מחצית השקל/אורח חיים/שצח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שצח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(ב) (ס"ק ב) מן כו' כל רבועו של קשת. ר"ל דודאי בעיר העשוי כקשת נותנים לה זויות לצד הקשת ומרבעים אותה לריבועו של עולם כמ"ש סעיף ב' ג' אם כן כל אותו ריבוע וכן העיגול של הקשת מהלכים וכן הולכים דרך הבתים עד ראשי הקשת ומשם מודדים להם אלפים אמה כמו הדרין בראשי הקשת אלא הא דאמרי' דאין מודדים לה אלא מן הקשת ר"ל אם רצו ללכת מביתם דרך היתר שכנגדה כל חלל הקשת ולא דרך הבתים:

וה"א בגמ' דאי כו' אביאנו בע"ה לקמן:

(ג) (ס"ק ג) מן המקום כו' או לא נשארה כו' דה"א דף נ"ה א"ר הונא עיר העשוי כקשת. אם יש בין שני ראשים פחות מד' אלפים אמה (ופירש"י וז"ל שתחום ראשה זה נבלע בתוך תחום ראשה האחר נעשית עיר אחת ומודדים לה מן היתר ורואים כאלו היא מלאה בתים) מודדים לה מן היתר ואם לאו מודדים לה מן הקשת פירש"י לכל א' מפתח ביתו. ואמרי' בתר הכי וכמה הוי בין יתר לקשת. רבה ב"ר הונא אמר אלפים אמה וז"ל רש"י אבל יותר מאלפים כיון דכי נפיק מביתו הולך לו תחום שלה מקמי דלמטי ליתר לא משכינן ליה מן היתר) רבא בריה דרבה בר"ה אמר אפי' יותר מאלפים אמה אמר אביי כוותיה דרבא בריה דרבה בר"ה דאי בעי הדר דרך בתים (וז"ל רש"י דאי בעי הדר אתי למקום היתר דרך הבתים סביב לקשת יכול להלך עד שמגיע לאחד מן הראשין ומשם יכול להלך לראשו האחר שהרי תחומים נבלעים זה בזה (דהא אין בין שני ראשי הקשת ד' אלפים אמה) כו' עכ"ל וקי"ל כוותיה דרב' בריה דרבה בר"ה. וכ' התו' ד"ה פחות כו' כיון דלדידיה סגי אי רק מובלע מצד אחד נראה דה"ה נמי לדידיה אם אין בין יתר לקשת אלא אלפים. דמודדים מן היתר אפי' יש יותר מד' אלפים בין ב' ראשי הקשת דהא מצי אתי דרך היתר מראש הא' לראש האחר כיון דהיתר מובלע תוך הקשת עכ"ל ר"ל אף דאין יכול לילך מראש קשת א' לחבירו דרך היתר מ"מ מצי לילך למעלה דרך בתים עד אמצע קשת ומשם ילך דרך חלל הקשת עד היתר דהא אין ביניהם שני אלפים. ודין זה הביא רמ"א בהג"ה וא"כ ה"ה הכא אף שיש מן הקשת עד היתר יותר מב' אלפים מ"מ ממקום שנתקצר עד שלא נשאר מן הקשת עד לשם ב' אלפים אף דרוחב היתר שם יותר מד' אלפים אפי' הכי מודדים משם כאלו לא היתה העיר מגיע כ"א עד שם כמ"ש רמ"א דמודדים ממקום שנתקצר שם ואין ברחבו ד' אלפי':

(ד) (ס"ק ד) מן היתר כו' עמ"ש בס"ק י"ב:

(ו) (ס"ק ו) על ד"א כו' אע"פ שארוכ' כמה לא מיקרי בית דבמסכת סוכה דף ג' ת"ר בית שאין בו ד"א על ד"א פטור מן המזוזה כו' ואין מניחי' בו עירוב ואין עושין אותו עיבור כו' ולענין מזוזה דעת הרמב"ם אי הוא אריך וקטן אם יש בו לרבע ד"א על ד"א בתשבורות חייב במזוזה ורב"י בי"ד סי' רפ"ו סתם כוותיה וא"כ ה"ה לדידיה בכל הדברים המוזכרים בבריי' הנ"ל דינ' הכי וכ"כ מ"א בסי' שס"ו סק"ו בשם רלב"ח לענין בית שמניחין בו העירוב דסגי אם יש בו לרבע ד"א על ד"א אך המ"א שם כ' עליו ועיין בי"ד סי' רפ"ו סעיף י"ג כוונתו לחלוק עליו דהש"ך כ' שם דיש להחמיר כדעת הרא"ש דבעינן ד"א על ד"א מרובעים אם כן ה"ה הכא דיש להחמיר דבעינן דוקא מרובע לעשותו עיבור דדיניהם שוה כנ"ל ומה שסיים מ"א ע' סי' שמ"ה הוא ענין אחר דר"ל דשם כ' מ"א רה"ס וכן סוף הסי' דהא דד' טפחי' על ד"ט מוקף מחיצה מקרי רה"י בעי' דוק' שיהי' החלל ד"ט עד"ט בלי עובי המחיצות ודייק שם סוף הסי' מדכתב ואין ביניהם ד"ט כו' דמשמע דהחלל יהי' ד"ט א"כ ה"ה מ"ש ויש בהם ד"א על ד"א משמע ג"כ שיהי' החלל ד"א על ד"א מבלי עובי המחיצות:

(ח) (סק"ח) ומער' כו' מצטרפי' כו' ר"ל אף דהבנין לבד אין בו ד"א על ד"א אלא בצירוף המערה סגי שיהי' רוב כו' זה קאי לתי' א':

(ט) (ס"ק ט) דינם כו' צ"ע דהא כו' ר"ל הא דכתב דדינו כעיר העשויה כקשת ע"כ הכונה שצריך שלא תהיה בין בית לבית יותר מד' אלפים כמו בין ב' ראשי קשת וע"ז הקשה מ"א דהא אם בין קשת ליתר ב' אלפים אפי' יש בין ב' ראשי קשת יותר מד' אלפים אפ"ה מודדים מן היתר וכאן כיון דכל בית משני הבתים הוא תוך ע' אמה ושירים הרי אין בין קשת ליתר כ"א ע' אמה ושירים א"כ אפי' אם יש בין ב' הבתים יותר מד' אלפים אפ"ה ראוי למדוד מן היתר:

ונ"ל דכ"ש כו' אם העיר ארוכה יותר מארבע אלפים כצ"ל:

וכמ"ש ריש הסעיף ס"ק ב' בשם הרב המאור:

(יא) (ס"ק י"א) בית כו' אא"כ עומד בתוך ע' לעיר דנותנים לו ע' אמה וה"ט דאז לא לאותו בית נותנים אלא דהבית נחשב בכלל העיר א"כ נותנים הע' אמה להעיר:

(יב) (ס"ק יב) מחומותיה בגמ' פריך כו'  ? צריך אני להציע דברי הש"ס וה"א בדף נ"ז עמוד ב' מהא דתנן שלשה כפרים המשולשים כזה ? ? רואין כל שאלו מטיל אמצעי ביניהן ר"ל רואין כאלו עומדים בשורה אחת כזה ? ? ?. ולא יהי' בין זה לזה אלא קמ"א ושליש ה"ה כאחת א"ל רבא לאביי כמה יהי' בין חיצון לאמצע א"ל אלפים אמה א"ל הא את אמרת בעיר העשויה כקשת אפי' יש בין קשת ליתר יותר מאלפים א"ל הכי השת' התם איכ' בתים וא"ל אתי דרך בתים אבל הכא ליכ' בתים בין אמצעים לחיצונים וא"ל רבא לאביי כמה יהי' בין חיצון לחיצון א"ל אפי' יותר מד' אלפים רק אי רואים אלו מכניס אמצעי לתוכן ואין בין זה לזה קמ"א ושליש א"ל והאמר רב הונ' עיר העשויה כקשת אם יש בין ב' ראשיה פחות מד' אלפים כו' ואם לאו מודדים מן הקשת א"ל התם ל"ל מלי הכא א"ל מלי. וכתב התוס' וז"ל התם לבני אמצעי קשת אין מודדים להם מן היתר ול"ל מלי בענין זה כאלו בתיהם שבקשת נתונים ביתר דא"כ מפסידים לצד אחר דאי הוי היתר לצד מזרח מפסידים מצד מערב והכי נמי לא אמרינן מלי להיות רואים בני אמצעים כאלו עומדים בין החיצונים למדוד להם משם אלפים ודוקא לחיצונים אמרינן מלי כשבאים בני חיצונה זו לילך דרך חיצונה אחרת שמודדים לכ"א מפתח חברתה וה"נ בני ראש קשת הא' שבאו לילך לצד ראש קשת האח' אמרינן מלי ומודדים להם אלפים מראש קשת האחר אפי' יש בין ב' ראשי הקש' יותר מד' אלפים ובלבד שלא יהי' בין יתר לקשת יותר מאלפים כמו בין אמצעים לחיצון דהכא דלא שרי אלא עד אלפים כו'. ועוד י"ל דהתם ל"ל מלי כיון שהאויר שביתר אינו יכול להחזיק בלי הקשת (דהא עיגול הקשת כשפושטים אותו יותר גדול מהיתר) וה"ה הכא אם הי' האמצעי גדול יותר מן האויר שבין ב' החיצונות דל"ל מלי עכ"ל ובזה מבוארים דברי מ"א ודברי ש"ע דהרב"י פסק כתי' בתר' דתוס' ולכן אפילו לאמצעי מודדים מן החיצונות (אלא דלפ"ז אם האמצעי גדול שאין האויר שבין החיצונות מחזיקו לא אמרינן מלי כמ"ש התוספות וה"ל להרב"י לבארו ואולי שהתוס' כתב שם עוד תי' אחר י"ל דס"ל להרב"י כאותו תי' ע"ש) ורמ"א פסק כתי' קמא ולכי כתב דלאמצעי אין מודדים אלא מחומותיה דלגביה לא אמרינן מלי דא"כ מפסידים מצד אחר:

ומ"ש מ"א ואם כן משמע דאם יש בין ב' החיצונות כו' כמו דעיר העשויה כקשת וצ"ע דסתם הטור ר"ל דברי רמ"א נובעים מטור וה"ל לטור לחלק דלפעמים גם לאמצעית מודדים מחיצוני' ואף דבעיר העשוי כקשת י"ל אי בעי אתי' דרך בתים משא"כ הכא דליכ' בתים מ"מ הא חזינן לרבה בר"ה דס"ל אפי' אין בין ב' ראשי הקשת יותר מד' אלפים אפ"ה בעינן שלא יהיה בין הקשת לית' אלפים ע"כ ס"ל דלא אמרינן אי בעי אתי דרך בתים דבעינן שיהי' מובלע משני צדדים אפ"ה אי ליכא בין קשר ליתר אלפים ובין ב' ראשי הקשת ליכא ד' אלפים מודדים מן היתר אף דלגבי עיר כקשת ל"ל מלי א"כ ה"ה בג' כפרים אם אין בין אמצעי לחיצון ב' אלפים ובין ב' החיצונים ליכא ד' אלפים דמובלע מב' צדדים אף לאמצעי דל"ל גבי' מלי כנ"ל ואע"ג דל"ל אתי דרך בתים מ"מ מודדים מו החיצונה כמו בעיר כקשת:

בכל ענין. ר"ל אפי' אין בין ב' החיצונים ד' אלפים אך מ"ש מ"א בס"ק ד' דדוקא לחיצונים מודדים מן היתר אבל לא לאמצעים היינו בעלי אמצע הקשת והביא ראיה מהכ' סעיף ח' אמת התוס' כתבו כן כמש"ל. אך כבר כ' מהרש"א שם לפרש דבריהם דהא ע"כ הא דהקשה רבא לאביי דהתי' בכפרים אפי' יש בין ב' החיצונים יותר מד' אלפים מעיר כקשת דבעינן שיהי' בין ב' ראשי קשת פחות מד"א והא לאביי גם בעיר כקשת אם אין בין קשת ליתר אלפים אפי יש בין ב' ראשי קשת יותר מד' אלפים מודדים מן היתר ותי' דהכי פריך דע"כ לא סגי התם אפי' יש בין שני ראשי קשת יותר מד' אלפים כשאין בין קשת ליתר רק אלפים אלא משום דאמרינן אתי דרך בתים חבל אי ליכ' ה"ט אפי' לא היה בין קשת ליתר אלפים אפ"ה צ"ל בין ב' ראשי קשת פחות מד' אלפים וכיון דבכפרי' צ"ל אתי דרך בתים א"כ אפי' אם בין אמצעי לחיצונים אלפים אפ"ה אין ראוי להתיר אלא אם כן אין בין החיצונים ד' אלפים ומשני התם ל"ל מלי ולכן אי לאו דא"ל אתי דרך בתים אפי' אין בין קשת ליתר אלפים מ"מ צ"ל בין ב' ראשי קשת פחות מ" אלפים אבל הכא א"ל מלי וא"כ גם דברי התוס' שכתבו דגם בקשת לבני אמצעי קשת אין מודדים להם מן היתר היינו אי לא ה"א א"ב אתי דרך בתים אלא מטעם דאמרינן מלי דבהכי קיימ' הסוגי' השת' אבל לפי סברת אביי והכי קיי"ל דאמרינן א"ב אתי דרך בתים גם לבני אמצעי קשת מודדין מן היתר אפי' ל"ל לגבייהו מלי ולהכי א"ש שסתם הטור לעיל בסעיף ד' וכבר תפסו האחרונים בזה על המ"א וצ"ע:

(יג) (ס"ק יג) וישתמשו כו' צ"ע אם כו' ר"ל כיון דמה"ט הנחל בכלל העיר כיון דבני העיר משתמשים שם וניח' תשמישתי' ולא בעית' דהאצטב' רחבה ד"א א"כ אף בארץ חלק' בלי אצטב' אי משתמשים שם בני העיר יהי' נחשב בכלל העיר:

(יד) (ס"ק יד) מפתח בתיהם. פירוש מבית החיצון דלא תטעה לפרש לכ"א מפתח ביתו כמו ביושבי צריפים בסעיף זה דז"א דהא וודאי כל העיר יש לה קבע וחיבור חוץ מן הנחל:

(טז) (ס"ק טז) ממקום כו' אם אין בחומה בית דירה אבל אם יש בחומה בית דירה מודדים מן החומה היינו דוקא שהחומה עם הבית דירה קרובים לבתי עיר תוך ע' אמה ושירים דעושים אותה עיבור וכדלעיל. ואי נותנים להבתים וכן כשיש בית דירה בחומה יתן בחומה ע' ושירים תליא במחלוקת הרב"י ורמ"א לעיל סעיף ה' דלהרב"י אין נותנין ולרמ"א נותנים:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.