני {{ממ|הגהות הגר"א}}. בכי"מ דאמר ר"י משום רשב"י '''אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בשעה שהציבור מתפללין שנא'''' ואני תפלתי, וכ"ה בילקוט תהלים נ"ה ואיוב {{ממ|נ"ו}} [ל"ו] ובשאילתות פ' לך לך ובבה"ג פ'‏ אין עומדין וברי"ף וברא"ש ‏(וע"ש ובמעיו"ט)‏ ובסמ"ג שם ובפסקי רי"ד [א"ה במהדורת מכון התלמוד כלפנינו] {{ממ|דק"ס}} אמנם גי' הרי"ף והרא"ש באמת כהובא בהגהות הגר"א, אבל ודאי היה גי' הרי"ף עכ"פ ככי"מ. ועי' מגיד תעלומה על הרי"ף שכ' דהרי"ף עירב מימרא דר"י עם מימרא דאבא בנימין {{ממ|לעיל ו.}} עיי"ש, וכן כתבו עוד ממפרשי הרי"ף. ויש לציין עוד דבדפוסי הרי"ף איתא גם מימריה דאבא בנימין, אבל בכתה"י ליתא וא"כ מסתבר כד' המגיד תעלומה. אמנם בטור העתיק הגמ' כגי' הרי"ף וכ' פי' עם הציבור. {{ש}}וכ"ה ככי"מ בכ"י פריס ודפוס ספרד. כגי' הדפוס כ"ה בכ"י פירנצה וב"נ וקטע גניזה (המכיל נוסח מעורב) וקטע כריכה וויען.}} [[תנ"ך/תהלים/סט#יד|ואני תפלתי לך ה' עת רצון]] 
אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין. 
ר' יוסי ברבי חנינא אמר מהכא [[תנ"ך/ישעיה/מט#ח|כה אמר ה' 
בעת רצון עניתיך]]<ref>בכל כתה"י תיבות "כה אמר ה'" ליתא, מלבד קטע כריכה וויען הגורס ריב"ח אמר מהכא כה אמר ה' בעת רצון עניתיך '''ואיזהו עת רצון בשעה שהציבור מתפללין''' (ומימרא דרנב"י ליתא כלל).</ref> ר' אחא ברבי חנינא<ref>בכי"מ ר' '''נחמן בר יצחק''' אמר מהכא הן אל כביר ולא ימאס '''כביר כח לב''', וכ"ה בשאילתות שם ‏(ושם אי'‏ גם כביר כח לב)‏ ובבה"ג וכ"ה ברי"ף ‏(ושם הגי'‏ ר"נ סתם [א"ה בכתה"י של הרי"ף רנב"י])‏ וברא"ש ‏(אך שם הקדים דברי רנב"י לריב"ח [א"ה ברא"ש כת"י הוא כמו בכי"מ]).‏ {{ש}}וב{{ממק|בית נתן}} הגי'‏ '''ר"נ בר יצחק''' אמר מהכא '''כה אמר''' כו' '''ריב"ח''' אמר מהכא הן אל כביר כו'‏ וכ"ה במנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"א פ"י ובס'‏ המוסר פ"ד ד'‏ כ"ט א'. ונוסחת הכ"י עדיפה דראוי להקדים ריב"ח לרנב"י {{ממ|דק"ס}}. וכ"ה ככי"מ בקטע גניזה וכ"ה בכ"י פריס (אבל שם "רנב"י אמר וכו'" ליתא כלל). {{ש}}כגי' ב"נ כ"ה גם בדפוס ספרד וקטע גניזה וכ"ה בכ"י פירנצה (אבל שם נשמט עד "הן אל כביר" בטעות הדומות מהכא-מהכא). ונ' לשער שהדפוס הוגה בתחילתו ע"פ נוסח כעין כי"מ, ובסופו גרס כמו ב"נ והוצרך להגיה ר' אחא בר' חנינא תחת ר' יוסי בר חנינא שלא יהיה כפול.</ref> אמר 
מהכא [[תנ"ך/איוב/לו#ה|הן אל כביר ולא ימאס]]<ref>בגמ' דפו"י לא ימאס '''תם''', וכ"ה ברש"י דפו"י [א"ה וכ"ה בקטע גניזה וקטע וויען (להלן). אבל ברש"י בע"י ליתא, וכן ליתא בכת"י לונדון ופרמה {{ממ|רק דשם גם המשך הדיבור ליתא}} ובדפוס ספרד "וגו'".] וכ"ה בספרי פנחס קל"ה, וכבר ביאר [[מהרש"א - חידושי אגדות/{{כאן}}|מהרש"א]] שהוא צירוף של שני פסוקים באיוב "הֶן־אֵ֣ל כַּ֭בִּיר וְלֹ֣א יִמְאָ֑ס כַּ֝בִּ֗יר כֹּ֣חַֽ לֵֽב (איוב פרק לו פסוק ה)", "הֶן־אֵ֭ל לֹ֣א יִמְאַס־תָּ֑ם וְלֹֽא־יַ֝חֲזִ֗יק בְּיַד־מְרֵעִֽים (איוב פרק ח פסוק כ), וע"ש במהרש"א. {{ש}}ויש מן הקדמונים גורסים בגמ': "'''הן אל כביר לא ימאס'''" [א"ה כ"ה בב"נ כאן ולהלן, וכ"ה בדפוס ספרד כי"מ ופריס להלן], ומ"מ נראה שאינו נוסח מקורי שהרי בפסוק איתא "ולא" בתוספת ו', וע"כ שגם נוסח זה מקורו מהנוסח הנ"ל שצורפו בו שני פסוקים, ורק שבשלב שני מחקו "תם" שאינו בפסוק כלל אבל לגבי "לא" נשאר הנוסח הישן [א"ה אמנם רק בכ"י פריס (להלן) הגי' '''ולא''', וכ"ה ברי"ף]. ויש גורסים בגמ' כאן כלשון הפסוק ממש כולל "כביר כח לב" [א"ה כ"ה בכ"י פירנצה כאן ולהלן, וכ"ה בכי"מ כאן], ונראה שאינו נוסח מקורי אלא הוא 'תיקון' אף שהוא קדום (נעזרתי בנתונים שבדק"ס ובהשלמות להגהות וציונים) {{ממ|רינת אהרן}}.</ref> וכתיב [[תנ"ך/תהלים/נה#יט|פדה 
בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי]]<ref>בכי"מ וכתיב פדה כו' עמדי ליתא, וכן ליתא בב"נ ובבה"ג וברי"ף‏ {{ממ|דק"ס}} וכן ליתא בדפוס ספרד קטע גניזה וקטע וויען וכ"י פריס, ואיתא רק בדפוס וכ"י פירנצה.</ref> 
תניא נמי הכי רבי נתן אומר<ref>בב"נ ליתא "ר' נתן אומר" וכן ליתא באה"ת ובילקוט תהלים ואיוב שם וברי"ף וברא"ש ובמנוה"מ שם {{ממ|דק"ס}} וכן ליתא בדפוס ספרד וכ"י פריס, ואיתא בדפוס כ"י פירנצה כ"י מ' וקטע וויען.</ref> מנין שאין הקב"ה 
מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר 
ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי 
וגו'<ref>בכי"מ '''ואומר''' פדה בשלום נפשי מקרב לי '''כי ברבים היו עמדי''', וכ"ז נכתב על הגרד. וב{{ממק|בית נתן}} הגי' '''כתיב''' פדה כו' מקרב לי '''כי ברבים היו עמדי מאי פדה בשלום נפשי א"ר שמעון בן יוחאי''' כל העוסק כו'. וצ"ל ארשב"י '''אמר הקב"ה''' כל כו'. והגי' כתיב משמע קצת מבה"ג ושאילתות שלא הביאו האי קרא בהתנ"ה שגם הם היו גורסים כן ודרשה בפ"ע היא והגי' מאי פדה כו' כ"ה גם באה"ת וברא"ש אבל אם נאמר דדרשה בפ"ע היא או כגי' הרא"ש מאי פדה דשאלת סתמא דגמ' היא לא יתכן הלשון אמר רשב"י והי' לו להגמ' לומר תניא רשב"י אומר מ"ד פדה כו' אמר הקב"ה כו' אלא שהעיקר כגי' הדפוס והכל ברייתא אחת היא ואולי היה כתוב כגי' הרא"ש בכ"י וגררוהו ומחקוהו מפני זה. והגי' אמר רשב"י כ"ה גם באה"ת וברא"ש ובמנוה"מ ובס' המוסר שם {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}אין לגי' ב"נ "כתיב" חבר בעדי הנוסח. מאידך, תיבת "וכתיב" ליתא כלל בכי"מ {{ממ|והוגה בו '''ואומר'''. ובפריס חסר כל השורה}} וקטע וויען (אבל שם '''ופדה''') ובכמה עדי נוסח של הרי"ף.</ref>{{הערה|מקרב לי וגו' '''מאי פדה בשלום נפשי''' אמר הקב"ה {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות 
חסדים ומתפלל עם הצבור<ref>בכי"מ ומתפלל '''["עם הציבור"] בבהכ"נ''', ובילקוט שם וברי"ף הגי' '''ומצוי בבית הכנסת''' {{ממ|דק"ס}} וכהרי"ף כ"ה בכ"י פריס וקטע וויען.</ref> מעלה אני עליו 
כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם<ref>בכי"מ נוסף '''ריש לקיש כנסת בעירו חסדא שני פתחים סימן''', לא ידעתי מה צריך לסימן ומעולם לא ראיתי סי' כזה שהוא על מימרא יחידית {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר 
ר"ל כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע 
שנאמר [[תנ"ך/ירמיה/יב#יד|כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את 
עמי את ישראל]] ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנא' [[תנ"ך/ירמיה/יב#יד|הנני נותשם מעל 
אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם]]<ref>מעל '''אדמתם אמרו''' ליה לר"י וכו' (ותיבת ואת בית יהודה אתוש מתוכם ל"ג בכ"י וזה כוונת [[מהרש"ל/{{כאן}}|הרש"ל]] שכ' הנני נותשם מעל אדמתם נמחק ור"ל סיפא דקרא הנז' ואת בית יהודה אתוש מתוכם) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. בכי"מ "ואת בית יהודה אתוש מתוכם" ליתא, וכן ליתא בב"נ ובאה"ת וברי"ף וברא"ש. ובד' שונצינו ווינציא ובסיליאה הגי' את ישראל ‏"הנני נותשם מעל אדמתם"‏ ולא עוד כו' ולבניו שנא' הנני כו' ויפה מחקו המהרש"ל לפעם הראשון והב"נ שלא ראה הדפוסים הישנים כתב בכוונת הרש"ל מה שכתב {{ממ|דק"ס}}.</ref>. אמרו ליה לר' יוחנן איכא סבי בבבל 
תמה ואמר<ref>תמה ואמר '''כי כתיב''' למען (עיין [[מהרש"ל/{{כאן}}|רש"ל]]) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}.</ref> [[תנ"ך/דברים/יא#כא|למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה]] כתיב<ref>בכי"מ '''כי כתיב''' למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה '''הוא דכתיב''',  וכ"ה ברי"ף {{ממ|דק"ס}}.</ref> אבל בחוצה 
לארץ לא כיון דאמרי ליה<ref>ב{{ממק|בית נתן}} הגי' ‏'''לסוף א"ל מאי עבידתייהו א"ל קא'''‏ מקדמי כו'. וכ"ה באה"ת ובמנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"א פ"א {{ממ|דק"ס}}.</ref> מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו 
כדאמר ר' יהושע בן לוי לבניה קדימו וחשיכו ועיילו<ref>קדימו '''וחשיכו לבי''' כנישתא (ותי' ועיילו ל"ג והכוונה כדלעיל) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. בכי"מ '''שפיר קאמריתו''' כדאמר '''להו''' ריב"ל '''לבניו אקדימו ואחשיכו''' לבי כנישתא, שפיר קאמריתו. ואין הלשון יפה. ותיבת "ועיילו"‏ ליתא גם ‎בב"נ ובאה"ת וברי"ף וברא"ש ובטור סי' צ' ובמנוה"מ ובס' המוסר שם. ובאה"ת הגי' כדא"ל ר' '''הושעיא'''‏ לבניה [א"ה אבל אין לגי' זו חבר בכתבי היד] {{ממ|דק"ס}}.</ref> לבי כנישתא כי היכי 
דתורכו חיי א"ר אחא ברבי חנינא<ref>בכי"מ דתורכו חיי '''["ויתקיים תלמודייכו בידיכו"]''' א"ר אחא בר '''אדא''', וכגי' הגליון כ"ה בילקוט פ' עקב רמז תתע"א ובילקוט משלי ח'. ובב"נ הגי' א"ר ‏'''חסדא'''‏ מאי קרא {{ממ|דק"ס}}.</ref> מאי קרא [[תנ"ך/משלי/ח#לד|אשרי אדם שומע לי לשקד על 
דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי]] וכתיב בתריה [[תנ"ך/משלי/ח#לה|כי מוצאי מצא חיים]]. אמר 
רב חסדא לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת<ref>בכי"מ נוסף '''ואח"כ יתפלל שנא' לשמר מזוזת פתחי''', וגי' אמיתית היא וכ"ה בב"נ ובאה"ת ובילקוט משלי שם ובאו"ז הל'‏ ק"ש סי' י' ובמנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"ב פ"ג. וכן היה גי' הרי"ף והרא"ש והראב"ן בסי' קל"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> שני פתחים סלקא דעתך 
אלא אימא שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל: [[תנ"ך/תהלים/לב#ו|על זאת יתפלל כל חסיד 
אליך לעת מצא]] אמר ר' חנינא לעת מצא זו אשה שנא' [[תנ"ך/משלי/יח#כב|מצא אשה מצא טוב]] 
במערבא כי נסיב אינש אתתא אמרי ליה הכי<ref>החפץ חיים בכלל א' ח' הקשה כיצד שאלוהו ע"ז והא לשה"ר הוי. אמנם ברי"ף על עין יעקב כתב דלא שאלוהו אם מצא או מוצא אלא מודיעים היו לו שב דרכים לפניו מצא או מוצא ותלוי בו אם יעשה הטוב בעיני ה' או לא, עי"ש. ומצאתי סמך לזה בילקוט המכירי תהלים ל"ב ו' שגורס אמרי ליה הכי '''בני''' מצא או מוצא וכו' מלשון בני טפי משמע שאמרו לו דרך מוסר ולא שאלה. אמנם במדרש שוח"ט פרק נ"ט ג' משמע שהוא שאלה {{ממ|חומת אש}}.</ref> מצא או מוצא מצא דכתיב מצא 
אשה מצא טוב ויפק רצון מה' מוצא דכתיב [[תנ"ך/קהלת/ז#כו|ומוצא אני מר ממות את האשה 
וגו']] ר' נתן<ref>בכי"מ את '''האשה ר' יונתן''' אומר, ונר' שהוא נכון דמימרות דאמוראים נינהו ומצינו ר'‏ יונתן דפליג עם ר'‏ אביתר בימי רב חסדא בגיטין ו' ב' ואף‏ ר'‏ יונתן דהוה שקיל ואזיל עם ר' חייא בריש פ'‏ מי שמתו היה מהאמוראים הראשונים ‏(או מתנאים האחרונים כמ"ש בתוס' ישנים יומא נ"ח א')‏ וכמו שאמרו בשבת נ"ד ב' ובכמה דוכתי חילופי ר' יוחנן ומעיילי ר' יונתן משמע שהיה בן גילו. ובאה"ת הגי' ר'‏ ‏'''יוחנן''' אבל מצינו לר' נתן דאמר לקמן נ"ו ב' מצא תורה שנא'‏ כו'‏ ‏(וע"ש בגי'‏ הכ"י)‏ משמע דהכא נמי איהו אמרה {{ממ|דק"ס}}. וכגי' האה"ת וסדרו כ"ה באה"כ {{ממ|השלמות לדק"ס, יתכן ושייך להע' הבא}}.</ref> אומר לעת מצא זו תורה שנאמר [[תנ"ך/משלי/ח#לה|כי מוצאי מצא חיים וגו']] <ref>בכי"מ הסדר רי"א זו קבורה כו' בתרייתא שלמא רנב"י אמר זו מיתה, וגי' הדפוס נר' עדיף דמעיקרא מיתה והדר קבורה. אך י"ל דגי' הכ"י נסדרה לפי זמן האומרים ורנב"י מאוחר טובא הוי לר'‏ יוחנן וכ"ה הסדר באה"ת ושם הגי' ר' '''יונתן''' במקום ר' יוחנן {{ממ|דק"ס}}.</ref>רב נחמן 
בר יצחק<ref>בב"נ ‏"בר יצחק" ליתא {{ממ|דק"ס}}.</ref>  אמר לעת מצא זו מיתה שנא' [[תנ"ך/תהלים/סח#כא|למות]]<ref>בכי"מ ופאריז '''ולמות''' וכ"ה בכל הדפוסים הישנים ובדפוסים החדשים הגיהו למות כמו שהוא במקרא {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/תהלים/סח#כא|תוצאות]] תניא נמי הכי תשע 
מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות תוצאות 
בגימטריא הכי הוו<ref>בכי"מ זו מיתה שנא' ולמות תוצאות '''תוצאות בגימטריא תשע מאות ותלת הוו''' [ובסמוך ליתא "שנא' ולמות תוצאות בגמטריא הכי הוו", אבל בגליון איתא ושם תוצאות בגמטריא '''תשע מאות ותלת הויין תניא אידך תתק"ג מיני מיתה נבראו בעולם''' קשה כו']. [וכ"ה באוצר הכבוד] ואולי הוא גי' ישרה דלגי' הדפוס התנ"ה אינו נוח כל כך ועי' בילקוט תהלים ס"ח ואולי היה לו גי'‏ הכ"י ‏{{ממ|דק"ס}}.</ref> קשה שבכלן אסכרא ניחא שבכלן נשיקה אסכרא דמיא 
כחיזרא בגבבא<ref>בכי"מ '''["היכי"]''' דמיא '''לחיזרא דשלפא מגבבא''' דעמרא, וכ"ה בערוך ערך גב {{ממ|דק"ס}}.</ref> דעמרא דלאחורי נשרא<ref>בגבבא דעמרא דלאחור '''נשדייה''' (ור"ל שנשלך לאחור עפירש"י) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}.</ref> ואיכא דאמרי כפיטורי בפי ושט<ref>בגליון כי"מ ל"א '''כפיטוני לפי''' ושט, וגי'‏ הגליון נר'‏ שצ"ל כאטוני ועי' רש"י או כצפורי עי' מ"ק כ"ט א'. ‏וב‎ב"נ הגי' א"ד ‏'''קשה שבכולן כפרוקי פטורי'''‏ בפי ושט. וט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> נשיקה 
דמיא כמשחל בניתא מחלבא ר' יוחנן אמר לעת מצא זו קבורה א"ר חנינא<ref>בכי"מ א"ר '''חנין''', ונר'‏ שכ"ה נכון דר' חנינא הוה קשיש מר'‏ יוחנן ועוד הא איהו דאמר זו אשה {{ממ|דק"ס}}.</ref> 
מאי קרא [[תנ"ך/איוב/ג#כב|השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר]] אמר רבה בר רב שילא 
היינו דאמרי אינשי<ref>ב‎{{ממק|בית נתן}} הגי'‏ אמר ‏'''רבא''' ליבעי אינש כו'‏ ובע"י ‏'''רבא'''‏ בר רב שילא {{ממ|דק"ס}}.</ref> ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא<ref>בכי"מ '''לעולם''' ליבעי איניש רחמי '''על נפשיה''' אפי' עד זיבולא בתרייתא '''לשלמא''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> מר 
זוטרא אמר לעת מצא זה בית הכסא אמרי במערבא הא דמר זוטרא עדיפא 
מכלהו. אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא 
דאמרת<ref>בכי"מ דאמרת '''לן''', וכ"ה ברי"ף וברא"ש ובילקוט תהלים סי' פ"ז וכ"ה לשון הגמ' בשבת ט"ו א' ופסחים קי"ח ב' וע"ז ח' {{ממ|דק"ס}} וכ"ה בכל כתה"י.</ref> משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא אמר ליה הכי אמר רב חסדא 
מאי דכתי' [[תנ"ך/תהלים/פז#ב|אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב]] אוהב ה' שערים המצויינים{{הערה|המצויינים '''שם''' בהלכה {{ממ|הגהות הב"ח}} ע"פ רש"י דפו"י, אמנם אין לגי' זו חבר בעדי הנוסח וכן ליתא ברש"י ע"י כת"י ודפוס ספרד.}} 
בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות<ref>בכי"מ '''["מכל בתי"]''' כנסיות '''ובתי''' מדרשות '''["שבעולם"]''', וכ"ה ברי"ף [א"ה כ"ה תיבת "שבעולם" ברי"ף שבדפוסים, אבל ליתא בכת"י של הרי"ף או של הגמ']. ותיבת מכל בתי כנסיות כ"ה גם בב"נ ובבה"ג פ' אין עומדין וכדכתיב בקרא מכל משכנות יעקב {{ממ|דק"ס}} וכ"ה בדפוס ספרד וכ"ה בקטע וויען {{ממ|אבל שם "יותר" ליתא}}, אבל בשאר כתה"י כלפנינו, ויש לציין דבב"נ ודפוס ספרד דוקא תיבות "מכל משכנות יעקב" ליתא בגמ' {{ממ|ומ"מ מצינו הרבה פעמים שמעתיק הגמ' חלק הראשון של הפסוק והכוונה גם לסיפא}}. {{ש}}ובכ"י פירנצה וב"נ תיבות "ובתי מדרשות" ליתא, ולפי"ז לכאו' א"ש כפשוטו דגם בתי מדרשות הם בכלל שערי ציון {{ממ|עי' תר"י ו{{ממק|צל"ח}} ורי"ף שבע"י}}.</ref> והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה 
דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של 
הלכה בלבד. <ref>בכי"מ הסדר ר' אמי ור' אסי כו' '''אמר''' אביי מריש הוה גריסנא בגו '''ביתאי''' [א"ה כ"ה רק בכי"מ] כו', ‏וכן ‏סדרו בב"נ וברי"ף וברא"ש ובפסקי רי"ד וסדר ישר הוא {{ממ|דק"ס}} וכן הסדר בכ"י פריס וקטע גניזה, ובכ"י פירנצה ודפוס ספרד כלפנינו. וכ"ה "אמר אביי" בכל כתה"י.</ref>ואמר אביי מריש הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בבי 
כנישתא כיון דשמענא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום 
שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד<ref>בכי"מ מיום שחרב כו' בלבד ליתא, וכן ‏ליתא בב"נ וברי"ף וברא"ש ובאמת הוא כפול ומיותר {{ממ|דק"ס}} וכן ליתא בקטע גניזה.</ref> לא הוה מצלינא אלא היכא 
דגריסנא. רבי אמי ורבי אסי אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא<ref>בכי"מ '''תריסר''' בי כנישתא בטבריא לא '''הוו''' מצלו,  וכ"ה תריסר בע"י הראשון ובהגמ"י פ"ח מהל' תפלה אבל לקמן ד' ל' ב' הגי' גם בכ"י תליסר {{ממ|דק"ס}} וגם בשאר עדי הנוסח כלפנינו.</ref> מצלו אלא ביני 
עמודי היכא דהוו גרסי: ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו{{הערה|הנהנה '''מיגיע כפו''' יותר {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} יותר מירא שמים 
דאילו גבי ירא שמים כתיב [[תנ"ך/תהלים/קיב#א|אשרי איש ירא את ה']]<ref>צ"ב דשבק לקרא דאייתי להלן יגיע כפיך כי תאכל וגו' דלעיל מיניה כתיב '''אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו'''. אמנם בילקו"ש ובילקוט המכירי הביאו מאמר זה במזמור קכ"ח גבי אשרי כל ירא ה' וכן גרסו {{ממ|חומת אש}} אולם עי' ב{{ממק|פני יהושע}}, וכלפנינו כ"ה בכל כתה"י.</ref> ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב [[תנ"ך/תהלים/קכח#ב|יגיע כפיך כי 
תאכל אשריך וטוב לך]] אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה: 
ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא לעולם ידור אדם במקום רבו שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא 
שלמה את בת פרעה<ref>בב"נ את בת פרעה '''דכתיב ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויצא ויפגע בו וגו' וכתיב בתריה ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים'''‏ וכ"ה באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> והתניא אל ידור לא קשיא הא דכייף ליה הא דלא כייף ליה: אמר רב הונא בר יהודה אמר 
רבי מנחם אמר ר' אמי מאי דכתי' [[תנ"ך/ישעיה/א#כח|ועוזבי ה' יכלו]] זה המניח ס"ת{{הערה|המניח ס"ת '''כשהוא פתוח''' ויוצא {{ממ|הגהות הב"ח}}. בב"נ הגי' זה המניח ס"ח '''כשהוא פתוח'''‏ ויוצא וכ"ה בבה"ג הל' צרכי צבור וברי"ף וברא"ש ובטור סי' קמ"ו {{ממ|דק"ס}}.}} ויוצא רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא. 
בעי רב פפא בין פסוקא לפסוקא מהו תיקו רב ששת מהדר אפיה וגריס<ref>הראשונים נתקשו כיצד עשה כן והרי כיון שנפתח ס"ת אסור לספר אפי' בדבר הלכה, עי' תוס'. ולכל התירוצים קשה מאי שיאטיה להכא ומקומו בסוטה ל"ט א' לצד הדין כיון שנפתח ס"ת וכו'. וראיתי פירוש שרב ששת הוה מהדר אפיה בין פסוקא לפסוקא שאז היו מתרגמים ושייך אדלעיל דבעי בין פסוקא לפסוקא מהו לצאת וזהו שאמר אנן בדידן ואינהו בדידהו דאינהו היינו עמי הארצות שבשבילם נתקן התרגום על כי אין מבינים לשה"ק ואנן התלמידי חכמים בדידן שמותר לנו ללמוד אז וזכורני כתוב שכששמע הגר"א זה הפי' קלסי' עד למאוד ואמר שהוא ודאי אמת. אמנם בראב"ן סי' קל"ג מצאתי שגורס בגמ' רב ששת מהדר אפיה '''בעידנא דקרו בס"ת''' וגריס, לפי"ז לא מתיישב הפי' הנ"ל [גם לא א"ש פי' התר"י שהי' מתחיל קודם הקריאה וכן התירוץ דהי' עושה כן בין גברא לגברא] {{ממ|חומת אש}}. אמנם אין לגי' זו חבר בכתה"י של הגמ', ומסתבר שאינו גירסא אלא פירוש.</ref> אמר אנן בדידן ואינהו בדידהו<ref>בב"נ הסדר אינהו בדידהו ואנן בדידן וסדר ישר הוא וכ"ה בתוס' סוטה ל"ט א' ובת' הרשב"א ח"א סי' ר"ו וסי' תע"א {{ממ|דק"ס}}.</ref>: 
אמר רב הונא בר יהודה<ref>בכי"מ א"ר חייא בר אמי משמיה דעולא מ"ד ועוזבי ה' יכלו '''אלו בני אדם שמניחין''' ס"ת '''ויוצאין''' כו' ואינהו בדידהו א"ר חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו כו' לעוה"ב '''["ואלו בירא שמים וטוב לך לא כתיב"] ידור ישלים ומשלים דרב הונא בר יהודה א"ר מנחם א"ר אמי סימן. א"ר הונא בר יהודה א"ר מנחם א"ר אמי''' לעולם ידור כו' ששמעי בן גרא '''היה''' קיים כו' דלא כייף ליה א"ר הונא בר יהודה '''א"ר מנחם''' א"ר אמי לעולם ישלים. א"ר חייא כו' ועוזבי, וכן הביאו מימרא זו בשם ר"ח בר אמי ברי"ף וברא"ש.‏ ‏ואלו בי"ש כו'‏ ליתא, וכן ליתא במנוה"מ נר ג' כלל ו' ח"ג פ"ב. א"ר מנחם, וכ"ה בב"נ ובבה"ג הל' צרכי צבור וברי"ף וברא"ש ‏(ושם מסיים נמי א"ר יוחנן)‏ וכ"ה כגי' הרא"ש באו"ז הל' שבת סי' מ"ב ובפסקי רי"ד וכ"ה באה"ת ‏(ושם מסיים א"ר יונתן)‏ וכ"ה במנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"ו פ"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום 
{{שומר דף בבלי|ואפילו}}

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]