עריכת הדף "בבלי/ברכות/ו/א"

{{ניווט כללי עליון}}
אמר ר' יוסי ברבי חנינא זוכה לברכות הללו 
שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/מח#יח|לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר 
שלומך וצדקתך כגלי הים]] [[תנ"ך/ישעיה/מח#יט|ויהי כחול זרעך 
וצאצאי מעיך וגו']]<ref>בכי"מ וצאצאי מעיך '''כמעותיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני''', ובגליון אית דגרסי '''אל תקרי למצותי אלא לִמְצָוְתַי''' {{ממ|דק"ס}}. ונ' ביאורו כפי מה שפי' הרא"ה והר"י מלוניל שדורש מצותי לשון צוות {{ממ|חומת אש}}.</ref>: תניא אבא בנימין אומר 
אלמלי נתנה רשות לעין לראות אין כל בריה 
יכולה לעמוד מפני<ref>בכי"מ '''בפני''' המזיקין, ועי' בהגהות הג"ר שאול מווילנא {{ממ|דק"ס}}.</ref> המזיקין אמר אביי<ref>בכי"מ אמר '''רב יוסף''' [וכ"ה ב{{ממק|בית נתן}}] אינהו כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> אינהו 
נפישי מינן וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא<ref>בכי"מ וקיימי '''לן בכיסלא'''. ובגליון וקיימי עלן '''בכיסלא לעוגיא''', וצ"ל '''ככיסלא'''. וכ"ה לעוגיא בילקוט תהילים צ"א והוא מלשון עוגיות לגפנים במ"ק ב' א' {{ממ|דק"ס}}. בכ"י פאריז '''ומקפי לן ככסלי מבית לאניוא''', וט"ס. וברש"י ד' שונצינו המקפת העוגיא כו' אין עושין עוגיות כו' את תל העוגיא הכל בעין. ובד' ווינציא ר"פ לפי שראו בד"ה כי כסלא לאוגיא הגיהו הכל באלף אבל נר' שרש"י הי' לו גי' הכ"י וצריכים להגיה כי כסלא לעוגיא. ובתו' בד' שונצינו הדין עוגיא להוי פאה {{ממ|דק"ס בהשלמות}}.</ref> אמר 
רב הונא כל חד וחד מינן אלפא משמאליה 
ורבבתא מימיניה אמר רבא האי<ref>ב{{ממק|בית נתן}} ליתא "אמר אביי [א"ה או "אמר רבא"] האי" דוחקא והגי' '''והאי''' דוחקא משמע דכולא מימרא דרב הונא הוא וגם בילקוט לא נזכר בזה אמורא {{ממ|דק"ס}}.</ref> דוחקא דהוי 
בכלה מנייהו הוי הני ברכי דשלהי מנייהו{{הערה|דשלהי '''מינייהו הוי''' הני {{ממ|הגהות הב"ח}} וראה הע' בסמוך.}} 
הני מאני דרבנן דבלו מחופיא דידהו הני 
כרעי דמנקפן מנייהו האי מאן דבעי למידע 
להו<ref>בכי"מ אמר '''אביי''' האי דוחקא '''דכלה''' מינייהו '''והני''' כרעי דמנקפי מינייהו '''והני''' ברכי דשלהי [ובגליון '''דמשלהי'''] מינייהו '''והני''' מאני דרבנן דבלו מחופיא דידהו '''והאי''' מאן דבעי '''למחזי לכרעייהו'''. {{ש}}במאי דלא הפסיק במאני בין ברכי ובין כרעי ודאי נכון הוא וכ"ה בילקוט שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> לייתי קיטמא נהילא ונהדר אפורייה 
ובצפרא<ref>בכי"מ נהילא '''לפורייה''' ונהדר '''לפורייה מאחוריה ולצפרא''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> חזי כי כרעי דתרנגולא האי מאן דבעי 
למחזינהו ליתי שלייתא דשונרתא אוכמתא 
בת אוכמתא בוכרתא בת בוכרתא ולקליה 
בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה וחזי להו 
ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמי' בגושפנקא 
דפרזלא דילמא גנבי מניה ולחתום<ref>ב{{ממק|בית נתן}} ליתא "ולשדייה בגובתא" כו' עד "גנבי מיניה" וגריס '''וחתים''' בנפשיה כי היכי כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> פומיה כי 
היכי דלא ליתזק רב ביבי בר אביי עבד הכי 
חזא ואתזק בעו רבנן רחמי עליה ואתסי<ref>בכי"מ נוסף '''א"ר חיננא כל חד וחד מינן מקפי ליה אלפא משמאליה ורבוותא מימיניה שנא' יפול מצדך אלף ורבבה מימינך וגו'''', וכ"ה שנא' יפול כו' ב{{ממק|בית נתן}} ובע"י ובילקוט שם אך סדרו ומקומו גי' הדפוס עדיף דשייך יותר לעיל גבי וקיימי עלן כו' {{ממ|דק"ס}} ר"ל דבב"נ ע"י וילקוט הוא נמצא לעיל וגי' זו נכונה היא, וכהובא בגליון הגמ'.</ref>: 
<ref>בכי"מ נוסף '''על לבי כנישתא אחור תפילי כי דרגיל סימן''', והוא שייך לקמן אחר שם תהא תפלה [א"ה וכן הוא באמת מקומו בכ"י פריס וג' כת"י גניזה], והוא סימן לתלתא מימרי דרבין בר רב אדא מצוי בבהכ"נ. תפילין. הרגיל לבא. ותיבת אחור איני יודע לכוין פירושו {{ממ|דק"ס}} ובכ"י פריס על לבי כנישתא '''ואנח''' תפילי כי דרגיל '''דרך''' סימן, ובב' כת"י גניזה על לבי כנישתא '''מנח''' תפילי כדרגיל '''דראבון בר רב אדא''' סימן [בעוד כת"י הסימן מטושטש].</ref> תניא אבא בנימין אומר אין תפלה<ref>בכי"מ '''תפלתו''', וכ"ה בע"י ובכל הראשונים שהביאו מימרא זו {{ממ|דק"ס}}.</ref> של אדם 
נשמעת אלא בבית הכנסת שנאמר [[תנ"ך/מלכים א/ח#כח|לשמוע 
אל הרנה ואל התפלה]]<ref>לשמוע אל הרנה ואל התפלה '''אשר עבדך מתפל' לפניך בבית הזה''' במקום רנה שם תהא תפלה, וע{{ממק|רש"י}} בבהכ"נ שם אומרים הציבור שירות ותשבחות בנעימות קול ערב ע"כ ועיין בס' שלמי שמחה פי' על הרא"ש שכתב וז"ל ולי נראה על שם הפסוק לכו נרננה וכו' ומסיים אל מנוחתי דהיינו בהמ"ק וגם במזמור לתודה וכו' לפניו ברננה וכו' בואו שעריו וכו' כמ"ש [[מהרש"א - חידושי אגדות/{{כאן}}|מהרש"א בחידושי אגדות]] שבה"כ נקראו שערים ע"ש עכ"ל ולפי גי' הכ"י שמביא כל הפסוק מוכח שפיר מגופא דקרא אשר עבדך מתפלל לפניך בבית הזה וא"צ להביא עצות מרחוק {{ממ|ועיין ראב"ן סי' קכ"ו ומקום רינה הוא בבהכ"נ שנאמר רננו צדיקים בה' וכו' ע"ש}} {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. אולם ליתא בשאר כתה"י מלבד כת"י גניזה א'.</ref> במקום רנה שם תהא 
תפלה אמר רבין בר רב אדא א"ר יצחק מנין 
שהקב"ה מצוי בבית הכנסת שנאמר [[תנ"ך/תהלים/פב#א|אלהים 
נצב בעדת אל]] ומנין לעשרה שמתפללין<ref>בכי"מ שמתפללין ['''בבית הכנסת'''. והוא מוקף] ששכינה עמהם, ויפה מחקו תיבות "בהכ"נ" דבבהכ"נ איכא שכינה אף בלא תפלה כדאמר הכא {{ממ|דק"ס}} וכן ליתא בשאר כתה"י.</ref> 
ששכינה עמהם שנאמר אלהים נצב בעדת 
אל<ref>בכי"מ שנא' בעדת אל '''["ומנין לעשרה שקרויין עדה שנא' עד מתי לעדה הרעה הזאת"]''' [א"ה ובשאר כתה"י ליתא, והוא פירוש]. ובאה"ת ליתא מן "מניין לעשרה" כו' עד ומניין לשלשה, וט"ס כדאמר בסמוך עשרה מיבעיא {{ממ|דק"ס}}.</ref> ומנין לשלשה שיושבין בדין ששכינה 
עמהם שנאמר [[תנ"ך/תהלים/פב#א|בקרב אלהים ישפוט]] ומנין 
לשנים שיושבים ועוסקין בתורה ששכינה 
עמהם שנאמר [[תנ"ך/מלאכי/ג#טז|אז נדברו יראי ה' איש אל 
רעהו ויקשב ה' וגו']] מאי [[תנ"ך/מלאכי/ג#טז|ולחושבי שמו]] אמר 
רב אשי{{הערה|אמר רב אשי '''אפי' חישב''' אדם {{ממ|הגהות הב"ח}}. בכי"מ א"ר '''אסי אפי'''' חשב לעשות מצוה, וכ"ה ב{{ממק|בית נתן}} ובע"י הראשון ובאה"ת ובראב"ן סי' קכ"ו ובמנוה"מ נר ג' כלל ג' פ"ג וכ"ה בקדושין מ' א'. ובכולם הנוסחא אפי' לבד מבב"נ ועי' [[מהרש"א - חידושי אגדות/{{כאן}}|מהרש"א]] {{ממ|דק"ס}}.}} חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא 
עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה 
ומנין שאפילו אחד<ref>בכי"מ ומניין '''לאחד''' שיושב, וכ"ה בע"י ובמנוה"מ שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> שיושב ועוסק בתורה 
ששכינה עמו שנאמר [[תנ"ך/שמות/כ#כד|בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך]] 
וכי מאחר דאפילו חד תרי מבעיא תרי מכתבן<ref>בכי"מ דאפי' '''בחד איכא שכינה בהדיה בתרי צריכא למימר אמרי בתרי מכתב כתיבי''', וכ"ה באה"ת ושם הגי' בכל הבבות למה לי וכ"ה בתו' הר"י ותו' הרא"ש. והנוסח צריכא למימר בכל הבבות כ"ה במנוה"מ שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> מלייהו בספר הזכרונות חד לא 
מכתבן מליה בספר הזכרונות וכי מאחר דאפי' תרי תלתא מבעיא מהו דתימא 
דינא שלמא בעלמא הוא ולא אתיא שכינה קמ"ל דדינא נמי היינו תורה וכי 
מאחר דאפי' תלתא עשרה מבעיא עשרה קדמה שכינה ואתיא תלתא עד 
דיתבי<ref>בכי"מ '''בתלתא איכא שכינה בהדייהו''' עשרה '''צריכא למימר אמרי בעשרה''' קדמה שכינה ואתיא '''ברישא והדר אתו נינהו בתלתא אתו נינהו ברישא והדר אתיא שכינה'''. ובגליון ה"ג אמרי '''עשרה קדמה להו שכינה תלתא עד דיתבי'''. וכ"ה באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref>: א"ר אבין בר רב אדא א"ר<ref>בכי"מ '''ואמר רבין''' בר רב אדא אמר '''רב''' [וכן לעיל] יצחק, וכ"ה בע"י ובאה"ת ובילקוט ישעיה ס"ב ובאו"ז הל' ק"ש סי' ז' ובמנוה"מ נר ג' כלל ג' חלק ה' פ"א וכ"ה האמת דלא שייכא האי מימרא הכא אלא משום דהנך תלתא חד אמורא אמרינהו. והנה בכולן כתוב רבי יצחק אך אין למדין מזה כי בתיבת רב ורבי עשו הסופרים והמדפיסים כפי העולה על לבם מעתיק זה כתבו ר' בקו על הריש ובא השני ופשט לו רב או רבי וכן המדפיסים. אבל לפי הנר' היה בבלי כדאשכחן לקמן ז' ב' א"ל ר' יצחק לר' נחמן וכן בתענית ה' ובכמה דוכתי וא"כ הוא רב יצחק ואף דאפשר לומר דהוה מנחותי דנחית מא"י וכמו שאמרו לקמן מ"ד א' ובשבועות ל"ו א' כי אתא ר' יצחק ולקמן כ"ו א' ול"ו א' ובכמה דוכתי א"ר יצחק א"ר יוחנן אבל כפי שאנו מוצאים אותו הרבה פעמים בש"ס והוא שקיל וטרי עם ר"נ ורבא וסייעתם משמע שהיה מבבל וכן לקמן ז' ב' הגי' בס' האגודה רב יצחק {{ממ|דק"ס}}. מש"כ שהסופרים עשו העולה על לבם בשם רב או רבי אינו נכון, ולאורך כת"י רבים נשתמר אותו צורה לאותם שמות, ולמה להם לסופרים לשנות, ופלא על בעל דק"ס שהחליט נגד ראות עיניו מן הסברא.</ref> יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין שנאמר 
[[תנ"ך/ישעיה/סב#ח|נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו]] בימינו<ref>בכי"מ '''תנא ימינו''' זו תורה. תנא, וגי' מוטעת היא דדרשה דר' אבין הוא {{ממ|דק"ס}}.</ref> זו תורה שנאמר [[תנ"ך/דברים/לג#ב|מימינו אש דת למו]] 
ובזרוע עוזו אלו תפילין שנאמר [[תנ"ך/תהלים/כט#יא|ה' עוז לעמו יתן]] ומנין שהתפילין עוז הם 
לישראל דכתי'<ref>בכי"מ "ומנין שהתפילין עוז להם לישראל" ליתא והגי' '''וכתיב''' וראו כו', וכ"ה בב"נ ובאה"ת ובאו"ז ובמנוה"מ שם וכן משמע קצת מרש"י ד"ה עוז לעמו {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/דברים/כח#י|וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך]] ותניא 
ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש א"ל רב נחמן בר יצחק לרב חייא 
בר אבין הני תפילין<ref>בכי"מ אבין '''בתפילי''' דמרי עלמא, ובאה"ת הגי' הני תפילי '''דקוב"ה''' {{ממ|דק"ס}}.</ref> דמרי עלמא מה כתיב בהו א"ל [[תנ"ך/דברי הימים א/יז#כא|ומי כעמך ישראל גוי אחד 
בארץ]] ומי משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל אין<ref>בכי"מ '''א"ל וכי''' משתבח '''הקב"ה בתושבחתא''' דישראל '''א"ל הין''', וכ"ה במנוה"מ שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> דכתיב [[תנ"ך/דברים/כו#יז|את ה' האמרת היום]] 
(וכתיב) [[תנ"ך/דברים/כו#יח|וה' האמירך היום]] אמר להם הקב"ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם 
חטיבה אחת בעולם אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר [[תנ"ך/דברים/ו#ד|שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד]] ואני 
אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אמר ליה רב אחא בריה דרבא 
לרב אשי תינח בחד ביתא בשאר<ref>באה"ת '''באידך''' בתי. ושם ליתא מן א"ל "כי מי" כו' עד "אלא" כי מי כו' וכן ליתא במנוה"מ שם ונר' שקצרו את המאמר {{ממ|דק"ס}}.</ref> בתי מאי א"ל [[תנ"ך/דברים/ד#ז|כי מי גוי גדול]]<ref>בכ"י פאריז "כי מי גוי גדול" ליתא, וט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/דברים/ד#ח|ומי גוי גדול]]<ref>בכי"מ א"ל '''מסתברא ומי''' גוי גדול '''כי''' מי גוי גדול, תיבת מסתברא איתא גם בב"נ ובמנוה"מ. אך מה שהקדים כאן ולקמן ומי גוי לכי מי גוי בודאי ט"ס הוא דלמה הקדים את הקרא המאוחר {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/דברים/לג#כט|אשריך ישראל]] [[תנ"ך/דברים/ד#לד|או הנסה אלהים]] 
[[תנ"ך/דברים/כו#יט|ולתתך עליון]] אי הכי נפישי להו טובי בתי<ref>בגליון כי"מ גוי גדול '''בחד ביתא''' ואשרך ישראל '''ומי כעמך ישראל בחד ביתא''' ואו הנסה אלהים ולתתך עליון '''בחד ביתא אי הכי חסרו להו אלא כי מי גוי גדול ומי גוי גדול בחד ביתא אשרך ישראל בחד ביתא מי כעמך ישראל בחד ביתא או הנסה אלהים בחד ביתא ולתתך עליון בחד ביתא''' א"ה נפישי להון טובא (ו"בתי" ליתא). נפישי להו טובא, אינו מדוקדק, דאינן אלא חמשה ואולי צ"ל אלא כי מי גוי גדול '''בחד ביתא''' ומי גוי גדול בחד ביתא כו' וכמו שהוא בנוסחת ה{{ממק|בית נתן}} {{ממ|דק"ס}}.</ref> אלא כי מי גוי גדול ומי גוי גדול דדמיין להדדי בחד ביתא 
אשריך ישראל ומי כעמך ישראל בחד ביתא<ref>בכ"י פאריז "ומי כעמך ישראל בחד ביתא" ליתא, וט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> או הנסה אלהים בחד ביתא ולתתך עליון בחד ביתא 
{{שומר דף בבלי|וכולהו}}


{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]]