תשובות הגאונים (קורונל)/צד: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מ (מערכת העביר את הדף תשובות הגאונים/צד לשם תשובות הגאונים (קורונל)/צד בלי להשאיר הפניה)
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}


צ״ד וששאלתם מי שמת ולאחר שלשה חדשים אי לאחר שנה הביאו קרוביו עצמותיו אומרין עליו צידוק הדין וקדיש או לא הוי יודע כי קדיש שהוא יתגדל לא מצאנו לו עיקר על המת אלא לאחר המספר או לאחר צידוק הדין שכל מקום שיש שם דברי תורה עונין אחריהם אמן יהא שמיה רבא וכן הספד וכן צידוק הדין וזה אם י״ב חדשים הובא ושלדו קיימת ראוי להספידו ולאחר ההספד אומרין קדיש וכן ראוי לעשות ופי׳ שלדו תבנית גלמו עד שלא צמק ונתפרק דתנייא ארון העובר ממקום למקום עומדין עליו כשורה ואומרין עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים ותנייא אידך ארון העובר ממקום למקום אין עומדין עליו בשורה ואין אומרין עליו תנחומי אבלים וברכת אבלים ואמרין קשיין אהדדי לא קשיא כאן שלדו קיימת כאן שאין שלדו קיימת ודבר זה תוך שנים עשר חדש אבל לאחר שנים עשר חדש לא אלא דקאמרינן ויאמר ה׳ אל שאול ואל בית הדמים אל שאול שלא נספד כהלכה ואל בית הדמים על שהמית את הגבעונים ואמרי אמר דוד שאול פסקו ליה תריסר ירחי שתא ולאו דרכה למספדיה למדנו ממנו שאינו ראוי להספידו לאחר שנים עשר חדש וכיון שאין הספד ולא צידוק הדין אין דרך לקדיש וכן מי שנידש קבר אביו או קבר אמו או קבר קרובו מהו לחדשו ולבנותו או להעמידו כמות שהוא כנ"ל שראוי לחדשו ולבנותו ואין בכך איסור ומה יש בדבר לאסרו והלא כבוד הוא למת ושמור לעצמותיו ומשנה שלימה אנו אומרין ומציינין על הקברות ואע"ג דלענין טומאה קאמרינן אלו היה בדבר איסור או בזיון למת לא היה נעשה ועוד תנן מותר המת ר׳ נתן אומר בונין לו נפש על גבי קברו או שמא מי שמפקיד על כך שמיע ליה דתניא רשב"ג אומר אין עושין נפשות לצדיקים קבריהם (א"ש צ"ל דבריהם) הם זכרוניהם ולא ידע טעם דבריו דהתם כמו אלו שבונין מצבות גדולות על גבי המתים כמו שאתה אומר ויצב יעקב מצבה על קבורתה כדי שיהא ניכר ואומרי׳ זה קברו של פלוני ואמר רשב"ג שהצדיקים אינן צריכין לבנות דבר שיזכיר שמם לפי ששמם אינו נשכח מבתי כנסיות ומבתי מדרשות אבל לחדש הקבר שלא יאביד ושיהיו העצמות שמורים יפה עושה ושכר יש לו.
צ״ד וששאלתם מי שמת ולאחר שלשה חדשים אי לאחר שנה הביאו קרוביו עצמותיו אומרין עליו צידוק הדין וקדיש או לא הוי יודע כי קדיש שהוא יתגדל לא מצאנו לו עיקר על המת אלא לאחר המספר או לאחר צידוק הדין שכל מקום שיש שם דברי תורה עונין אחריהם אמן יהא שמיה רבא וכן הספד וכן צידוק הדין וזה אם י״ב חדשים הובא ושלדו קיימת ראוי להספידו ולאחר ההספד אומרין קדיש וכן ראוי לעשות ופי׳ שלדו תבנית גלמו עד שלא צמק ונתפרק דתנייא ארון העובר ממקום למקום עומדין עליו כשורה ואומרין עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים ותנייא אידך ארון העובר ממקום למקום אין עומדין עליו בשורה ואין אומרין עליו תנחומי אבלים וברכת אבלים ואמרין קשיין אהדדי לא קשיא כאן שלדו קיימת כאן שאין שלדו קיימת ודבר זה תוך שנים עשר חדש אבל לאחר שנים עשר חדש לא אלא דקאמרינן ויאמר ה׳ אל שאול ואל בית הדמים אל שאול שלא נספד כהלכה ואל בית הדמים על שהמית את הגבעונים ואמרי אמר דוד שאול פסקו ליה תריסר ירחי שתא ולאו דרכה למספדיה למדנו ממנו שאינו ראוי להספידו לאחר שנים עשר חדש וכיון שאין הספד ולא צידוק הדין אין דרך לקדיש וכן מי שנידש קבר אביו או קבר אמו או קבר קרובו מהו לחדשו ולבנותו או להעמידו כמות שהוא כנ"ל שראוי לחדשו ולבנותו ואין בכך איסור ומה יש בדבר לאסרו והלא כבוד הוא למת ושמור לעצמותיו ומשנה שלימה אנו אומרין ומציינין על הקברות ואע"ג דלענין טומאה קאמרינן אלו היה בדבר איסור או בזיון למת לא היה נעשה ועוד תנן מותר המת ר׳ נתן אומר בונין לו נפש על גבי קברו או שמא מי שמפקיד על כך שמיע ליה דתניא רשב"ג אומר אין עושין נפשות לצדיקים קבריהם (א"ש צ"ל דבריהם) הם זכרוניהם ולא ידע טעם דבריו דהתם כמו אלו שבונין מצבות גדולות על גבי המתים כמו שאתה אומר ויצב יעקב מצבה על קבורתה כדי שיהא ניכר ואומרי׳ זה קברו של פלוני ואמר רשב"ג שהצדיקים אינן צריכין לבנות דבר שיזכיר שמם לפי ששמם אינו נשכח מבתי כנסיות ומבתי מדרשות אבל לחדש הקבר שלא יאביד ושיהיו העצמות שמורים יפה עושה ושכר יש לו.