עריכת הדף "בבלי/ברכות/ז/ב"

{{ניווט כללי עליון}}
א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחי מיום שברא 
הקב"ה את העולם<ref>בכי"מ את '''עולמו''', וכ"ה באה"ת וכן לשון הש"ס בכ"מ וכמו שהוא בסמוך ולקמן ל"א ‎ב'. ובאה"ת הוא משום ר' ‏'''יוסי בן זמרא''' אבל מדנקט שם בהמימרא הסמוכה ואמר ר"י משום רשב"י משמע שט"ס הוא בכאן {{ממ|דק"ס}}.</ref> לא היה אדם שקראו 
להקב"ה אדון עד שבא אברהם{{הערה|אברהם '''אבינו''' וקראו {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} וקראו אדון 
שנאמר [[תנ"ך/בראשית/טו#ב|ויאמר אדני]]<ref>כ"ה רק בכ"י פירנצה וב' קטעי גניזה. בדפו"ר '''ה'''' {{ממ|וכ"ה ברש"י ותוס' דפו"ר}} ובשאר כתה"י '''יי''', ולפי"ז מובנים ד' רש"י ותוס'.</ref> [[תנ"ך/בראשית/טו#ב|(אלהים)]]<ref>בדפו"ר ליתא, אבל איתא בכל שאר עדי הנוסח ובמקרא.</ref> [[תנ"ך/בראשית/טו#ב|במה אדע כי 
אירשנה]]. אמר רב<ref>באה"ת הגי' אמר ר' '''יוסי''' אף דניאל. ואולי צ"ל ר' אסי {{ממ|דק"ס}}. בכ"י פאריז אמר רב '''יוסף''' [במקום תיבת "אף"], ונר' שהוא ט"ס {{ממ|השלמות לדק"ס}}. ובאה"כ א"ר '''יוסף''' אף דניאל, והיא הגי' המעולה {{ממ|הערות ותיקונים בס"ס דק"ס}}. וכ"ה בכ"י פירנצה וקטע וויען, אבל בכ"י מינכן וב"נ וכל קטעי הגניזה ליתא וכלפנינו.</ref> אף דניאל לא נענה אלא 
בשביל<ref>בכי"מ אלא '''בזכות''' אברהם, וכ"ה ב‎ב"נ ובילקוט פ' לך לך רמז ‎ע"ז ובילקוט דניאל ט' {{ממ|דק"ס}}.</ref> אברהם שנא' [[תנ"ך/דניאל/ט#יז|ועתה שמע אלהינו אל 
תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על 
מקדשך השמם למען אדני]] למענך מבעי ליה 
אלא למען אברהם שקראך אדון: וא"ר יוחנן 
משום ר"ש בן יוחי מנין שאין מרצין לו לאדם 
בשעת כעסו שנאמר [[תנ"ך/שמות/לג#יד|פני ילכו והנחותי לך]]: 
ואמר ר"י משום ר"ש בן יוחי מיום שברא הקב"ה 
את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד 
שבאתה לאה והודתו שנאמר [[תנ"ך/בראשית/כט#לה|הפעם אודה 
את ה']]: ראובן א"ר אלעזר<ref>בכי"מ ראובן '''מאי ראובן''', וכ"ה הלשון בסמוך מאי רות {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמרה לאה<ref>באה"ת הגי'‏ אמרה לאה ‏'''לבריות''' ראו מה בין בני לבן חמי דאלו '''בני''' אע"ג דבע"כ '''אשתקל בכורותו''' מיניה דכתיב '''ובני ראובן כו'‏ בכורתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכורה אפ"ה וישמע''' ראובן ויצילהו מידם '''ואלו''' בן חמי אע"ג '''דמנפשיה זבין''' דכתיב וימכור את בכורתו ליעקב '''אפ"ה''' וישטום עשו את יעקב. וכסדר הזה כ"ה בילקוט פ' ויצא רמז קכ"ו {{ממ|דק"ס, ועי' בהערות בסמוך}}. {{ש}}עי' בלשון הזהב {{ממ|נשמט ממקומו ונמצא בין פרק שני לשלישי}} ותורף דבריו דהטעם האמיתי הוא זה אך לא גילתה זאת לאחרים, ומה שנאמר בתורה כי ראה ה' בעניי זהו מה שאמרה לעולם. אבל הדק"ס הביא גי' אמרה לאה '''לבריות''' ראו מה בין בני וכו', לפי"ז לא יעלה תירוץ הלשה"ז {{ממ|חומת אש}}.</ref> ראו מה 
בין בני לבן חמי דאילו בן חמי אע"ג דמדעתיה 
זבניה לבכירותיה דכתיב [[תנ"ך/בראשית/כה#לג|וימכר את בכרתו]]<ref>בכי"מ '''לבכירותיה ליעקב''' והשאר ליתא, וכן ליתא בב"נ ובילקוט תהלים מ"ו ובאמת אין צריך ראיות לזה {{ממ|דק"ס}}.</ref> 
[[תנ"ך/בראשית/כה#לג|ליעקב]] חזו מה כתיב ביה [[תנ"ך/בראשית/כז#מא|וישטם עשו את 
יעקב]] וכתיב [[תנ"ך/בראשית/כז#לו|ויאמר הכי קרא שמו יעקב 
ויעקבני זה פעמים וגו']]<ref>בכי"מ מן וכתיב עד כאן ליתא, וכן ליתא בב"נ ובאה"ת ובילקוט בשני המקומות {{ממ|דק"ס}}.</ref> ואילו בני אע"ג דעל 
כרחיה שקליה יוסף לבכירותיה מניה דכתיב 
[[תנ"ך/דברי הימים א/ה#א|ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף]]<ref>בכי"מ '''שקלו בכירותיה מיניה ויהביה ליוסף''' דכתיב '''ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור''' ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו '''ליוסף בן ישראל ולא להתיחס לבכורה''', והיא הגי' האמיתית דיוסף לא שקיל מיניה רק יעקב נתנה לו ‏(וכן הקשה בס'‏ מראה אש).‏ וכן הגי' בב"נ אע"ג דבע"כ אשתקל בכורותיה מיניה דכתיב כו' וכ"ה בילקוט בשני המקומות {{ממ|דק"ס}}.</ref> 
אפי' הכי לא אקנא ביה<ref>ב{{ממק|בית נתן}} הגי' אפ"ה כתיב וישמע כו' ותיבות ‏"לא אקני ביה"‏ ליתא וכן ליתא בילקוט תהלים שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> דכתיב [[תנ"ך/בראשית/לז#כא|וישמע ראובן ויצילהו מידם]]: רות מאי רות 
א"ר יוחנן שזכתה ויצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות מנא לן דשמא גרים אמר רבי אליעזר<ref>בכי"מ א"ר '''אלעזר''', וכ"ה בכל הדפוסים הישנים ובע"י ובאה"ת ובילקוט [ובב"נ] וכבר הגיה כן הגרי"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> 
דאמר קרא [[תנ"ך/תהלים/מו#ט|לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ]] אל תקרי שמות אלא שמות: וא"ר יוחנן משום רבי 
שמעון בן יוחי קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג שנאמר [[תנ"ך/תהלים/ג#א|מזמור לדוד בברחו 
מפני אבשלום בנו]] וכתיב בתריה [[תנ"ך/תהלים/ג#ב|ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי]] ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב [[תנ"ך/תהלים/ב#א|למה 
רגשו גוים ולאומים יהגו ריק]] ואילו מה רבו צרי לא כתיב<ref>בכי"מ יותר ממלחמת גוג ומגוג '''דאלו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב ["'למה רגשו גוים וגו'"'] יתיצבו מלכי ארץ''' ('''ולא כתיב ה' מה רבו צרי'''. והמה מוקפין) '''ואלו גבי תרבות רעה כתיב מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו וכתיב ה' מה רבו צרי'''. והיא גי'‏ נכונה דכן דרך הגמ' בכ"מ בכעין זה להתחיל ממקום שסיים וכמו דאמר בסמוך דאלו בן חמי כו' וכן בפסחים קי"ח א' דאלו ביולדה כו' דאלו בגאולה כו' והרבה כיוצא בו וכ"ה בב"נ ובילקוט תהלים ג' ובס' המוסר פ"ז ד' פ"ג ב'. ובאה"ת הגי' ‏'''דאלו בתרבות רעה כתיב''' מזמור כו' {{ממ|דק"ס}}. ובכ"י פאריז '''דאלו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב למה רגשו גוים וגו' ואלו גבי תרבות רעה כתיב מזמור לדוד בברחו וגו' אלו גבי מלחמת גוג ומגוג''' ('''כתיב''', וט"ס) '''ה' מה רבו צרי לא כתיב''' {{ממ|דק"ס בהשלמות}}. {{ש}}פירש רש"י למה רגשו גוים, מה תועלת להם, אלמא דבר קל הוא בעיניו. וצ"ב דבגמ' מפורש "ואילו מה רבו לא קאמר", ואולי רש"י ל"ג תיבות אלו בגמ'. וראה גי' כי"מ, ולפי נוסח זה משמע שיש שני חילוקים: א. שכאן כתוב למה רגשו וב. שלא כתוב מה רבו צרי. ורש"י כאן בא לפרש החילוק הראשון, אבל לנוסח הדפוסים (הנמצא גם בכמה כתבי יד) משמע טפי שהכל חילוק אחד, ורק בדוחק אפשר לפרש גם בנוסח הדפוסים שיש כאן שני חילוקים {{ממ|רינת אהרן}}.</ref>: מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו מזמור לדוד 
קינה{{הערה|בכי"מ "מזמור לדוד מפני אבשלום בנו" ליתא, והגי' מזמור לדוד '''בכיה וקינה''' לדוד {{ממ|דק"ס}}.}} לדוד מיבעי ליה אמר ר' שמעון בן אבישלום משל למה הדבר דומה לאדם שיצא עליו שטר חוב קודם 
שפרעו היה עצב לאחר שפרעו שמח{{הערה|בכי"מ א"ר שמעון בן '''אבשלום''' משל לאדם '''שהיו אומרים לו למחר מוציאין עליך''' שט"ח קודם '''שרואהו''' עצב לאחר '''שרואהו''' שמח (ובגליון א"ר שמעון בן '''לקיש מעשה אבשלום''' למה הדבר דומה '''משל''' לאדם כו' כמו בדפוס). קודם שרואהו כו', והוא נוסח ישר מאוד קודם שרואהו דואג אולי יגדל יותר מיכלתו לשלם ואחר שרואהו שיוכל לשלמו שמח. ולגי' הדפוס אינו מדוקדק הלשון לאחר שפרעו הא עדיין לא פרעו. {{ש}}ובב"נ הגי' '''דרש''' ר' שמעון בן '''אבשלום''' וכ"ה בילקוט שם ותיבת אבשלום איתא גם בע"י ועי' הגהות הגרי"ב ובאה"ת הגי' אמר ר"ש בן ‏'''יוחאי'''‏ {{ממ|דק"ס}}. וכנראה הדפוסים הגיהו "אבישלום" ע"פ הגהת ר"ת בכתובות קד ע"ב ויומא לח ע"ב שמגיה תמיד השם 'אבישלום' תמורת 'אבשלום' שהיה בספרים שלפניו. אבל מסתמא שבכולם הנוסח הישן שהיה "אבשלום" הוא באמת הנכון, וראיה קצת מסוגיין שדוקא "בן אבשלום" מבאר קרא במזמור דברחו מפני אבשלום. ודרך תנאים לומר מימרות הקשורות לשמם דייקא ואכמ"ל {{ממ|רינת אהרן}}.}} אף כן{{הערה|אף '''כאן''' דוד כיון {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} דוד כיון{{הערה|בכי"מ אף '''כך''' דוד '''בשעה''' שאמר לו {{ממ|דק"ס}}.}} שאמר לו הקב"ה [[תנ"ך/שמואל ב/יב#יא|הנני מקים עליך רעה מביתך]] היה עצב 
אמר שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי כיון דחזא דאבשלום הוא שמח משום הכי אמר מזמור{{הערה|בכי"מ '''ח"ו''' שמא עבד '''הוא''' או ממזר הוא דלא '''רחים''' עלי כיון '''שראה שאבשלום בנו''' הוא '''מיד''' שמח '''פתח במזמור ואמר שירה אמר כל היכא דאית ברא רחומי מרחם'''. כל היכא דאית ברא כו',‏ ובאה"ת סתמא דמילתא ברא רחומי מרחם.‏ ובב"נ הגי' סתם ברא דרחים על אבא וכ"ה בע"י {{ממ|דק"ס}}.}}: וא"ר יוחנן 
משום ר"ש בן יוחי מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה שנאמר [[תנ"ך/משלי/כח#ד|עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו 
בם]] תניא נמי הכי רבי דוסתאי בר' מתון אומר{{הערה|בכי"מ בם '''וכן אמר''' ר' דוסתאי '''בר''' מתון, אבל במגילה ד' ו' ב' איתא בכ"י כלפנינו. והא דאשכחן ביומא ל' ב' ר' דוסתאי בר' מתון א"ר יוחנן דמוכח מיניה דהיה אמורא טעות הדפוס הוא שם וצ"ל ר' '''יוסטאי''' בר מתון כמו שהובא המימרא דשם בזבחים צ"ט א' וכ"ה ביומא בשני כ"י. {{ש}}ובאה"ת הגי' ר' דוסתאי בר' ‏'''מתנא''' ושם גריס גם במימרא דר' יוחנן ואם לחשך כו' עד ביראת ה' כל היום ולפ"ז אין אנו צריכין לומר בילקוט תהלים י' ומשלי כ"ג ובמנוה"מ בהקדמת הנר הראשון שקצרו את ‏דבריהם אלא שכן היה הגי' לפניהם ולא העתיקו אלא דברי רשב"י {{ממ|דק"ס}}.}} מותר להתגרות ברשעים בעוה"ז שנא' עוזבי תורה יהללו רשע 
וגו' ואם לחשך אדם לומר והא כתיב [[תנ"ך/תהלים/לז#א|אל תתחר במרעים אל תקנא בעושי עולה]] אמור לו<ref>"אמור לו"‏ ליתא בכל הדפוסים הישנים {{ממ|דק"ס}}.</ref> מי שלבו נוקפו אומר 
כן אלא{{הערה|בכי"מ אומר כן '''והוא אינו כן''' אלא '''בני''' אל תתחר כו' {{ממ|דק"ס}}.}} אל תתחר במרעים להיות כמרעים אל תקנא בעושי עולה להיות כעושי עולה ואומר<ref>בכי"מ ואומר '''בני''' אל יקנא לבך, וכ"ה בד' שונצינו ווינציא {{ממ|ר"פ}}‏ ובאה"ת וטעות הוא בכולן {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/משלי/כג#יז|אל יקנא לבך 
בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום]] איני והאמר ר' יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו 
שנאמר<ref>ב{{ממק|בית נתן}} הגי' שהשעה משחקת לו '''אל תתחר במרעים''' ‏(צ"ל אל תתגרה בו שנא' אל תתחר במרעים)‏ '''ולא עוד אלא שדרכיו מצליחין'''‏ שנא'‏ יחילו כו' וכ"ה במגילה שם וכ"ה באה"ת רק דשם הגי'‏ אל תתגרה בו שנא'‏ אל תתחר ‏'''במצליח דרכו'''‏ וגי'‏ מוטעת היא דלמה לי'‏ לאתויי המקרא המאוחר {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/תהלים/י#ה|יחילו דרכיו בכל עת]] ולא עוד אלא שזוכה בדין שנאמר [[תנ"ך/תהלים/י#ה|מרום משפטיך מנגדו]]<ref>‏בע"י הראשון ליתא "ולא עוד אלא שזוכה בדין שנא'"‏ וכן ליתא באה"ת ושם ליתא נמי "מרום משפטיך מנגדו" {{ממ|דק"ס}}.</ref> ולא עוד אלא שרואה 
בצריו{{הערה|בכי"מ אלא '''שרודה בשונאיו''', וכ"ה בכ"י במגילה שם. ובב"נ הגי' שרואה בשונאיו וכ"ה באה"ת ולפנינו במגילה {{ממ|דק"ס}}.}} שנאמר [[תנ"ך/תהלים/י#ה|כל צורריו יפיח בהם]] לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא ואיבעית אימא הא והא במילי 
דשמיא ולא קשיא הא ברשע שהשעה משחקת לו הא ברשע שאין השעה משחקת לו ואב"א הא והא ברשע 
שהשעה משחקת לו ולא קשיא הא בצדיק גמור הא בצדיק שאינו גמור דאמר רב הונא{{הערה|בכי"מ '''["כדרב הונא"]''' דא"ר הונא {{ממ|דק"ס}}.}} מאי דכתיב [[תנ"ך/חבקוק/א#יג|למה 
תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו]] וכי רשע בולע צדיק והא כתיב [[תנ"ך/תהלים/לז#לג|ה' לא יעזבנו בידו]] 
וכתיב [[תנ"ך/משלי/יב#כא|לא יאונה לצדיק כל און]] אלא<ref>בכי"מ וכי רשע בולע כו' לצדיק כל און אלא ליתא, וכן ליתא בב"נ וכן ליתא במגילה שם ובב"מ ד'‏ ע"א א' {{ממ|דק"ס}}.</ref> צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע ואב"א שעה משחקת לו 
שאני<ref>שהשעה מצחקת [לפו"ר צ"ל משחקת] לו '''אל תתחר במרעים ולא עוד אלא שדרכיו מצליחין לו''' שנא' יחילו דרכיו בכל עת ולא עוד אלא שזוכה בדין שנאמר מרום משפטיך מנגדו ולא עוד אלא שרואה '''בשונאיו''' שנאמר כל צורריו יפיח בהם לא קשיא הא במילי דידיה הא במילי דשמיא ואיבעית אימא הא והא במילי דשמיא ולא קשיא הא '''בצדיק''' גמור הא בצדיק שאינו גמור דאמר רב הונא מאי דכתיב למה תביט בוגדים תחריש '''כבלע''' רשע '''צדיק''' ממנו צדיק ממנו '''הוא''' בולע צדיק גמור אינו בולע '''איבעית''' אימא שעה משחקת לו שאני (ע"כ גרסת הכ"י וכמה נוסח' מרווחת עי' בהרי"ף שבע"י שכ' על ואב"א שעה משחקת לו שאני וקשה טובא דהא לעיל נמי אוקי קרא דיחילו דרכיו ברשע שהשעה משחקת לו וא"כ מה חזר לומר ואיבעית אימא ועיין בהרש"ל מה שהגיה וכן הקשה בס' למנצח לדוד וז"ל ואבע"א שעה משחקת לו שאני ואיברא דלכאורה הך תירוצא היא גופא תירוצא תניינא הא בשהשעה משחקת וכו' ועש"ב ועי' בס' צל"ח ובספר מעון הברכות) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. 
{{ש}}בכי"מ "ואב"א שעה משחקת לו שאני" ליתא, וכבר קשו בה המפרשים טובא וממס'‏ מגילה בא לכאן בטעות [א"ה אין צריך להרחיק לכת, ואם יש גי' כזו גם בברכות כבב"נ מסתמא הושפע משם ולא מגמ' מגילה]. ובב"נ ליתא מן ‏ולא קשיא הא ברשע כו'‏ ול"ק הא בצדיק כו' ולפ"ז הגי'‏ כאן כמו במגילה רק דבמגילה הגי' הא והא במילי דידיה וכאן הא והא במילי דשמיא וכבר הקשה זאת בטורי אבן במגילה ונראה דגי'‏ דהכא עדיפה דבמילי דידיה אל תען כסיל כאולתו כ"ש להתגרות בו {{ממ|דק"ס}}.</ref>: וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי כל הקובע מקום לתפלתו<ref>מקום לתפלתו '''ולתורתו''' (וגי' הרי"ף לתורתו ועיין ברבינו יונה מה שפי' {{ממ|כו'}}) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. בב"נ הגי'‏ לתפלתו ‏'''ולתורתו'''‏ וכ"ה באה"ת.‏ ובילקוט שמואל ב' ז' וברי"ף הגי' לתורתו {{ממ|דק"ס}}. גי' ב"נ הוא עירוב נוסחאות. כנוסח הדפוס כ"ה בכ"י מינכן ופריס, וכגי' הרי"ף כ"ה בכ"י פירנצה, ב' קטעי הגניזה, וקטע כריכה וויען.</ref> אויביו נופלים תחתיו שנאמר 
[[תנ"ך/שמואל ב/ז#י|ושמתי מקום לעמי לישראל]]<ref>בכי"מ ופאריז '''ישראל''', וכ"ה בכל הדפוסים הישנים {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/שמואל ב/ז#י|ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה]]<ref>בכי"מ "כאשר בראשונה" ליתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> 
רב הונא רמי כתיב לענותו וכתיב לכלותו בתחלה לענותו ולבסוף לכלותו<ref>בכ"י פריס וקטע גניזה '''כתחלה לבלותו''' ולבסוף '''לענותו''', וצ"ע.</ref>: וא"ר יוחנן משום רבי שמעון בן 
יוחי גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה שנא' [[תנ"ך/מלכים ב/ג#יא|פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו]] למד לא 
נאמר אלא יצק מלמד<ref>בכי"מ '''אשר''' למד לא נאמר אלא '''אשר''' יצק '''מים על ידי אליהו הא למדת''', וכ"ה בילקוט מלכים ב'‏ ג' {{ממ|דק"ס}}.‏ ‏</ref> שגדולה שמושה יותר מלמודה: א"ל רבי יצחק לרב נחמן<ref>א"ל ר' יצחק לר' '''נעמן''' (אבל נ"ל שהוא ט"ס וצ"ל נחמן כמו שהוא בגרסתינו) {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}.</ref> מ"ט<ref>בגליון כי"מ ל"א '''אמרי ליה לר"נ בר יצחק''' מ"ט. וכל א"ל שבענין כתוב בר"ת. וכ"ה בסמ"ג עשין י"ט {{ממ|דק"ס}}.</ref> לא אתי מר לבי כנישתא 
לצלויי אמר ליה לא יכילנא א"ל לכנפי למר עשרה וליצלי אמר ליה טריחא לי מלתא ולימא ליה מר לשלוחא 
דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר א"ל מאי כולי האי א"ל דאמר<ref>בכי"מ א"ל '''למה לך''' כולי האי א"ל '''הכי א"ר''' יוחנן. ובאה"ת הגי'‏ דא"ר ‏'''יונתן''' משום רשב"י [א"ה וכ"ה בב"נ ודפוס ספרד].‏ וט"ס דכל האי מילתא לא מייתי הכא‎ אלא משום ר' יוחנן משום רשב"י {{ממ|דק"ס}}.</ref> ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחי 
{{שומר דף בבלי|מאי}}



{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]